האמת שאני די גרועה בסיכומים, אולי גרועה זו מילה קשה מדי אבל אני ממש לא מהאנשים שעושים סיכומים. לא זוכרת את עצמי יושבת לסכם לעצמי איך היתה השנה או התקופה האחרונה (הכי קרוב לפוסט סיכום היה פוסט הגעגוע שלי), אבל זה לא אומר שאי אפשר להתחיל באמצע החיים לסכם. כבר חשבתי לשבת לכתוב סיכום לפני כמה ימים ואז התחרטתי (כי אני לא עושה סיכומים…) אבל פתאום התחילו להופיע כל כך הרבה פוסטים של סיכומים, במיוחד אהבתי את הפוסט של חן יאקה שומרון והוא ממש גרם לי לרצות גם לעשות איזה סיכומון קצר כי תכלס השנה הזאת באמת ראויה לסיכומים. אז הנה הסיכום השנתי שלי:

חלומות מתגשמים 

גם אם זורעים אותם לפני יותר מעשרים שנה. שמעו סיפור: השנה התחילה בטיול מופלא של שלושה שבועות בדרום צ״ילה וארגנטינה (מבטיחה לכתוב סדרה של פוסטים על האזור המדהים הזה בקרוב). מאז הטיול הגדול בדרום אמריקה רציתי לטייל בקרטרה אוסטרל, אבל בטיול ההוא זה לא הזדמן לנו. הפעם כאשר אני יודעת שזו השנה האחרונה שלנו בצ׳ילה בהחלט כיוונתי והתכווננתי להגיע לשם ולא היתה מאושרת ממני כאשר טיילנו שם,

כל מה ששמעתי על יופיו של המקום היה אמיתי.

אבל זה לא היה החלום היחידי זהו גשם בטיול הזה: היה לי חלום נוסף לטייל עם הילדים בטורס דל פיינה. אני ממש זוכרת בבהירות (למרות שעברו מאז מעל 20 שנים) שכאשר טיילנו שם פגשנו מספר מטיילים (אירופאים) שטיילו עם הילדים שלהם ואני אמרתי לג׳ינג׳ פז שגם אני רוצה לטייל כך עם הילדים שיהיו לנו ואכן זה קרה! זה פשוט לא להאמין איך זרע קטן של רצון ומחשבה יכול באמת להתגשם, זה תמיד מדהים אותי מחדש.

פרידות

השנה הזאת גם התאפיינה בהרבה פרידות, לא פשוט להיפרד מאנשים שחלקת איתם תקופה של שלוש שנים, את רובם כנראה לו אפגוש שוב אבל בנקודת הזמן ההיא הם היוו לי עוגן ומשענת, היו החברים שלי והמשפחה שלי, הנעימו לי את זמני וגרמו לשלוש השנים האלה להיות טובות עבורי ועבור משפחתי.ובנוסף זו גם היתה פרידה מהמקום שהיה ביתי למשך שלוש שנים, הדירה המקסימה שגרנו בה, הננה שהייתה לנו, הרחובות, הריחות, בתי הספר של הילדים והנופים.

חזרות 

השנה הזאת גם היתה שנה של חזרה: חזרה לארץ, חזרה לחיק המשפחה האהובה, חזרה למושב, חזרה לבית, חזרה לשפה (אין לכם מושג כמה לפעמים זה מתסכל לחיות בשפה זרה), חזרה למוכר, חזרה לריצה אחרי הפציעה וחזרה לחברות הנפלאות שלי שחיכו לי פה בארץ.

בלבול

 כן השנה הזו גם התאפיינה בהרבה בלבול וחוסר ודאות בעיקר בחצי הראשון של השנה, אתם יכולים לקרוא על זה בפוסט שכתבתי על שינויים.   

מיקוד

השנה החלטתי להתמקד בבלוג שלי, אני מאוד רוצה שאנשים יכירו אותו ואת האוכל הלטיני ולכן בנוסף לאוכל התחלתי ללמוד כל מה שקשור לבלוגים אם זה דרך קורסים מקוונים ( כשגרתי בצ׳ילה) או בקורס הפרונטלי הנפלא של יונית צוק, הפרלמנט. לקחתי גם מספר קורסים קצרצרים בצילום ובכלל אני מוצאת את עצמי קוראת ולומדת הרבה. אני כל כך נהנית ללמוד שכבר שכחתי את ההרגשה הנפלאה שהיא נותנת.  התחלתי להבין מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה,, הדברים מתבהרים לי בקצב שלי וזה נפלא. אפילו כתבתי פעם ראשונה בחיי חזון לבלוג והוא ממש מרגש אותי.

אז לסכם את הסיכום: לא היה כזה נורא. היתה שנה נפלאה ומעניינת ואני ממש מוכנה ל – 2018.

הדרך הכי טובה בשבילי לפתוח את השנה היא עם סלט שהוא כולו בריאות אז הנה סלט עם רוטב אבוקדו משגע שממש כדאי לכם לאמץ.

סלט עם רוטב אבוקדו משגע

מצע של חסה

1 פלפל אדום חתוך לקוביות

1 פלפל צהוב/ כתום חתוך לקוביות

2 עגבניות חתוכות לקוביות

1 בצל סגול קצוץ דק

4 בצלים ירוקים חתוכים לפרוסות

2 כוסות שעועית שחורה מבושלת

2 כוסות גרגרי תירס

צרור כוסברה קצוצה

רוטב:

1 אבוקדו

1 לימון סחוט

1 שן שום

1 כף כוסברה

3 כפות שמן זית

מלח ופלפל שחור גרוס טרי לפי הטעם

אופן ההכנה:

במעבד מזון קטן מכניסים את כל חומרי הרוטב ומפעילים למספר דקות עד שמתקבל ממרח אבוקדו מעט סמיך, טועמים ומתקנים תיבול.

מכניסים את כל שאר מרכיבי הסלט לקערה גדולה,

שופכים מעל את הרוטב,

מערבבים בעדינות את הסלט ביחד עם הרוטב

ומגישים מיד.

♦ בתאבון ♦

אם הכנתם את הסלט ברוטב אבוקדו משגע או שיש לכם שאלה או הערה אשמח לשמוע עליה בתגובות כאן למטה ↓

מחפשים עוד מתכוני סלט? נסו את:

סלט קינואה

אפשר לאכול ליד הסלט גם:

אמפנדס בשר

אמפנדס תירס

פסטל דה צ׳וקלו

אשמח לשמוע מה היתה 2017 בשבילכם בתגובות פה למטה ↓

סדנאות בישול דרום אמריקאי

עשיתי לכם חשק ללמוד עוד על המטבח הדרום אמריקאי? אני מזמינה אתכם להצטרף לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים פה