מה קרה כשניסיתי להגשים את החלום הכי ישן שלי

החלום הזה נזרע כבר לפני 25 בטיול הגדול של אחרי הצבא לדרום אמריקה. טיילנו בפארק הלאומי של צ׳ילה ״טורס דל פיינה״ ושם בפעם הראשונה נתקלתי במטיילים מסוג אחר, משפחות, ליתר דיוק משפחות עם ילדים קטנים. מה שתמיד נראה לי כמו חלום הפך למציאות מול עיני וזה בדיוק מה שאמרתי לראובן – גם אני רוצה לטייל פה עם הילדים, עוד הרבה לפני שחשבנו בכלל להתחתן. בשנה האחרונה לשליחות ידעתי שהגיע הרגע להגשים את החלום הזה והיה ברור לכולם שהשנה מגיעים לטורס דל פיינה. הזמנו צימרים דרך הצבא הצ׳ילאני הדפסנו את אישור (מבלי לקרוא מה היה כתוב בו), העמסנו את המכונית ויצאנו לדרך. סך הכל 2750 ק״מ מפרידים ביננו לבין החלום. להמשיך לקרוא מה קרה כשניסיתי להגשים את החלום הכי ישן שלי

ארבעת המקומות הכי יפים בקרטרה אוסטרל

5.1.2017 זהו, אנחנו במה שנקרא הישורת האחרונה, עוד חצי שנה מקפלים את החיים שוב לתוך המכולה וחוזרים הביתה. לי זה היה ברור שאני לא חוזרת לארץ לפני שאנחנו מטיילים בקרטרה אוסטרל. מי שטייל אי פעם בדרום צילה יודע בדיוק על מה אני מדברת: חבל ארץ בצ׳ילה עם נוף כמעט בתולי, גשום שם מאוד, אין הרבה כבישים בעיקר דרכי עפר (למרות שסוללים שם כל הזמן) ודליל מאוד בתושבים. החלטנו שבטיול הזה נהיה ספונטניים, קנינו ציוד קמפינג טוב והזמנו מראש רק שני מקומות: המעבורת שלוקחת להתחלת הקרטרה אוסטרל ולינה בטורס דל פיינה. אם אתם מודאגים שמא בילינו את כל שלושת שבועות הטיול באוהל, אני ארגיע אתכם כבר עכשיו ואספר לכם שהתשובה היא לא. ישנו בערך ⅓ מהזמן באוהל והיתר בצימרים מזדמנים, אבל היינו מוכנים לכל מצב. להמשיך לקרוא ארבעת המקומות הכי יפים בקרטרה אוסטרל

ארוחה לטינית לראש השנה פוסט מספר 2

בפוסט הקודם נתתי לכם מתכונים לארוחה לטינית לראש השנה בחלק הראשון התמקדתי במנות ראשונות וקוקטייל טעים לפתיחת השנה. בפוסט הזה נדבר על מנות עיקריות וקינוחים שמתאימים במיוחד לראש השנה.  להמשיך לקרוא ארוחה לטינית לראש השנה פוסט מספר 2

סופגניות אפויות (Conejos)

 

חג החנוכה נקרא גם חג האור והוא אחד החגים האהובים עלי. היום פחות בגלל הסופגניות (אולי אני אוכלת סופגניה אחת כל החג) אלא יותר בגלל האווירה, השירים וזכרונות הילדות. בתור ילדה מאוד אהבתי את חג החנוכה, הזכרונות שלי מהחג הם בעיקר של ימים קרים וגשומים כשתנור הגז בבית הורי היה דולק ואנחנו האחים היינו עושים תורות מי יושב עליו. השולחן בפינת האוכל היה לובש שמיכה ומתחתיו היו נחות להן הסופגניות שאמא שלי היתה מכינה לנו. זכורה לי היטב שנה אחת שבה אבי חזר מהעבודה ומבלי לחשוב הרבה קיפל את השמיכות שבהן נחו הסופגניות והניח אותן בצד, באותו היום אכלנו סופגניות קצת עקומות. באותם ימים הסופגניות היו פשוטות והוגשו עם ריבת תות והן היו הכי טעימות שיש. כמובן שבאותם ימים אף אחד לא חלם להגיש סופגניות אפויות! להמשיך לקרוא סופגניות אפויות (Conejos)

