שלוש דרכים קולינריות לחוות את ריו דה ז׳נרו

דג בחלב קוקוס – moqueca

יום רביעי בצהריים אני נמצאת בסיור בלוגרים בעמק יזרעאל פתאום הטלפון שלי מצלצל וראובן על הקו: ״מצאתי טיסה במחיר מעולה לריו מחר אחר הצהריים, את מצטרפת?״ מה? למה?  לכמה זמן? מה עושים עם הילדים? מה עושים עם הכלבה? מנסה להסדיר נשימה תוך כדי שהמחשבות מתרוצצות לי בראש. לקח לי כמה דקות להחזיר נשימה, בירור קטן עם חברה ויאללה Rio de !Janero here I come

יש משהו ממש משחרר בלטוס בדקה ה – 90 (וכן גם ילד בכיתה י״ב יכול לעזור בשיחרור). מתעסקים הרבה פחות בסידורים ובשיבוצים, הכל נעשה תוך כדי תנועה ומקווים שהכל יסתדר. אתם יודעים מה? הדברים באמת תקתקו וזרמו כמו שצריך. כדי שלא רק בבית הדברים יתקתקו עשינו שיחת תיאום ציפיות בטיסה. דרך אגב, זאת אחת השיחות הכי חשובות בנסיעה זוגית ואני ממליצה לכם לא לוותר עליה. אז על מה דיברנו בשיחה? מהן הציפיות של כל אחד מהחופשה? איך כל אחד רוצה לחוות את החופשה? האם יש דברים ספציפיים שהם מבחינת חובה בחופשה עבורו? אני אמרתי שחשוב לי לעשות קורס בישול, להסתובב בשווקים וללכת לאכול במסעדה ממש שווה (או בקיצור כל מה שפודי מחפש בחופשה שלו). ראובן בעיקר רצה לנוח ולבלות בעיר מכיוון שהוא הגיע גם לעבוד ולא רק לטייל. בנוסף, זאת הפעם השלישית שלנו בריו תוך 4 שנים כך שאנחנו מכירים אותה די טוב. עכשיו שהציפיות מתואמות היה אפשר להירגע ולהינות.

כמה נתונים טכניים

לינה

ממש לפני הטיסה מצאנו מלון שמצא חן בעיני שנינו וכל כך שמחנו שהוא גם לא אכזב במציאות. בדר״כ הנטייה הטבעית שלי היא לא להמליץ על מלונות מכיוון שזו המלצה מאוד אישית בעיני. אנחנו ישנו במלון בשם YOO2 שנמצא על חוף בוטפוגו. החוף הזה הוא לא מהחופים המפורסמים של ריו, ואם אתם באים לחופשת בטן גב על חוף הים כנראה שהמלון הזה פחות מתאים לכם מכיוון שרצועת החוף מול המלון יחסית קטנה יש מעגן של יאכטות כך שאפשר להיכנס למים אבל לא להתרחק מקו החוף. בנוסף, אין את האווירה שיש בחופים האחרים עם הקיוסקים שמוכרים משקאות ואוכל, הרוכלים שעוברים על החוף ומוכרים דברים והאנשים שעושים ספורט על החוף.

החדר שלנו היה גדול יחסית וגם פינתי כך שהיה מאוד שקט, ארוחת הבוקר היתה מעולה עם המון סוגים של פירות. המלון מעוצב בצורה מקסימה עם המון צמחיה בתוך המלון, מן אווירה טרופית שכזאת. בקומת הגג יש בריכה נחמדה ובערב יש מועדון /פאב ואפשר לשבת ולאכול שם וליהנות ממוזיקה טובה ומהנוף המקסים. מיקום המלון היה מושלם מבחינתי גם קרוב יחסית לחופים וגם למרכז שם אפשר לצאת לבלות.

