אמפנדס גבינה

אחרי בת – אל אביר אני עוקבת כבר תקופה די ארוכה, אני לא זוכרת איך בדיוק הגעתי אל הבלוג שלה אבל ברגע שהתוודעתי אליו הרגשתי בבית. האמת שזה לא מפתיע שהתחברתי לבלוג שלה, יש קשר הדוק בין המטבח הלטיני למטבח הספרדי. הרי הספרדים שלטו תקופה ארוכה במדינות אמריקה הלטינית, חומרי הגלם, מנהגים שונים והשפעות קולינריות אחרות עברו בצורה דו כיוונית ביניהם והתוצאה היא עושר קולינרי מרתק. בבלוג של בת – אל אפשר למצוא לצד המתכונים הספרדיים הקלאסיים גם מתכונים עם טוויסט ישראלי כמו שאני אוהבת. בפורים הייתי אמורה לבקר במדריד, טיול גיוס עם הבן שלי, אבל הקורונה התערבבה לי בתוכניות והטיול בוטל. לפני הנסיעה יצרתי קשר עם בת – אל לגבי הראיון הייתי בטוחה שאוכל לפגוש אותה לקפסיטו קטן במדריד ואפילו לעשות איתה סיור אוכל. אני כל כך מקווה שנוכל להיפגש בקרוב. אם בת – אל נראית לכם מוכרת אתם לא טועים, בימים אלה היא מכבבת בחדשות בתור השליחה שלנו במדריד.

מי את בת - אל אביר?

ספרי לי במספר משפטים מי את?

שמי בת-אל, חיה עם בן זוגי היקר במדריד כבר 3 שנים. בחיי הבוגרים התעסקתי בעיקר בשיווק ומאז שעברנו למדריד גיליתי את עולם התיירות הדינאמי והכייפי והתחלתי לעבוד כמדריכת טיולים במדריד והסביבה. במקביל התאהבתי באוכל הספרדי, בתרבות האכילה המדרידאית, בחומרי הגלם המהממים שיש כאן והתחלתי לאכול, לבשל ולחקור. תיעדתי הכל בבלוג שלי. לפני מספר חודשים החלטתי לצאת מהמרחב הוירטואלי ובמקום להמליץ לאנשים איפה ומה לאכול במדריד, התחלתי להעביר סיורים קולינריים באופן עצמאי ופשוט לקחת אותם למסע אוכל משכר בבירה הספרדית.

ספרי לי על הילדה שהיית? מה אהבת לעשות? מה אהבת לאכול?

הייתי ילדה מאוד תוססת ועירנית, הסקרנות בערה אצלי מגיל צעיר ונהגתי לשאול המון שאלות גם אם בקטע מציק. אהבתי הרבה היסטוריה, עד היום אני חובבת גדולה, וכבר בגיל צעיר נהגתי לקרוא ספרים "כבדים" על מלחמת העולם השנייה. אבא שלי הוא מורה להיסטוריה אז ספגתי ממנו המון. אהבתי גם נורא לטייל, ועדיין אוהבת!
בילדות, כל הפן של האוכל לא היה משמעותי. זאת אומרת, מאוד אהבתי לאכול ורגע הארוחה הוא תמיד היה רגע השיא של היום, אך לא התעסקתי בזה יותר מדי. גדלתי בבית שלא ממש בישלו בו מתוך תשוקה ולא הקדישו חשיבות מיוחדת למזון. לכן, כילדה בשנות התשעים, הכי אהבתי לאכול ממתקים, חטיפים, שניצל תירס וארטיקים במכולת השכונתית. כל יום אחרי בית ספר הייתי קונה קורנטו עוגיות ומתענגת על כל רגע. הפרסומות לממתקים שבו את לבי וכל פעם שהיה יוצא חטיף חדש הייתי רצה למכולת לנסות אותו. עד היום לא ברור לי איך נשארתי רזה.

בגיל ההתבגרות התחלתי להקדיש קצת יותר זמן לבישול אבל גם אז זה היה מרקים ותבשילים אינסטנט, כי זה מה שספגתי בבית. אבל ההתעסקות וההתעניינות כבר הייתה שם. החשיפה התחילה כשהייתי הולכת לבתים של חברים שם הבישול היה יותר נוכח ומרכזי ופתאום טעמתי דברים שלא היו מוכרים לי כלל – פסטו ביתי, אנטי פסטי, לזניה, ואז הייתי מנסה את אותם מאכלים בעצמי בבית.

