מרק העדשים של טטיאנה

את מרק העדשים הטעים הזה למדתי להכין מהננה שלי בצ׳ילה, טטיאנה. כשאנשים חושבים על דרום אמריקה אחד הדברים שישר קופץ להם לראש זה ״ננה״, מין מילה קטנה כזאת שטומנת בתוכה עולם ומלואו. במדינות אמריקה הלטינית ננה היא דבר מאוד מקובל וידוע. אתה לא צריך להיות עשיר במיוחד כדי להעסיק ננה במשרה מלאה, גם במעמד הביניים מאוד מקובל להעסיק ננה. עד לא מזמן היה מקובל בהרבה בתים להחזיק אפילו שתי ננות, אחת שמטפלת בילדים ואחת שמטפלת בבית. זה כל כך טבעי להעסיק ננה שבכל בית ודירה שבונים יש יחידה נפרדת לננה עם שירותים ומקלחת צמודים. החדר שלה יהיה צמוד למטבח ולפעמים תהיה כניסה נוספת ליד המטבח במיוחד בשביל הננה ושאר נותני השירותים בבנין.

אז מה היא בעצם ננה?

ננה היא עוזרת בית והתפקידים שלה הם בעיקר לנקות את הבית ולבשל ולפעמים גם לטפל בילדים.  כמו כל דבר גם את הננות אפשר למיין לשלושה סוגים:

• בחוץ – (Puerta afuera) הננה מגיעה כל יום על מנת לעבוד אך לא נשארת לישון.
• בפנים – (Puerta adentro) הננה גרה עם המשפחה שאצלה היא עובדת.
• יומי –  ננה שעובדת לפי ימים ולא כל השבוע אצל אותה משפחה.

בשנים האחרונות הסדירו מאוד את הזכויות של הננה (לפחות בצ׳ילה) וכבר לא ניתן להעסיק אותה ללא הגבלת זמן. יש שעות מוגדרות שבהן היא עובדת ובשאר הזמן היא חופשיה לעשות כרצונה. גם הזכויות הסוציאליות שלה מעוגנות בחוק כולל תשלומים והפרשים לפנסיה שעל המעסיק לשלם.

פעם הננה היתה חלק מהמשפחה (אני מניחה שיש עדיין מקומות שזה עדיין כך), שמעתי הרבה סיפורים על ננות שלא הקימו משפחה והמשפחה שעבדו בשבילן הפכו ״למשפחה שלהן״, כשהן הזדקנו ולא יכלו לעבוד יותר הננה ממשיכה להתגורר בבית המשפחה והם מטפלים בה. לפני מספר שנים יצא סרט בצ׳ילה בשם ״La nana" והוא מתאר את חיי הננה שגרה עם המשפחה.  הנה הטריילר של הסרט: בדר״כ ניתן לזהות את הננה לפי החלוק שהיא לובשת. גם כאשר הן יוצאות מהבית הן ממשיכות ללבוש את החלוק.

אז מה היה לנו אתם בטח שואלים?

האמת שכל הקונספט של אשה זרה שגרה איתי בבית או אפילו מגיעה כל יום נראה לי לא לעניין. ולכן היה לי ברור כבר כשהגענו לצ׳ילה שזה לא יהיה המצב אצלי בבית. הננה שלי היתה מגיעה פעם בשבוע (כמו עוזרת רגילה) ליום עבודה מלא (8 שעות) וגם זה היה נראה לי מוגזם.

הננה שלי היתה צעירה (וכן היא חד הורית, כמו נשים רבות בצ׳ילה) ממוצא צ׳ילאני (כאשר היום רוב הננות מגיעות לעבוד בצ׳ילה בעיקר מפרו וקולומביה) ולשמחתי היא לא לבשה אף פעם את הסינר המסורתי . נויה שלי מאוד אהבה אותה וכאשר היינו נוסעים לסופ״ש ומשאירים את הילדים בבית, היא היתה נשארת לשמור עליהם. לפעמים היא היתה מביאה איתה את הבת שלה ואז נויה היתה ממש מאושרת כי היתה לה חברה לשחק איתה.

אז איך הגענו למרק?  

אז כמו שכבר סיפרתי לכם היא היתה מגיעה פעם בשבוע בעיקר בשביל לנקות. את הבישולים שמרתי לעצמי. היא מאוד אהבה להסתכל עלי כשאני מבשלת, לשאול שאלות, ללמוד וכמובן גם לטעום את המאכלים שהייתי מכינה. יום אחד הכנתי את המרק הצ׳ילאני הידוע, Porotos granados והיא התעניינה איפה למדתי להכין אותו, סיפרתי לה על שיעור הבישול הצ׳ילאני שעשיתי עם חברות וביקשתי ממנה שתלמד אותי להכין עוד סוג של מרק והיא בחרה ללמד אותי מרק עדשים עם ירקות. מרק העדשים הזה מתאים בדיוק לימים הקרים שצפויים לנו בקרוב. המרק מאוד טעים ועשיר. אם אתם נמנעים מגלוטן אפשר להשמיט את האיטריות או לחלופין להשתמש באיטריות ללא גלוטן במרק.

מרק העדשים של טטאינה

200  גרם דלעת חתוכה לקוביות קטנות

1 גזר מגורר

1 בצל חתוך לקוביות קטנות

חצי פלפל אדום חתוך לקוביות קטנות

1 שן שום כתושה

1 כוס עדשים ירוקות

⅓ כוס אטריות דקות

2 ליטר מים

2 כפות שמן זית

1 כפית אורגנו

מלח פלפל שחור לפי הטעם

אופן ההכנה:

מחממים סיר בינוני מוסיפים את השמן והבצל ומטגנים כחמש דקות, מוסיפים את שאר הירקות ומטגנים עוד חמש דקות,

מוסיפים את העדשים והמים.

מביאים לרתיחה מנמיכים את האש ומכסים חלקית את הסיר. מבשלים כ – 45 דקות עד שהעדשים והירקות רכים. מוסיפים את האטריות והתבלינים ומבשלים עוד כעשר דקות.

 

♦ בתאבון ♦

• אם לא מוסיפים אטריות אני ממליצה להוסיף רק 1.5 ליטר מים כדי שהמרק לא יצא דליל מדי.

אם הכנתם את מרק העדשים  או שיש לכם שאלה או הערה אשמח לשמוע עליה בתגובות כאן למטה ↓

מחפשים עוד מתכונים של מרק? נסו את:

מרק שעועית צ׳יליאני

מרק חמוץ

מרק ירקות עם סולת

סדנאות בישול דרום אמריקאי

עשיתי לכם חשק ללמוד עוד על המטבח הדרום אמריקאי? אני מזמינה אתכם להצטרף לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים פה