 

תחבורה ציבורית

• רכבת תחתית – נסענו בה מספר פעמים והתרשמתי ממנה לטובה היא היתה מסודרת ונקיה.
• מוניות צהובות שנמצאות בכל מקום, הנהגים תמיד הפעילו מונה.
• אובר – אנשים פרטיים שמסיעים במכונית שלהם. לדעתי האובר אפילו עדיף, המחיר תמיד יותר זול מהמונית ובנוסף הנהג תמיד נסע עם וויז כך שלא צריך לדאוג שהנהג לוקח בדרך הארוכה או סתם מתבלבל בדרך. אין צורך במזומן אפשר לשלם דרך כרטיס האשראי. יתרון נוסף לאובר שזה חוסך את עניין השפה, נהגי המונית לא ממש יודעים אנגלית ולא תמיד מבינים את המבטא שלנו וגם העיר ענקית כך שלא תמיד נהגי המונית מכירים כל רחוב בעיר.
• ברגל – הדרך האהובה עלי לחוות את העיר.

סיור אוכל מודרך

לפני כמה חודשים הורדתי אפליקציה בשם bitemojo לטלפון שלי, זוהי אפליקציה לסיורי אוכל (בקרוב פוסט על סיור שעשיתי בעזרת האפליקציה בתל אביב, בינתיים אתם יכולים להשתמש בקוד cookingviews10 על מנת לקבל 10% הנחה על הסיורים באפליקציה. יש סיורים בארץ ובעולם). מעולם לא ניסיתי אותה אבל כשישבתי במטוס וחשבתי מה אני רוצה לעשות בריו נזכרתי באפליקציה. לצערי אין להם עדיין סיורים בריו אבל הזרע כבר נטמן בראשי.

התחלנו בשוק מקומי

נקודת הפתיחה של הסיור היתה בשכונת לאפה, בכניסה לשוק שנמצא שם כל יום שבת. הכרות קצרה עם המדריך ושאר חברי הקבוצה ויוצאים לדרך. תחנה ראשונה שותים מיץ מקנה סוכר שנסחט במקום. בתור אחת שלא חובבת משקאות מתוקים המיץ היה לי מאוד טעים, בסיבוב השני הוספנו מיץ ליים סחוט ששידרג את המיץ.

המשכנו להסתובב בשוק כאשר מדי פעם המדריך עוצר ומסביר לנו על הפירות והירקות השונים שנתקלנו בהם בשוק. בהמשך הסיור בשוק עשינו עצירה וטעמנו ממבחר של פירות.

בשווקים של ברזיל חוץ מפירות וירקות אפשר לקנות גם בשר, עופות, דגים ומאכלי ים טריים ואפילו קמחי טפיוקה שונים. המוכרים בשוק בברזיל די דומים למוכרים בשווקים אצלנו, הם אוהבים לצעוק ומדברים בקולניות אבל זה חלק מהתרבות של השוק המקומית ואין מה להיבהל ולהילחץ. המשכנו להסתובב בשוק ואכלנו פנקייק טפיוקה מעולה, זאת מנה מושלמת וטעימה בעיקר למי שנמנע מגלוטן (אני קניתי את הקמח והכנתי בארץ לילדים בפסח).

הרחוב הראשי בלאפה Avenida Mem de Sá

מהשוק יצאנו לרחוב הראשי של השכונה והלכנו למסעדה בשם Nova Capela המסעדה הזאת פתוחה משנת 1903 והיא מוסד של אוכל בריו. ישבנו לטעום מספר דברים: מיץ אננס סחוט טבעי עם נענע, בירה Brahma שאני מאוד אוהבת היא קלילה ועדינה, Pastel de queijo שזה פסטל מטוגן בשמן עמוק ממולא בגבינה ודג בקלה מיובש וקינוח פורטוגלי ידוע בשם Pastel de nata כמה שזה היה טעים!

משם המשכנו למסעדה הפינתית השכנה Belmonte שם שתינו קאפיריניה מעולה הפעם עם פסיפלורה.

משם הלכנו למדרגות הספרדיות עליהם אספר בפוסט הבא על ריו.