מה עשית לפני שפתחת את הבלוג?

חיי לא השתנו עם רגע פתיחת הבלוג, ככה שהמשכתי בשגרה. פתחתי את הבלוג במקביל לעבודתי כאנליסטית שיווק בארץ והמשכתי אותו גם כשהתחלתי לעבוד בתיירות. התחלתי ממש "על אש קטנה".

למה פתחת את הבלוג?

פתחתי את הבלוג אחרי תקופה ארוכה שצרכתי תוכן קולינרי בארץ ובעולם והרגשתי שאני רוצה שיהיה לי בית וירטואלי משלי בו אוכל לפרסם מתכונים ולשתף בדברים שקשורים לאוכל. התהייה היחידה בעניין הייתה מה יהיה הייחוד שלי, מה אני יכולה לתת שאחרים לא נותנים. אחרי שעברנו למדריד והתחלתי להתמקצע באוכל ספרדי זה היה טבעי ללכת לכיוון של המטבח הספרדי.

מה את הכי אוהבת בעבודה שלך בתור בלוגרית?

בתור כותבת בלוג אני בעיקר אוהבת את היצירה שלא תלויה בדבר. אין פה עניין מכירתי, או עם אינטרסים. אני יוצרת פוסט או מתכון שאני אוהבת ואז משגרת לעולם. היצירה, המקוריות והעובדה שאני מחדשת לאנשים זה מה שנותן לי את הדרייב. זה מהמם בעיניי שאפשר להיחשף בפני אנשים רבים. פעם אם היית יוצר משהו זה היה נחשף למעגל מאוד מצומצם של אנשים אלא אם כן יש לך הרבה קשרים, כסף או משהו באמת מיוחד ביד. היום עם התמדה ומאמץ אתה יכול לזכות בקהל רחב שייחשף לתכנים שלך, גם הנישתי ביותר, ועם זו מגיעה גם ההשפעה וזה מהמם בעיני.

מה מייחד את הבלוג שלך מבלוגים של אחרים?

ללא ספק ההתמקדות המאוד נישתית שלי במטבח הספרדי ובכלל בהמלצות על מדריד. בהתחלה זה היווה לי מעין "מכשול" כי זה משהו מאוד ספציפי, וכשפתחתי את הבלוג המטבח הספרדי לא היה נחשב קונצנזוס או כמשהו סקסי בארץ כמו האיטלקי, היפני או הטורקי. אבל מצד שני, זה השטח שלי. התמקציתי בתחום הזה והיום זו באמת הייחודיות שלי.

מה הכי חשוב לך שידעו לגבי האוכל של הבלוג שלך?

שהוא אוכל פשוט ונגיש. בגלל שהמטבח הספרדי מצד אחד דומה בחומרי הגלם והטעמים למטבח בישראל, אך מצד שני המאכלים המסורתיים לא מוכרים לאנשים בארץ, אז נוצר הרושם שאני לוקחת חומרי גלם פשוטים ומתחכמת איתם. המטבח הספרדי הבסיסי הוא מטבח של פועלים ששם דגש על חומרי גלם טובים בלי יותר מדי תחכום, בקטע טוב כמובן. וחשוב לי להעביר את זה.

במה את גאה במיוחד בעבודתך?

שאני מאוד נאמנה לעצמי ולמקורות שלי. הרבה אמרו לי בהתחלה, וגם עדיין אומרים, לצאת קצת מהמשבצת הספרדית וככה גם להגיע לקהלים רחבים יותר. אני כן מקפידה על מתכונים ומנות ברמה גבוהה, לא מקצרת תהליכים וגם מאוד אמיתית במתכון שאני מעבירה. זאת אומרת, לא אכתוב מתכון ספרדי טרדישיונל ואתאים אותו לחיך הישראלי אלא אעביר אותו כמו שהוא. זה אוטומטי מוריד לי אנשים שרוצים משהו יותר קל, או כשר. אני חושבת בדיוק ההיפך. אנשים שמתאימים את עצמם למיינסטרים יש בלי סוף, ואני חושבת שהיום אנשים מחפשים אותנטיות ולא משהו רוחבי. הקהל שלי יודע להעריך את זה.

