בוניילוס קולומביאני

בשנה האחרונה שלי בצ'ילה, קצת לפני הכריסמס הוזמנתי לביתה של מרסלה, הנציגה מקולומביה, לחגוג את בוא החג. פעם בחודש לערך היינו נפגשות נשים מכל העולם לארוחה, כל פעם בבית של מישהי אחרת, ממדינה אחרת. המטרה היתה להכיר את הנשים שאיתן ביליתי בצורה יותר טובה וגם את המדינה ממנה הן הגיעו. תסכימו איתי שאין דרך טובה יותר להכיר תרבויות חדשות מאשר דרך האוכל. כך שתמיד במפגשים שלנו היה מעורב אוכל טעים ואותנטי של המדינה המארחת. אחרי שפתחתי את הבלוג המפגשים האלה היו עוד יותר חשובים לי, הייתי טועמת יותר מהמאכלים שהניחו על השולחן, שואלת יותר שאלות ואפילו מבקשת שיעורי בישול פרטיים כאשר הייתי טועמת משהו שממש אהבתי. כך למשל הזמנתי את עצמי לשיעור בישול אל סלבדורי בביתה של חברתי מריסה או לשיעורי בישול מקסיקניים אצל החברות המקסיקניות שלי.    

נחזור לסיפור שלנו, לפני הכריסמס הוזמנתי לבוקר חגיגי אצל מרסלה, אשת הנספח הקולומביאני. הבוקר החגיגי כלל מזמורי חג המולד שאותם שרו נערי כנסיה צעירים וכמובן אוכל מסורתי לחג המולד שאוכלים בקולומביה.

האמת שכל הארוע הזה היה די משעשע מצד אחד ומצד שני מרגש. הקולמביאנים לוקחים מאוד ברצינות את חג המולד (ובצדק! זה החג הכי חשוב שלהם) ובזמן השירה (שפחות התחברתי אליה מן הסתם) ישבתי עם חברתי הספרדיה, פאלומה, במרפסת ודיברנו קצת על המדינות הקתוליות בדרום אמריקה, כמה הם דתיים ולוקחים את הדת מאוד ברצינות. פאלומה אמרה בבדיחות הדעת שהמלכה איזבל לא היתה מאמינה כמה הצליח לה להמיר את האינדיאנים לקתולים, היום הם אפילו יותר קתולים מהספרדים.

שרות ונהנות
שרות ונהנות

האוכל שלשמו התכנסנו

כאשר נכנסתי לבית של מרסלה הכל כבר היה מקושט וחגיגי לכבודנו וגם לכבוד החג המתקרב.

חוגגות את הכריסמס, בשולחן יש
חוגגות את הכריסמס

האוכל כבר היה ערוך בצורה מקסימה על השולחן. המבט שלי אוטומטי נמשך למאכל בצורת כדורים עגולים מטוגנים הנראים ממש כמו סופגנניות קטנות. כאשר הגיע הזמן לאכול, אני שמרתי את הסופגניה הקטנה הזאת לסוף במחשבה שהיא מתוקה כמו הסופגניות שלנו, כמה מפתיע היה לתת ביס בסופגניה ולגלות שהיא מלוחה. הסיפור הזה הזכיר לי את הפעם הראשונה והיחידה שאכלתי מרמייט. בתקופה שגרנו בלונדון, נסענו לסוף שבוע בברייטון. בארוחת הבוקר היתה קופסה קטנה בשם מרמייט, האמת היא שראיתי המון את השם הזה כשגרנו בלונדון ואף פעם לא טעמתי. פתחתי את הקופסה ובפנים היה ממרח בצבע כהה, הייתי בטוחה שזו ריבה כמו ריבת הפובידל שהייתי אוכלת כשהייתי קטנה. העמסתי על הסכין בצורה נדיבה מהממרח הכהה מרחתי על הלחם והכנסתי לפה. אוי, אני אף פעם לא אשכח את הטעם המלוח ואת ההפתעה שהייתה לי. הפתעה כפולה ומכופלת, ההפתעה לצפות לטעם אחד ולקבל את ההופכי לו. אז הפעם הופתעתי שוב אבל הפעם אהבתי את ההפתעה. כדורי הסופגניה המלוחה הזאת היו פשוט רכים וטעימים. השם של הסופגניות המלוחות האלה נקרא בוניילוס הפירוש של זה הוא מטוגן. מסתבר שיש בוניילוס שונים בכל מדינה.

בוניילוס קולומביאני
בוניילוס קולומביאני

בוניילוס קולומביאני

¼1 כוסות קורנפלור

2/3 כוס קמח טפיוקה

150 גרם גבינה צפתית

50 גרם גבינת פטה

2 בייצים

¼ כפית אבקת אפיה

1 כף סוכר

1/2 כפית מלח

1 כף חמאה רכה

שמן צמחי לטיגון

אופן ההכנה:

  1. להכניס את כל החומרים מלבד השמן ולערבב היטב (ביד או במיקסר) עד לקבלת בצק אחיד ולא דביק
  2. ליצור כדורים בגודל כדור פינג פונג
  3. לחמם סיר קטן עם שמן
  4. כאשר השמן רותח להכניס את הכדורים בזהירות לתוך השמן
  5. לכסות למשך 3 דקות את הסיר
  6. להסיר את המכסה ולהמשיך לטגן עד שהכדורים מזהיבים
  7. להוציא מהשמן ולהניח על נייר סופג
  8. להגיש חם
בוניילוס קולומביאני נגוס
בוניילוס קולומביאני נגוס

מחפשים עוד מתכונים טעימים לחג החנוכה? נסו את

סופגניות צ'ילאניות

סופגניות אפויות

קלצונס רוטס

4 סוגי צ'ורוס שלא תרצו לפספס

לביבות דלעת

לביבות תירס

לטקס עם פלפל ירוק חריף

סדנאות בישול דרום אמריקאי

עשיתי לכם חשק ללמוד עוד על המטבח הדרום אמריקאי? אני מזמינה אתכם להצטרף לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים פה

לא רוצים לפספס מתכון חדש? הרשמו עכשיו לקבלת המתכון ישירות למייל שלכם

Print Friendly, PDF & Email

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *