חומוס אבוקדו

האמת – תכננתי לפתוח את הבלוג בתחילת המעבר לפה (לפני שנה וחצי בערך אבל מי סופר), אבל כמו שחלקכם ודאי מכירים את מה שאומרים על החלק הראשון של רילוקיישן: ההתחלה לא היתה פשוטה. הגענו לקצה העולם!!!! תרתי משמע. עכשיו צריך להתמודד עם הרבה דברים חדשים כמו שפה ותרבות שונים לגמרי מישראל, לטוב ולרע.

הבנים מתחילים ללמוד בבית ספר אמריקאי והנסיכה בגן העברי. מזל שהספקנו להיות בלונדון שנה והילדים למדו אנגלית. אגב, שליחות של שנה ושליחות של שלוש שנים ממש לא דומות אחת לשניה אבל נראה לי שזה נושא לפוסט עצמאי.

אני ממשיכה ללמוד ספרדית (עד היום…) ואם מישהו מספר לכם שספרדית היא שפה קלה, אל תאמינו לו.

לאט לאט מתחילים להכיר חברים חדשים ישראלים וגם לא ישראלים, לטייל ולהנות.

אז מה הספקתי עד היום:

ללמוד ספרדית ואפילו לזהות מאיזה מדינה מגיעים (נו טוב רק המדינות הקלות – ספרד וארגנטינה)

להכיר חברים חדשים

״ערבנות״ משמאל לימין: טל, שלומית, דורית, אני, איילת, טלי, יפעת, גליה ואחרונה חביבה שהגיעה לא מזמן לסנטיאגו שני

לפגוש מחדש את סול, חברה טובה שהכרנו בלונדון (מסתבר שכדור הארץ לא כזה גדול).

לראות את דיוויד גרוסמן בהרצאה (בארץ זה בטח לא היה קורה) וגם לראות את מיומנה ורמי קליינשטיין בהופעה והיו עוד כמה הופעות שפספסנו.

דיוויד גרוסמן לוחץ את היד לטל המעריצה הכי גדולה שלו

לטייל בצ׳ילה (כמובן), בארגנטינה חמש פעמים ובברזיל פעמיים (מי סופר, אבל מסתבר שאני)

ברזיל:

ארגנטינה:

צ׳ילה:

להתגעגע המון

לאכול ולהכיר טעמים חדשים (נדבר על זה פה והרבה)

להרגע ולחיות בקצב חיים לטיני, אני בטוחה שזה בטח מצחיק את חלקכם אבל קצב החיים פה כל כך שונה מישראל, הכל הרבה יותר ל א ט ולהתרגל לזה לא היה פשוט. אפילו לילדים היתה תקופת הסתגלות, נראה לי שהחיים בישראל הם היוצאים מן הכלל ולא להיפך!

לעשות תאונה קטנה – מבטיחה לכם שאני לא אשמה. אשה נכנסה בי בזמן שנתתי להולכת רגל זכות קדימה במעבר חצייה.

לרוץ חצי מרתון ולהנות מזה!

ללמוד לאהוב בירה ופיסקו. בכלל להכיר משקאות חדשים

כמעט לעשות סקי (לפחות הילדים התחילו לעשות)

לראות את נבחרת ברזיל בכדורגל (נו טוב גם את קולומביה וונצואלה)

לבשל והרבה

לארח ולהתארח

לקרוע את הרצועה הצולבת בברך (אני יודעת שצריך כשרון מיוחד כדי לקרוע דווקא את הרצועה הצולבת אבל כזאת אני, הולכת עד הסוף גם בפציעות), לעבור ניתוח ושיקום ארוך שעדיין נמשך

לחזור לרוץ (כבר רצתי כמה פעמים 5k)

לראות הצגות בספרדית ולהבין (לא פחות חשוב) והכי כיף זה לראות הצגה שחברה טובה משחקת בה.

לקרוא ספר בספרדית

לנשק והרבה זה חלק מהעניין עם התרבות השונה וזה כולל גם את המורים, הרופאים ואפילו הפקידה של הבנק

לארח קצת אורחים מישראל (לא מספיק) ואפילו שתי מוצ׳לריות שנשדדו.

לטייל עם חברות טובות – סיגל ושיפי אתן אלופות שהגעתן עד קצה העולם בשבילי ותודה לג׳ינג׳י פז היקר שלי שיזם והגה את הטיול הזה (אחד הטיולים הכי כייפים ושווים שעשיתי)

לדבר ולחשוב בשלוש שפות

להתבלבל ולדבר עם חברה בעברית במקום באנגלית (קורה לי לא מעט) ולראות את סימני השאלה מופיעים בעיינים שלה

לטייל במקומות שכבר היינו בהם בתור מוצ׳לרים ולראות את השינוי שחל באותו מקום, בכלל כיף לטייל עם הילדים ולהיזכר שזה מה שתכננו לעשות פעם מזמן כשהיינו צעירים ויפים (טיול עם הילדים בדרום אמריקה)

מה עוד בתכנון:

ללמוד בישול לטיני ועל זה יהיה עיקר הבלוג שלי

להמשיך לטייל במקום הנפלא הזה ולהכיר אנשים ותרבויות אחרות

ללמוד על האומנות המקומית

מכיוון שזה בלוג על אוכל המתכון הראשון שאני רוצה לשתף אתכם הוא ממש טעים ומשלב את הטעמים של ישראל וצ׳ילה יחד. נתקלתי בו בסרטון בפייסבוק וישר ידעתי שהוא יהיה להיט.