מהם מקורות ההשראה שלך למתכונים?

אם זה מתכונים ספרדים מסורתיים אז אני מקפידה להישען על המסורת – על טאפאס ברים אותנטיים שאני מבקשת מהם את המתכון או מנסה לשחזר לפי הטעמים כמה שאפשר. כל מתכון שאני בונה אני צופה בהמון סרטוני יוטיוב של מאמות ספרדיות ומגבשת נקודות מרכזיות שחוזרות על עצמן. מאוד חשוב לי לא להיצמד לגרסאות מתוחכמות של שפים אלא לבישול הביתי במתכונים האלה. אם זה מתכונים יותר ישראלים, פיוז'ן או סתם מיקס מגניב שאני חושבת עליו אז ההשראה יכולה להגיע ממגוון רחב של מקומות –מנה שאכלתי במסעדה, ספרי בישול ומגזינים, נטפליקס, יוטיוב, אינסטגרם, ועוד מלא דברים.

מי היית רוצה שיבשל לך?

Eneko Atxa Azurmendi. שף באסקי עם מסעדה בעלת 3 כוכבי מישלן. בדרך כלל מישלן כמישלן לא בדיוק הקטע שלי, אבל אני עוקבת אחריו כבר זמן מה והמנות שלו מסקרנות נורא, מה גם שהמסעדה שלו יושבת באזור טבע פראי בארץ הבאסקים. ובכלל, היצירתיות והחדשנות של הבאסקים באוכל מעוררת בי התפעלות כל פעם מחדש.

דבר אחד מפתיע שאפשר למצוא אצלך במזווה

שימורי דגים. כן כן תתפלאו, בספרד שימורים הם לא מילה גסה, זו אפילו מילה די לוהטת. השימורים כאן באיכות מדהימה והם מוצר נפרד לחלוטין מהגרסא הטרייה. מפעל אורטיז המפורסם הוא ספרדי ואני בהחלט מנצלת את המצרך הזה כאן.

אף פעם לא יתפסו אותך אוכלת?

בננה. אין הרבה דברים שאני לא אוהבת, אבל פשוט לא הצלחתי להתחבר לא למרקם, לטעם או לריח. למרות שהקילוף וצורת האכילה הם די מגניבים.

לאיזה מאכל אף פעם לא תגידי לא?

אנשובי וסרדינים בכל צורה שהם. וכל מי שקורא ועוקב אחרי יודע 😊

מה הרגע האהוב עלייך ביום?

בימים שבהם יש לי סיורים קולינרים אז ללא ספק ברגעים האלו. זה נותן מלא אנדרנלין, ואין יותר כיף בעיניי מלחפור את משנתי על אוכל במשך 3 שעות.

על מה את לא מוכנה לוותר ביום יום שלך?

על ההתעסקות במטבח. גם בימים מאוד עמוסים מחוץ לבית כשאין זמן לכלום, אני מקפידה להכין לעצמי או לבן זוגי משהו קטן כדי לשמור על השפיות. כשאני כמה ימים רצוף לא פועלת במטבח זה עושה אותי חולה.

מהי השעה האהובה עליך ביום?

הלילה. לא יודעת בדיוק איזו שעה, אבל ללא ספק השעות הקטנות של הלילה. אני לגמרי לא טיפוס של בוקר. נורא נורא קשה לי לקום. הספרדים גם הם לרב טיפוסים של ערב והעיר מתנהלת בהתאם ככה שהאורח חיים כאן בא לי בול.

אילו תכונות הופכות אותך ליותר טובה בעבודה?

הוורבליות שלי וההעברת המסרים, זה בעיקר טוב לכתיבה ולהדרכת סיורים. אני גם חושבת שהסקרנות, הרצון ללמוד וההתעמקות בפרטים הקטנים עושים לי טוב, אם כי לפעמים אני לא יודעת מתי לשחרר ולהפסיק לבזבז זמן על התעסקויות בקטנות. למשל, קשה לי לשחרר תמונה אם היא לא מושלמת, כל מתכון אני מצלמת 500 תמונות כאשר 100 מהן זו בדיוק אותה תמונה רק עם הבדלים ממש מינוריים. סתם בזבוז זמן.

