סופגניות אפויות (Conejos)

 

חג החנוכה נקרא גם חג האור והוא אחד החגים האהובים עלי. היום פחות בגלל הסופגניות (אולי אני אוכלת סופגניה אחת כל החג) אלא יותר בגלל האווירה, השירים וזכרונות הילדות. בתור ילדה מאוד אהבתי את חג החנוכה, הזכרונות שלי מהחג הם בעיקר של ימים קרים וגשומים כשתנור הגז בבית הורי היה דולק ואנחנו האחים היינו עושים תורות מי יושב עליו. השולחן בפינת האוכל היה לובש שמיכה ומתחתיו היו נחות להן הסופגניות שאמא שלי היתה מכינה לנו. זכורה לי היטב שנה אחת שבה אבי חזר מהעבודה ומבלי לחשוב הרבה קיפל את השמיכות שבהן נחו הסופגניות והניח אותן בצד, באותו היום אכלנו סופגניות קצת עקומות. באותם ימים הסופגניות היו פשוטות והוגשו עם ריבת תות והן היו הכי טעימות שיש. כמובן שבאותם ימים אף אחד לא חלם להגיש סופגניות אפויות! להמשיך לקרוא סופגניות אפויות (Conejos)

Calzones rotos

קרה לכם שראיתם משפט שגרם לכם לעצור ולהגיד זה המשפט שהכי מייצג אותי, הכי מדבר אלי. לי זה קרה עם המשפט הבא: ״לאמץ את השינוי״.  ראיתי את המשפט הזה מוצמד לפיה של חודש ינואר (מקרי שבחודש זה גם נולדתי?), דבר ראשון שעשיתי כשהגעתי הביתה היה לשים את המשפט על הלוח שלי בחדר העבודה. כשראיתי את המשפט הזה הרגשתי כאילו הוא נכתב ממש בשבילי, מתאר את רצף הארועים שקרו לי בעיקר בשנים האחרונים ואיך שקיבלתי אותם. לפעמים אני מרגישה שאני באמת חיה לפי המשפט הזה והוא אכן מתאר אותי בצורה מדויקת. להמשיך לקרוא Calzones rotos

ארטיק טבעי

ביום הכי קר בשנה (לפחות עד עכשיו) אספתי את חברתי טל ונסענו לעשות סיור במפעל לארטיקים טבעיים, או כמו שקוראים להם כאן Palettas. הנסיעה קצת התארכה בגלל הגשמים אבל בסוף הגענו למפעל הקטן באחת מהשכונות הותיקות של סנטיאגו. איאן, מהבעלים וממקימי המפעל חיכה לנו בכניסה וערך לנו את הסיור. להמשיך לקרוא ארטיק טבעי

סופגניות צ׳ילאניות

מסתבר שגם בצ׳ילה הרחוקה אוכלים סופגניות. פה הן נקראות berlinés, הן  זמינות כל השנה ואפשר למצוא אותן בעיקר בקונדיטוריות של הסופרמרקטים הגדולים. להמשיך לקרוא סופגניות צ׳ילאניות