אגוזים מתובלים

אני יודעת שנהוג בט"ו בשבט לדבר על פריחה ולבלוב אבל אני דווקא רוצה לדבר על השורשים, שלי, לא של העצים. אחד הדברים שאני הכי אוהבת וגאה בהם זה החינוך שקיבלתי, האהבה למסורת, לחגים, למנהגים ולמאכלים. אין כמעט חג שלא חגגנו בבית מהקטן ביותר לגדול. את החגים הרציניים היינו חוגגים עם המשפחה המורחבת ואת הקטנים כמו ט"ו בשבט או חנוכה רק עם המשפחה הגרעינית והם היו לא פחות מהנים מהחגים המשפחתיים הגדולים. עד היום אמא שלי מקפידה שנחגוג כל חג, ואם לא יצא לנו לחגוג באותו היום אז נחגוג אותו במפגש המשפחתי הקרוב אליו.  להמשיך לקרוא אגוזים מתובלים

פסטל דה פאפאס טבעוני

וואו, איזה עשור זה היה! האמת שלא ממש עצרתי לחשוב עליו עד שקראתי פוסט באחת הקבוצות בפייסבוק שאני חברה בהן ומישהי סיפרה על תרגיל לסיכום העשור. בהתחלה עברתי על הפוסט, לא ממש השקעתי בו מחשבה אבל איזה בוקר פתאום התחלתי לחשוב על העשור הזה שנגמר והבנתי שעברתי וואחד עשור, עם כל כך הרבה ארועים משמעותיים בחיים שלי. לא יכולתי להישאר אדישה אליו והחלטתי לשבת ולסכם אותו. התהליך לא היה קל, לא כל כך הבנתי איך להתחיל אבל בסוף החלטתי לסכם אותו בעזרת 10 תמונות, תמונה לכל שנה. להמשיך לקרוא פסטל דה פאפאס טבעוני

שלושה מתכוני פטריות שלא תרצו לפספס

פטריות, איך אתם עם פטריות? האמת היא שאני ממש אוהבת אותן בעיקר את הפורטבלו הקטנות. ככל שהן יותר קטנות ומוצקות הן כמובן טעימות יותר, אבל הטעם של הפטריה כשהיא נקטפת ישר מהמצע זה טעם שלא טעמתי באף פטריה שאכלתי, כל כך טעים! אני לא מוצאת את המילים המדויקות לתאר לכם את הטעם אז תצטרכו להאמין לי בנושא. כשגרנו בלונדון היה מגוון גדול של ירקות שהיו מגיעים ארוזים ועל כל אריזה היה מוטבע תאריך אריזה ותאריך אחרון לשיווק. תכלס זה היה ממש גאוני, מכיוון שיכולתי לדעת מתי נקטפה הפטריה ולפי זה להחליט האם אני קונה את הפטריות או לא. אז איך יצא לי לטעום פטריה שקטפתי ישר מהמצע? הייתי בסיור מרתק במפעל הפטריות מרינה. חברת "מרינה" – פטריות הגליל, חוגגת בימים אלו 30 שנה לפעילותה והם החליטו לציין את האירוע בסיור לכתבים, צלמים ובלוגרים. הסיור כלל סיור במפעל כולו ואח"כ ארוחת צהריים שכולה על טהרת הפטריות. היו שם מנות ממש טעימות ובהמשך הפוסט אספר לכם המנות שטעמתי, בסוף הפוסט תמצאו שלושה מתכוני פטריות שלא תרצו לפספס שהכנתי במיוחד בשבילכם. להמשיך לקרוא שלושה מתכוני פטריות שלא תרצו לפספס

בלוג דיי 2019

שלוש שנים עברו מאז שהתחלתי לכתוב את הבלוג שלי והיום זו הפעם הראשונה שאני משתתפת בבלוג דיי. אז מה זה בעצם בלוג דיי? זהו יום שבו בלוגרים מפרגנים לבלוגרים אחרים ומספרים לקוראים שלהם למה הם אוהבים לקרוא את הבלוגים האלה. האמת שאני מופתעת מעצמי שהשנה אני מוכנה עם הפוסט בדיוק בזמן הנכון. מכיוון שזה הבלוג דיי הראשון שלי אני רוצה להכיר לכם בלוגים לטיניים שהכרתי במהלך שלוש השנים שאני כותבת. אני אוהבת לשוטט בבבלוגים האלה ולמצוא מתכונים טעימים שמתאימים לרוח הבלוג שלי או לקבל מהם השראה למתכונים שכבר חשבתי עליהם.