מה מרגיע אותך?

לחשוב ולתכנן מה אבשל ביום שלמחרת.

מה את עושה כשיש לך יום קשה?

מבשלת משהו שהוא נטו להנאתי ולא קשור לבלוג או לרשתות החברתיות.

מה את רוצה שיקרה השנה לך ולבלוג?

וואו מלא דברים. אני רוצה שיותר ויותר אנשים ייחשפו אליו. החלום הוא גם לתרגם לאנגלית. בא לי שדרך הבלוג שלי אנשים יכירו יותר את המטבח הספרדי האמיתי.

מה המוטו שלך לחיים?

אין דבר כזה יותר מדי שמן זית.

מהו הטיפ שלך לבלוגרית אוכל מתחילה?

התמדה, התמדה והתמדה. אם תתמידו אפשר להגיע מאוד רחוק גם אם שאר הדברים לא מאה אחוז.

עובדות ושאר ירקות

מתי פתחת את הבלוג? טכנית בינואר 2017, פרקטית הוא התחיל להיות פעיל באוגוסט 2017.
כמה מתכונים פורסמו? פורסמו 70 פוסטים, מתוכם הרב הגדול זה מתכונים והשאר זה המלצות מה ואיפה לאכול במדריד.
מה הפוסט הכי נצפה? "11 מנות שחייבים לאכול במדריד".
פוסט ממצה לכל גרגרן שמגיע לזלול במדריד. את רב הרעיונות לפוסטים המלצות שלי אני לוקחת מהשטח, מהשאלות של הלקוחות עצמם שמגיעים לעיר. הרבה לא יודעים מהו המטבח ספרדי ומה המנות המסורתיות. חושבים שה-מנה הספרדית זו פאייה (לא!), ואז אני פשוט מפנה אותם לפוסט הזה שעושה להם סדר.
מה המאכל הכי אהוב עלייך בבלוג? שאלה קשה. אענה ככה – המאכלים בבלוג שאני מכינה בבית הכי הרבה הם טורטיה דה פטאטאס ו-סלמורחו. שני מתכונים ספרדים מעולים, קלי הכנה, עם חומרי גלם נגישים וסופר טעימים! אני חושבת שברגע שיגלו אותם בארץ האדמה תרעד. טורטיה דה פטאטאס זה מעין אומלט גבוה של תפוחי אדמה, בצל מטוגן וביצים כאשר הבפנוכו הוא רוטט ונימוח. וסלמורחו זה בן-דודו הסמיך של הגספצ'ו ובעונת הקיץ אני מכינה אותו פעם ביומיים.
איזה מאכל בבלוג היית רוצה שאנשים יכירו? בדיוק את שני המאכלים האהובים עליי בבלוג – סלמורחו ו-טורטיה דה פטאטאס 😊
כתובת הבלוג
אינסטגרם
עמוד הפייסבוק

אני מקווה שגם אתם נהנתם כמוני לקרוא על בת – אל. אני מצאתי כמה קווים משיקים בין הסיפור של בת אל לשלי. גם אני הרגשתי שאני ממש חייבת לספר לאנשים בישראל על האוכל הלטיני, שהם חייבים להכיר, לא יכולתי לשמור את ה "סוד" הזה לעצמי. אהבתי מאוד את המוטו של בת – אל, אבל אני מודה שאני עדיין לא שם, אם כי אני משתמשת היום יותר בנדיבות בשמן הזית.

אז מה נכין?

כשהבנו שלא יהיה לנו מפגש בישול משותף חשבתי איזה מתכון אני יכולה לקחת מהבלוג של בת – אל ולתת לו טוויסט דרום אמריקאי. לא מזמן בת – אל העלתה פוסט עם מתכון לאמפנדס טונה (שישר עשה לי דה ז'ה וו לצ'ילה מכיוון שפלומה, חברה שלי מספרד, גם לימדה אותי להכין אמפנדס טונה כשגרתי בצ'ילה) וחשבתי שזה יהיה רעיון טוב להכין אמפנדס גבינה. בשיחה עם בת – אל היא הציעה לעשות שאכין גם אמפנדס עם חצילים וגבינה, הרווחתם 🙂

יאללה בואו ניגש למטבח