בר מיצים

אי אפשר להיות בריו בלי לקנות לפחות פעם אחת שייק פירות טבעי, האפשרויות בבר הן עצומות ומגוונת. אפשר להיות חודש בריו ולשתות כל יום בבר כזה ועדיין ישארו טעמים שלא ניסיתם. בדוכני המיצים האלה אפשר גם לקנות אוכל ברזילאי מהיר כמו לחמניות הגבינה המעולות שלהן (מתכון בקרוב)  ו Coxinha פסטל מטוגן ממולא בעוף.

מסעדה אמזונית בלב ריו

משם המשכנו לאיזור אחר לחלוטין והלכנו למסעדה Tacaca do Norte שמגישה בעיקר שתי מנות: מרק Tacacá שעשוי מעלים מהאמזונס כאשר לועסים את העלים הלשון מקבלת תחושה של ״הרדמות״ למרק הזה מוסיפים גם שרימפסים והוא מאוד טעים. המנה השנייה היא קערת ענק של אסאי (סוג של berry מאוד בריא שגדל באמזונס) ממתיקים אותו בעזרת סירופ של guaraná וכמובן שהכל מוגש עם בירה אמזונית צוננת ליד Cerpa בירה מהאמזונס (כי כבר מזמן לא שתינו אלכוהול).

מסעדה מקומית

התחנה האחרונה בסיור שלנו היתה במסעדה מקומית בשם Northeaster שבה אני חייבת לציין לא אכלתי כמעט כלום מרוב כמה שהייתי מלאה מכל הטעימות האלה אבל אספר לכם בכל זאת מה הגישו לנו שתדעו מה לאכול.

Queijo coalho com melado – סוג של גבינה כמו חלומי מטוגנת ומגישים אותה עם מולסה Carne seca com abobora e feijão de corda – בשר מיובש עם דלעת ושעועית

Escondidinho de brocolis – ברוקולי ומנדיוקה מעוכים ומוקרמים בתנור

Moqueca Baiana – דג בחלב קוקוס ברזילאי (Moqueca) טעים ביותר אפשר להגיש אותו גם עם שרימפסים

Couve – עלים ירוקים (סוג של כרוב בר) שמבושלים עם שום

Maria Bonita – בשר מבושל, אורז עם שעועית ויוקה מטוגנת. יוקה מטוגנת היא ממש טעימה, הרבה יותר מצ׳יפס

Cerveja Colorado – כי חייבים לשתות קצת בירה שוב, הפעם מסאו פאולו

Cachaça de Jambú סוג של ליקר שעשוי גם מקנה סוכר ומשאיר תחושה של לשון רדומה כמו במרק ששתינו.

Bombons de Cupuaçú ממתק העשוי מפרי Cupuaçú עטוף בריבת חלב ומעל שוקולד

וכמובן קפה

היה סיור מוצלח מאוד טעמנו ולמדנו המון דברים חדשים ואני ממליצה עליו בחום. מחיר הסיור 350 ריאל לאדם – ממש לא זול בעיקר בשביל מדינה כמו ברזיל ויכול להיות שאפשר למצוא סיורים יותר זולים. משך הסיור 5-6 שעות

אתר:  www.eatrio.net

מסעדות

מסעדת שף עם כוכב מישלן

בדרום אמריקה יש מסעדות נפלאות חלקן אפילו מופיעות ברשימת 50 המסעדות הטובות בעולם. בדר״כ אני אוהבת לאכול במסעדות מקומיות בדיוק איפה שהתושבים אוכלים, אבל לפעמים זה כיף להתפנק בארוחה טובה ואם יש לה כוכב מישלן והמחיר שלה סביר אז בכלל טוב.

יש המון מסעדות טובות בריו אבל הפעם רציתי ללכת לאחת שמופיעה ברשימת 100 המסעדות הטובות בעולם. המסעדה שנבחרה נקראית LASAI של השף רפאל קוסטה, הוא למד בישול בניו יורק והתמחה במסעדות נחשבות באירופה. בשנת 2014 הוא פתח את המסעדה בבנין שנבנה בשנת 1903, המסעדה מעוצבת בסגנון מודרני וטבעי עם שילוב של עץ מבתים ישנים. על כל שולחן יש מכסה זכוכית גבוה ובתוכו ירק. סגנון הבישול של רפאל הוא עונתי, הוא משתמש בבישול במרכיבים הגדלים באיזור ריו ועובד עם הרבה ספקים מקומיים.

