קערת בוריטו

קערת בוריטו

זהר היא הבלוגרית הראשונה שהכרתי גם מעבר למסך, עקבתי אחריה עוד לפני המפגש הפיזי. את זהר הכירה לי חברתי האהובה, לירון. זה קרה כשזהר הוציאה את הספר הראשון שלה, לירון שהיתה בשליחות בבלגיה שלחה אותי לקנות לה את הספר (ברור שקניתי גם עותק לעצמי).  מאז התמכרתי לזהר, למתכונים המעולים שלה, לחוש ההומור הנהדר שלה, לנדיבות שלה, לאותנטיות שלה, לחריצות שלה, לתמונות שלה רוקדת (אז אני בעיקר מקנאה) ולטיולים האקזוטיים שלה ברחבי העולם. כשחזרתי לארץ והתחלתי לחשוב על להעביר סדנאות בישול בבית, לירון הציעה לי שניסע לדבר עם זהר, אז נסענו. בשדה ורבורג על כוס קפה ועוגת קלמנטינות ושמן זית זהר סיפרה לי איך היא התחילה עם סדנאות הבישול שלה, מה חשוב שיהיה בכל סדנה ועוד טיפים שאני משתמשת בהם עד היום. לא מזמן התחלתי לחשוב על לראיין בלוגרים לבלוג שלי, הבלוגרים שאני אראיין הם בלוגרי אוכל נישתיים (כמוני) ואני הכי שמחה שזהר תהיה זאת שתפתח את המדור החדש בבלוג שלי.

המשך לקרוא

שלוש דרכים קולינריות לחוות את ריו דה ז׳נרו

דג בחלב קוקוס – moqueca

יום רביעי בצהריים אני נמצאת בסיור בלוגרים בעמק יזרעאל פתאום הטלפון שלי מצלצל וראובן על הקו: ״מצאתי טיסה במחיר מעולה לריו מחר אחר הצהריים, את מצטרפת?״ מה? למה?  לכמה זמן? מה עושים עם הילדים? מה עושים עם הכלבה? מנסה להסדיר נשימה תוך כדי שהמחשבות מתרוצצות לי בראש. לקח לי כמה דקות להחזיר נשימה, בירור קטן עם חברה ויאללה Rio de !Janero here I come

 דג בחלב קוקוס ברזילאי (Moqueca) Welcome to Brazil
Welcome to Brazil

להמשיך לקרוא שלוש דרכים קולינריות לחוות את ריו דה ז׳נרו

יום טיול בבית שלי – עמק יזרעאל

פרגיות צלויות ברוטב טקילה ולימון

לפני כחודש שוב יצאתי לסיור עם עינת הרשקו, היעד הפעם היה: עמק יזרעאל. אתם בטח תוהים למה יצאתי לסיור הזה? היו לכך שתי סיבות עיקריות:

  1. עמק יזרעאל הוא הבית שלי. אני לא יודעת מה איתכם אבל שמתי לב שאני מטיילת הכי מעט במקומות שהכי קרובים אלי.
  2. לא רציתי לסרב כי ידעתי שעם עינת אין הפתעות, הסיור יהיה נפלא, מושקע ואני אגיע למקומות קסומים בעמק שלי ואכן צדקתי!

את הסיור הפעם ארגנו ג׳וד ויינמן מעליית הגג בסוללים, סמדר הרשקוביץ מקפה 79 ולי בן אפריים מתמרת. בשבילי זה היה סוג של סגירת מעגל, מכיוון שעם כל אחת מהמארגנות היה לי קשר ישיר או עקיף.

בתחנת הרכבת של כפר ברוך – התחלה של יום נפלא

להמשיך לקרוא יום טיול בבית שלי – עמק יזרעאל

מג׳דרה קולומביאנית

שבוע שעבר ביום שישי בשעה 10 בבוקר נשמעה אצלי בבית בציפורי דפיקה בדלת. פתחתי את הדלת וארבע בנות דודות שלי עמדו שם מחייכות ונרגשות. לאחר כמה דקות שוב דפיקה בדלת והפעם בת דודתי וביתה עמדו בדלת נרגשות. ואז שוב, לאחר מספר דקות דפיקה אחרונה ואני פותחת את הדלת כבר לא נרגשת כלל מכיוון שבעבר השני עמדו אחותי וגיסותיי. וואו כמה זמן עבר מאז שנפגשנו! עבר כל כך הרבה זמן שאפילו לא דמיינתי  שיהיה כל כך פשוט, כיף וממלא לחדש את הקשר. יש לי משפחה גדולה, בעיקר מהצד של אבא שלי. עם הרבה דודים ובני ובנות דודים. יש לי המון זיכרונות טובים מהילדות שלי, מהחגים המשותפים שהיינו חוגגים יחדיו כאשר סבתי הייתה בחיים וכמובן שהיו עוד הרבה מפגשים כיפים. מכל מיני סיבות לא פגשתי את רובן בשנים האחרונות. אני יכולה לחשוב על מספר סיבות אבל כשחושבים עליהם הם בעיקר תירוצים. כך חלפו להן השנים ונוצר מן ריחוק כזה, ריחוק פיזי אבל ממש לא ריחוק בלב. להמשיך לקרוא מג׳דרה קולומביאנית

אורז מקסיקני אדום שאי אפשר להפסיק לאכול

אני יודעת שהבטחתי מתכון ממש שווה לאורז מקסיקני אדום, אבל לפני כן אני ממש חייבת לספר לכם על הטיול האחרון שלנו ביבשת. הטיול שלנו היה לאחת מערי הבירה הכי שוות ביבשת הלטינית אם לא ה – שווה ביותר הרי היא בואנוס איירס. נכון כבר כתבתי פעם על בואנוס איירס אבל הפעם אני רוצה לגלות לכם מה אפשר לעשות עם ילדים בעיר.  להמשיך לקרוא אורז מקסיקני אדום שאי אפשר להפסיק לאכול

קציצות עם אורז

כשלורנה חזרה למקסיקו, פילאר החליטה שהיא תמשיך את המסורת שלורנה התחילה ומדי פעם תלמד אותי מתכונים מקסיקניים שהיא רגילה לאכול בביתה. בוקר אחד היא הזמינה אותי אליה עם אליסיה וביחד הכנו כמה מתכונים מקסיקניים. אחד מהם היה קציצות עם אורז . מנה פשוטה וטעימה מאוד והתוספת של הנענע בתוך התערובת של הקציצות מוסיפה המון לטעם וממש לא כדאי להשמיט אותה. להמשיך לקרוא קציצות עם אורז