זכרונות אהבה מפסח

בשלוש השנים האחרונות חגגנו את חג הפסח במסגרת חברית. כבר סיפרתי לכם על החבורה שהיתה לנו בצ׳ילה ועל המפגשים שלנו. אין ספק שפסח וראש השנה היו גולת הכותרת של המפגשים שלנו. מכיוון שכל אחת הגיעה ממקום ורקע אחר והחלק הארי של החבורה היו קיבוצניקיות (או קיבוצניקיות לשעבר), אתם יכולים לתאר לעצמכם איך נראו החגים שלנו ואם אתם לא מצליחים? בשביל זה אני פה, לספר לכם! להמשיך לקרוא זכרונות אהבה מפסח

עוגת שקדים מדהימה

שבוע שעבר חגגתי יום הולדת, אחרי שלוש שנים שבהן חגגתי יום הולדת בקיץ, חזרתי לחגוג בחורף. ואיזה שבוע חורפי היה לנו, בדיוק כמו שכתוב בספר עם גשמים וסופות. אמנם היה קר וגשום בחוץ, אבל בפנים בלב היה לי חם ונעים. כל כך כיף לחזור לחגוג את יום ההולדת בחיק המשפחה והחברים הקרובים. אין ספק, שאחד הדברים שקשים בשליחות זה יום הולדת. כמה שננסה לא לתת לזה משקל,  זה עדיין קצת מבאס לחגוג רחוק מכולם. אז אמנם, שבוע שעבר הייתי עסוקה בחגיגות אבל עצרתי לרגע קט לחשוב על יום ההולדת שלי והגעתי לחמש תובנות שהייתי רוצה לחלוק איתכם. להמשיך לקרוא עוגת שקדים מדהימה

סלט עם רוטב אבוקדו משגע

האמת שאני די גרועה בסיכומים, אולי גרועה זו מילה קשה מדי אבל אני ממש לא מהאנשים שעושים סיכומים. לא זוכרת את עצמי יושבת לסכם לעצמי איך היתה השנה או התקופה האחרונה (הכי קרוב לפוסט סיכום היה פוסט הגעגוע שלי), אבל זה לא אומר שאי אפשר להתחיל באמצע החיים לסכם. כבר חשבתי לשבת לכתוב סיכום לפני כמה ימים ואז התחרטתי (כי אני לא עושה סיכומים…) אבל פתאום התחילו להופיע כל כך הרבה פוסטים של סיכומים, במיוחד אהבתי את הפוסט של חן יאקה שומרון והוא ממש גרם לי לרצות גם לעשות איזה סיכומון קצר כי תכלס השנה הזאת באמת ראויה לסיכומים. אז הנה הסיכום השנתי שלי:
להמשיך לקרוא סלט עם רוטב אבוקדו משגע

סופגניות אפויות (Conejos)

 

חג החנוכה נקרא גם חג האור והוא אחד החגים האהובים עלי. היום פחות בגלל הסופגניות (אולי אני אוכלת סופגניה אחת כל החג) אלא יותר בגלל האווירה, השירים וזכרונות הילדות. בתור ילדה מאוד אהבתי את חג החנוכה, הזכרונות שלי מהחג הם בעיקר של ימים קרים וגשומים כשתנור הגז בבית הורי היה דולק ואנחנו האחים היינו עושים תורות מי יושב עליו. השולחן בפינת האוכל היה לובש שמיכה ומתחתיו היו נחות להן הסופגניות שאמא שלי היתה מכינה לנו. זכורה לי היטב שנה אחת שבה אבי חזר מהעבודה ומבלי לחשוב הרבה קיפל את השמיכות שבהן נחו הסופגניות והניח אותן בצד, באותו היום אכלנו סופגניות קצת עקומות. באותם ימים הסופגניות היו פשוטות והוגשו עם ריבת תות והן היו הכי טעימות שיש. כמובן שבאותם ימים אף אחד לא חלם להגיש סופגניות אפויות! להמשיך לקרוא סופגניות אפויות (Conejos)