התפריט בנוי משתי אפשרויות :

1. Festival ארוחת טעימות שבה השף מחליט מה הוא מגיש. הארוחה מורכבת בדר״כ משמונה מנות קטנות
2. Don't mess with me שבה צריך לבחור מנה ראשונה, עיקרית וקינוח.

   

אנחנו בחרנו באפשרות השניה, פתחנו את הארוחה עם קוקטייל קאפירניה משובח ומיד לאחר מכן הוגש לכל אחד מאיתנו מגש אישי מדורג שעליו ארבע מנות קטנות שנאכלות עם הידיים ולכן גם לא היה סכום על השולחן.

לאחר מכן הוגשו המנות שבחרנו, המנות היו טעימות ויפות במיוחד. המסעדה ממש מומלצת!

המסעדה פתוחה בימים שלישי עד שבת 19:30 – 22:00, יש להזמין מקום מראש. אפשר לעשות את ההזמנה דרך האתר. מחיר הארוחה 295 – 345 ריאל

מסעדת בשרים ברזילאית

כל מי שמגיע לברזיל והוא חובב בשר חייב לאכול לפחות פעם אחת במסעדת בשרים כזאת. הרעיון הוא אכול כפי יכולתך כאשר במרכז המסעדה יש בר סלטים מאוד עשיר ומגוון, אני אכלתי ממנו בעיקר סלטים חיים של ירקות. לכל אחד בשולחן יש צלחת גדולה, ומלקחיים קטנות לתפוס את הבשר שנחתך מהשיפוד הענק וכן כרטיס בעל שני צבעים: צד אחד ירוק – אני רוצה להמשיך לאכול בשר, צד שני אדום – סיימתי. המלצרים עוברים עם השיפודים בין השולחנות וחותכים חתיכה של בשר שאותה צריך לתפוס עם המלקחיים. הקטע עם המסעדות האלה שהמלצרים לא מפסיקים להגיע לשולחן כל פעם עם שיפוד אחר והכל בקצב מהיר מאוד. בסוף הארוחה הם עוברים עם בקבוקי ענק של ליקרים שונים, אני שתיתי פורט שהיה נהדר.

החלקים הכי טעימים שאכלתי היו: פילה (כמובן) ופקניה. חוויה מאוד מומלצת. אנחנו אכלנו במסעדה שהיא בעצם רשת של מסעדות בשם Fogo de Chai מחיר הארוחה לא כולל שתיה וקינוחים הוא 140 ריאל.

קורס בישול ברזילאי

בקומה הראשונה של פסאז׳ חנויות קטן באחד מהרחובות הצדדים של קופאקבנה נמצא בית הספר לבישול של שף סימון.

שף סימון התגלתה כשפית מקסימה ואנרגטית, טוב זה לא ממש מפתיע לאור העובדה שמדובר בברזילאית. היא מאוד התרגשה מהעובדה שהגעתי מישראל ושיש לי בלוג על אוכל לטיני. סימון העבירה לנו סקירה מרתקת על התקופה הקולוניאלית בברזיל. היא הסבירה שבגלל שמדובר במדינה טרופית עשירה בגידולים כאשר הגיעו הכובשים הפורטוגלים, האינדיאנים קיבלו אותם יפה מכיוון שהם לא פחדו להישאר רעבים. המדינה היתה מספיק עשירה כדי לספק מזון גם לכובשים וגם לתושבים, ובעצם לא היו מלחמות נגד הכובשים לעומת שאר המדינות הלטיניות. הברזילאים הם אנשים שמחים, צבעוניים ונדיבים וזה ניכר בכל דבר. יש להם שני משפטים עיקריים שמלווים אותם:  never too much – אין דבר כזה בתרבות הברזילאית יותר מדי לכן תמיד אפשר להזמין עוד אורחים לשולחן, האוכל לא יגמר (קצת מזכיר לי את הסירים על הכיריים במטבח של אמא שלי) Food is everything – החיים של הברזילאים סובבים סביב האוכל ואף פעם לא היה להם מחסור באוכל בגלל מזג האוויר שיש במדינה. האוכל הוא תמצית החיים.