Calzones rotos

קרה לכם שראיתם משפט שגרם לכם לעצור ולהגיד זה המשפט שהכי מייצג אותי, הכי מדבר אלי. לי זה קרה עם המשפט הבא: ״לאמץ את השינוי״.  ראיתי את המשפט הזה מוצמד לפיה של חודש ינואר (מקרי שבחודש זה גם נולדתי?), דבר ראשון שעשיתי כשהגעתי הביתה היה לשים את המשפט על הלוח שלי בחדר העבודה. כשראיתי את המשפט הזה הרגשתי כאילו הוא נכתב ממש בשבילי, מתאר את רצף הארועים שקרו לי בעיקר בשנים האחרונים ואיך שקיבלתי אותם. לפעמים אני מרגישה שאני באמת חיה לפי המשפט הזה והוא אכן מתאר אותי בצורה מדויקת. להמשיך לקרוא Calzones rotos

מרק העדשים של טטיאנה

את מרק העדשים הטעים הזה למדתי להכין מהננה שלי בצ׳ילה, טטיאנה. כשאנשים חושבים על דרום אמריקה אחד הדברים שישר קופץ להם לראש זה ״ננה״, מין מילה קטנה כזאת שטומנת בתוכה עולם ומלואו. במדינות אמריקה הלטינית ננה היא דבר מאוד מקובל וידוע. אתה לא צריך להיות עשיר במיוחד כדי להעסיק ננה במשרה מלאה, גם במעמד הביניים מאוד מקובל להעסיק ננה. עד לא מזמן היה מקובל בהרבה בתים להחזיק אפילו שתי ננות, אחת שמטפלת בילדים ואחת שמטפלת בבית. זה כל כך טבעי להעסיק ננה שבכל בית ודירה שבונים יש יחידה נפרדת לננה עם שירותים ומקלחת צמודים. החדר שלה יהיה צמוד למטבח ולפעמים תהיה כניסה נוספת ליד המטבח במיוחד בשביל הננה ושאר נותני השירותים בבנין. להמשיך לקרוא מרק העדשים של טטיאנה

עוגת תפוחים בדבש מעולה

אני לא יודעת איך זה קורה אבל כמעט תמיד אני מוצאת את עצמי לא מוכנה לראש השנה. אבל השנה יש לי תירוץ נהדר חזרנו לפני כחודש לישראל אחרי שהות של שלוש שנים בצ׳ילה והיו לי כל כך הרבה דברים לטפל בהם שמי בכלל שם לב שראש השנה בפתח. להמשיך לקרוא עוגת תפוחים בדבש מעולה

מאפה תירס צמחוני

את הפוסט הזה אני מקדישה למשפחה הצ׳ילאנית שלי. חבורה נפלאה של חברות ומשפחותיהן שהיה לי הזכות והעונג לבלות בחברתם בשלוש השנים האחרונות או בסלנג הפרטי שלנו ״ערבנות״. חגגנו ביחד כמעט כל אירוע וחג אפשריים והכל נעשה בכיף ובאהבה.  

ערבנות
״ערבנות״ משמאל לימין: טל, שלומית, דורית, אני, איילת, טלי, יפעת, גליה ואחרונה חביבה שהגיעה לא מזמן לסנטיאגו שני

להמשיך לקרוא מאפה תירס צמחוני

מאפה קינואה

לא להאמין שכבר עברו שלוש שנים והנה עוד דקה אנחנו נוחתים בישראל, שוב מחדש יוצרים לנו חיים חדשים, נפרדים מהמוכר, מהחברים, מהנופים, מהמאכלים, מהתרבות, מהמנטליות השונה, וחוזרים אל המוכר אך בכל זאת שונה. הכנתי רשימה של דברים שלמדתי בשליחות הזאת. אשמח אם תשמעו את השיר שכתבה ויולטה פארה (יוצרת צ׳ילאנית מאוד מוכשרת) בביצוע של מרצדס סוסה (זמרת ארגנטינאית מופלאה) בזמן שאתם קוראים.

להמשיך לקרוא מאפה קינואה

ארטיק טבעי

ביום הכי קר בשנה (לפחות עד עכשיו) אספתי את חברתי טל ונסענו לעשות סיור במפעל לארטיקים טבעיים, או כמו שקוראים להם כאן Palettas. הנסיעה קצת התארכה בגלל הגשמים אבל בסוף הגענו למפעל הקטן באחת מהשכונות הותיקות של סנטיאגו. איאן, מהבעלים וממקימי המפעל חיכה לנו בכניסה וערך לנו את הסיור. להמשיך לקרוא ארטיק טבעי