Calzones rotos

קרה לכם שראיתם משפט שגרם לכם לעצור ולהגיד זה המשפט שהכי מייצג אותי, הכי מדבר אלי. לי זה קרה עם המשפט הבא: ״לאמץ את השינוי״.  ראיתי את המשפט הזה מוצמד לפיה של חודש ינואר (מקרי שבחודש זה גם נולדתי?), דבר ראשון שעשיתי כשהגעתי הביתה היה לשים את המשפט על הלוח שלי בחדר העבודה. כשראיתי את המשפט הזה הרגשתי כאילו הוא נכתב ממש בשבילי, מתאר את רצף הארועים שקרו לי בעיקר בשנים האחרונים ואיך שקיבלתי אותם. לפעמים אני מרגישה שאני באמת חיה לפי המשפט הזה והוא אכן מתאר אותי בצורה מדויקת. להמשיך לקרוא Calzones rotos

כרובית מוקפצת עם עגבניות שרי

אז עברו כמעט ארבעה חודשים מאז שעזבנו את צ׳ילה, השגרה והחיים הטובעניים שיש לי פה מציפים אותי כל יום מחדש. השגרה שהיתה לי שם כאילו פרחה מזכרוני. כל כך מהר אנחנו מחליפים דף בסיפור של חיינו ונשאבים לתוך החיים החדשים/ישנים שלנו ותקופה של שלוש שנים פשוט נכנסת למגירה.

כשאני עוצרת רגע להרהר בחיים שהיו לי שם אני נזכרת בגעגועים לכמה דברים שחסרים לי פה. להמשיך לקרוא כרובית מוקפצת עם עגבניות שרי

מאפה תירס צמחוני

את הפוסט הזה אני מקדישה למשפחה הצ׳ילאנית שלי. חבורה נפלאה של חברות ומשפחותיהן שהיה לי הזכות והעונג לבלות בחברתם בשלוש השנים האחרונות או בסלנג הפרטי שלנו ״ערבנות״. חגגנו ביחד כמעט כל אירוע וחג אפשריים והכל נעשה בכיף ובאהבה.  

ערבנות
״ערבנות״ משמאל לימין: טל, שלומית, דורית, אני, איילת, טלי, יפעת, גליה ואחרונה חביבה שהגיעה לא מזמן לסנטיאגו שני

להמשיך לקרוא מאפה תירס צמחוני

מאפה קינואה

לא להאמין שכבר עברו שלוש שנים והנה עוד דקה אנחנו נוחתים בישראל, שוב מחדש יוצרים לנו חיים חדשים, נפרדים מהמוכר, מהחברים, מהנופים, מהמאכלים, מהתרבות, מהמנטליות השונה, וחוזרים אל המוכר אך בכל זאת שונה. הכנתי רשימה של דברים שלמדתי בשליחות הזאת. אשמח אם תשמעו את השיר שכתבה ויולטה פארה (יוצרת צ׳ילאנית מאוד מוכשרת) בביצוע של מרצדס סוסה (זמרת ארגנטינאית מופלאה) בזמן שאתם קוראים.

להמשיך לקרוא מאפה קינואה

ויסקי מוקצף

במסגרת קורס בלוגינג למתקדמות שאני עושה עכשיו דרך האינטרנט (איזה מזל שהאינטרנט קיים וישראל הפכה לקרובה יותר) יצא לי להכיר את יונית צוק – הבלוגריסטית וכן את העמוד שלה בפייסבוק שם היא מעלה מדי שבוע רעיון לפוסט. באחד השבועות היא העלתה את הרעיון לכתוב פוסט על דברים שהקוראים שלי לא יודעים עלי.  גילוי נאות- בהתחלה לא התלהבתי מהרעיון (בעיקר מהחשיפה) אבל אחרי שמספר בנות בקבוצה קפצו למים העמוקים וביצעו את המשימה החלטתי שגם אני יכולה! למה לא בעצם?! או אולי זה היה בעצם אחרי כוסית של ויסקי מוקצף…

להמשיך לקרוא ויסקי מוקצף

תפוחי אדמה ברוטב פלפלים מדהים

פעם (כשהייתי צעירה) לא הבנתי למה צריך לרוץ כשאפשר ללכת , היום אחרי שנבדק בי חיידק הריצה אני לא מבינה למה ללכת כשאפשר לרוץ!

לא תאמינו איך התחלתי לחשוב בכלל על ריצה: זה היה כשגרנו בלונדון במיקום פשוט מעולה בין הייד פארק לריג׳נט פארק. תמיד היה אפשר שם לראות אנשים רצים בפארקים וג׳ינג׳י פז היה רץ הרבה בפארק אבל זה לא מה שגרם לי לרצות לרוץ … להמשיך לקרוא תפוחי אדמה ברוטב פלפלים מדהים