אז מה למדתי להכין:

• גבינה מטוגנת עם רוטב – גבינה שדומה במרקם שלה לחלומי אבל מייצרים אותה מחלב פרה ומעליה רוטב המורכב מריבה לימון ורוטב חריף כלשהו יצא מעדן.

  

• נקניקיות קבנוס מוקפצות עם רצועות פלפלים וקאסשה
• פארופה עם בננות- הפרופה עשויה גם היא מצמח הקסבה שהושרה במים, ונטחן לקמח. יש כמה רמות של טחינת הקסבה וכל רמה משמשת למשהו אחר. בארץ לא ניתן למצוא קמח טפיוקה שניתן להכין ממנו פארופה. אבל זאת אחת התוספות הפופולריות בברזיל וניתן להוסיף לפארופה מגוון רחב של מרכיבים החל מבצל וכלה בביצה. יש לזה מרקם פריך וזה ממש טעים.
• אורז עם שום
• דג בחלב קוקוס ברזילאי (Moqueca)

  

• מנגו ואננס מקורמלים וצרובים במחבת

  

• קאפירניה מעולה הפעם הכנו קאפירניה שמשלבת גם ליים וגם פסיפלורה יחד.

  

המתכון להיום יהיה ממה שלמדתי בקורס הבישול: דג בחלב קוקוס ואורז עם שום

דג בחלב קוקוס ברזילאי (Moqueca)

4 נתחים של דג ים לבן מפולטים ( אפשר עם העור או בלעדיו)

כפית כמון

½ כפית פלפל שחור

½ לימון סחוט

1 פלפל אדום

1 פלפל צהוב

1 בצל

250 מ״מ חלב קוקוס (כוס)

½ כפית פפריקה

3 כפות שמן זית

כוסברה קצוצה לקישוט

אופן ההכנה:

1. להשרות את הדג במיץ הלימון, כמון ופלפל שחור
2. לחתוך לטבעות את הירקות
3. לחמם שמן בסיר רחב, כאשר השמן חם להכניס את הבצל והפלפלים
4. לטגן כחמש דקות עד שהירקות מתרככים
5. להוסיף את הפפריקה ומלח ולטגן דקה נוספת
6. להניח את הדגים על הירקות ולשפוך את חלב הקוקוס מעל
7. להביא לרתיחה, להנמיך את האש ולכסות את הסיר
8. להמשיך לבשל כעשרים דקות תוך כדי נענוע הסיר מדי פעם

   

אורז עם שום

2 שיני שום כתושות

1 כוס אורז בסמטי שטוף

2 כוסות מים רותחים

2 כפות שמן זית

מלח

אופן ההכנה:

1. לחמם את השמן בסיר
2. להוסיף את השום ולערבב כדקה, לשים לב לא לשרוף את השום
3. להוסיף את האורז והמלח ולהמשיך לטגן עוד כשלוש דקות תוך כדי ערבוב
4. להוסיף את המים ולהביא לרתיחה
5. להנמיך את האש לכסות את הסיר ולבשל 17 דקות
6. לאוורר את האורז בעזרת המזלג ולסגור שוב את הסיר עד ההגשה

   

   

   רוצים לדעת מה עוד אפשר לעשות בריו? כנסו לפוסט הזה

מחפשים המלצות קולינריות לטבעונים בריו? כנסו לבלוג של רעות שוגר ותמצאו המון המלצות טבעוניות שוות.

מחפשים עוד מתכונים ברזילאיים? נסו את:פאג׳ואדה

עוגת גזר

פודינג חלב

סדנאות בישול דרום אמריקאי

עשיתי לכם חשק ללמוד עוד על המטבח הדרום אמריקאי? אני מזמינה אתכם להצטרף לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים פה