להמשיך לקרוא בלוג דיי 2019

ארוחה לטינית לראש השנה פוסט מספר 1

שנה חדשה אה? נכון שעבר מהר? השנה חשבתי לעצמי שאהיה מאורגנת ומסודרת ואעלה פוסט חגיגי לראש השנה ואציג בו ארוחה לטינית לראש השנה, מספיק זמן לפני החג. כדי שיהיה זמן להתארגן ולהתכונן אבל הנה עוד פחות משבוע ראש השנה ורק עכשיו אני מעלה את הפוסט. כמו שאומרים: מחשבות לחוד ומציאות לחוד. האמת היא שלקח לי המון זמן להחליט איזה מתכונים יהיו הכי מתאימים לחג. יש מבחר כל כך גדול של מתכונים ורציתי שברוב המתכונים תהיה נגיעה לחג ולברכות. אז הכנתי לכם פוסט ארוחה לטינית לראש השנה חגיגי במיוחד עם שמונה מתכונים חדשים, טעימים, מפתיעים וכמובן לטיניים! מכיוון שמדובר בהרבה מתכונים חילקתי את הפוסט לשניים. להמשיך לקרוא ארוחה לטינית לראש השנה פוסט מספר 1

שלושה משקאות מרעננים לקיץ החם

יש מספר מקומות בארץ שנכנסו לי עמוק ללב, יש בהם קסם מיוחד, שונה, עם ניחוח חו״לי כזה. אחד המקומות האלה היא העיירה זכרון יעקב. היתה תקופה שממש רצינו לקנות שם בית, אין פרויקט שלא בדקנו, שכונה שלא הכרנו ובכל זמן פנוי יכולתם למצוא אותנו שם. אבל בסופו של דבר זכרון נשארה חלום רחוק ומתוק ואנחנו מצאנו את עצמנו גרים במקומות אחרים. להמשיך לקרוא שלושה משקאות מרעננים לקיץ החם

ארטיקים שיכורים

האמת היא שאני פחות טיפוס של ארטיקים ויותר של גלידות. ולא סתם גלידות אלא גלידות שמנת עשירות בטעמים. הטעמים האהובים עלי הם: שוקולד (מריר, כן) פיסטוק וקוקוס. היום כשאני יותר מקפידה על התזונה שלי זה ממש נדיר לראות אותי אוכלת גלידות. אם אני אקנה לי גלידה היא צריכה להיות אחת משלוש הטעמים האלה וגם אז קרוב לוודאי שאחלוק את כדור הגלידה שלי עם ג׳ינג׳י פז שלי. להמשיך לקרוא ארטיקים שיכורים

איך רצתי חצי מרתון מבלי להתאמן

אם הייתם אומרים לי לפני חמש שנים שאני ארוץ חצי מרתון הייתי צוחקת וחושבת שירדתם מהפסים. אם הייתם מספרים לי לפני שבועיים שאני ארוץ חצי מרתון מבלי להתאמן בכלל הייתי חושבת שאתם מתבדחים איתי. אז איך זה קרה בכלל? להמשיך לקרוא איך רצתי חצי מרתון מבלי להתאמן

ארבעה דברים שאפשר לעשות בבוגוטה

לפני כשנה סיימנו את השליחות בצ׳ילה והתחלנו את המסע חזרה הביתה. אתם בטח לא מבינים למה אני קוראת לזה מסע, כי תכלס זה לא שצעדנו מצ׳ילה לישראל אבל החלטנו לטייל קצת בדרך חזרה וכך יצא שעברנו בבוגוטה, פלורידה וניו יורק בדרך אל הארץ המובטחת. האמת היא שכבר היינו פעם אחת בחופשה בקולומביה. ולמרות שהיינו יומיים בבוגוטה לא ממש טיילנו בה, אלא יצאנו עם המארחים מחוץ לבוגוטה (ביקרנו בקתדרלת המלח המרשימה בסיפאקירה) וכל החומר שאספתי על בוגוטה נגנז וחיכה להזדמנות אחרת. להמשיך לקרוא ארבעה דברים שאפשר לעשות בבוגוטה

מג׳דרה קולומביאנית

שבוע שעבר ביום שישי בשעה 10 בבוקר נשמעה אצלי בבית בציפורי דפיקה בדלת. פתחתי את הדלת וארבע בנות דודות שלי עמדו שם מחייכות ונרגשות. לאחר כמה דקות שוב דפיקה בדלת והפעם בת דודתי וביתה עמדו בדלת נרגשות. ואז שוב, לאחר מספר דקות דפיקה אחרונה ואני פותחת את הדלת כבר לא נרגשת כלל מכיוון שבעבר השני עמדו אחותי וגיסותיי. וואו כמה זמן עבר מאז שנפגשנו! עבר כל כך הרבה זמן שאפילו לא דמיינתי  שיהיה כל כך פשוט, כיף וממלא לחדש את הקשר. יש לי משפחה גדולה, בעיקר מהצד של אבא שלי. עם הרבה דודים ובני ובנות דודים. יש לי המון זיכרונות טובים מהילדות שלי, מהחגים המשותפים שהיינו חוגגים יחדיו כאשר סבתי הייתה בחיים וכמובן שהיו עוד הרבה מפגשים כיפים. מכל מיני סיבות לא פגשתי את רובן בשנים האחרונות. אני יכולה לחשוב על מספר סיבות אבל כשחושבים עליהם הם בעיקר תירוצים. כך חלפו להן השנים ונוצר מן ריחוק כזה, ריחוק פיזי אבל ממש לא ריחוק בלב. להמשיך לקרוא מג׳דרה קולומביאנית