בריגדרו
ריו היא אחת הערים המרתקות ביותר שביקרתי בהן. יש בה מהכל : חופים משגעים, שווקים, שכונות של עשירים, פבלות שבהן גרים האנשים העניים ביותר, שכונות בוהמיות, אוכל טוב, מוסיקה טובה, שמחת חיים ומה לא… אין פלא שאני אוהבת לחזור ולבקר בה שוב ושוב. כל ביקור בה שונה מקודמו והאפשריות הן אינסופיות. הנה רשימת 5 מקומות שאסור לפספס בריו דה ז׳נרו ובסוף הרשימה מתכון הורס לכדור השוקולד הברזילאי, בריגדרו. כאשר גרנו בצ׳ילה הלכנו להופעה של זמר ברזילאי מאוד ידוע איתו הופיעה טרזה כריסטינה. הקול שלה כל כך מיוחד ונעים שישר התאהבתי בה. אני מצרפת שיר שלה שאני מאוד אוהבת כדי להכניס אתכם לאוירה הברזילאית
החופים
תכלס, זאת הסיבה העיקרית שבגללה מגיעים לריו. רצועת חוף ארוכה שאינה נגמרת, מוסיקת סמבה, בירה צוננת, מי קוקוס קרירים הישר מהקוקוס או קפיריניה קרה, אנשים עושים ספורט, חוטיני, רוכלים ומה לא. בריו יש מספר חופים מרכזיים שרוב האנשים הולכים אליהם: קופקבנה, איפנמה ולבלון. החופים מסומנים באמצעות עמדות מציל מסודרות הנקראות Postos כאשר לכל posto יש מאפיינים משלו.
קופקבנה
החוף הכי מפורסם נקרא קופקבנה ויש לו שני סימני היכר: מלון הפאר Copacabana Palace, עם החזית הנאו-קלאסית הבוהקת בלבן
והמדרכה המרוצפת בתבנית גלית – אחת מיצירותיו של רוברטו בורל מארקס משנות השלושים.
התקופה הזוהרת של קופקבנה היתה בשנות ה – 30 וה – 40 של המאה ה – 20 ומאז זוהרה קצת הועם אך עדיין נעים להסתובב בחופים וברחובות שלה. אחד הברים הנחמדים שישבנו בהם באיזור המלון נקרא : mud bug הוא נחשב כספורט בר עם המון סוגים של בירה ומוסיקה טובה בשעות המאוחרות של הלילה המקום הופך לדאנס בר. לאורך החוף פזורות מסעדות / ברים שאפשר לשבת בהם לאכול ולשתות כמובן. בשעות הערב רבים מהברים האלה מארחים זמרים והאווירה הופכת להיות שמחה במיוחד.
טיפ: בירה היא משקה מאוד פופולרי בברזיל בעיקר בגלל החום והלחות. היא נמכרת בדר״כ בבקבוקים של 600cc או 1000cc והיא מגיעה בתוך שרוול שומר קור שנקרא קונדום וכוס קטנה. ברגע שמסיימים את הבירה אין צורך לבקש בקבוק חדש, פשוט מוציאים את הבקבוק משומר הקור שלו והמלצר כבר יודע לבד למלא את שומר הקור בבקבוק חדש.
איפנמה
זהו החוף של עשירי ריו והוא מאופיין בעיקר ברחובות עטורי עצים ובהם בתי קפה, חנויות ומסעדות. החוף עמוס בעיקר בסופי השבוע ובימי ראשון נסגרת לתנועה שדרת Avenida Vieria Souto, והחוף מתמלא עד אפס מקום במקומיים ובתיירים. ביום זה גם מתקיים שוק עבודות היד Feira Hippie, בכיכר Praça General Osório (ג'נרל אוסריו) הממוקמת ברחוב Rua Teixero de Melo. בנוסף, אפשר למצוא פה גם את חנות המפעל של תכשיטי ה. שטרן. הם עורכים סיורים בחנות בחינם ואפילו דואגים להביא אותך מהמלון ולהחזיר אותך חזרה למלון או לכל מקום אחר שתרצה. הסיור הוא עם אוזניות וכמובן שאפשר להאזין להסברים גם בשפה העברית. בסוף הסיור עוברים דרך חנות המפעל ואפשר לראות ולמדוד את התכשיטים היפים של ה. שטרן ומי שרוצה מוזמן כמובן גם לקנות (כמוני).
Leblon
החוף הזה חביב מאוד על משפחות צעירות, שרובן מתגוררות ברובע האמיד הנושק לחוף, בעיקר בשל העובדה שיש אזור המיועד לפעוטות ה-Baxio Bebê. השכונה עצמה היא מקום שנעים לשוטט בו, ולעשות קניות בבוטיקים היוקרתיים או במרכז הקניות Shopping Leblon. אם אתם מעוניינים לישון במלון עם חוף ים צמוד אני ממליצה לכם על שרתון הנמצא בחוף לבלון, בביקורי הקודם התארחתי בו. המלון אמנם גדול אבל סופר מפנק עם רצועת חוף צמודה למלון (מאוד נדיר למצוא חוף כזה בריו, רוב המלונות נמצאים מעבר לכביש),עם בריכה גדולה ומספר מסעדות טעימות הנמצאות בתוך המלון.
תצפית על העיר
שתי התצפיות הכי מוכרות בריו הן כמובן התצפית מהר הקורקובדו (עם הפסל של ישו) או מהר הסוכר הנמצאת בשכונת אורקה.
הר הסוכר
הרכבל המוביל למעלה הר הסוכר יוצא ממגרש החניה שליד חוף ורמלה Praia Vermelha (כתובת: Avenida Pasteur 520). ההעפלה לפסגה מתבצעת בשני שלבים: התחנה הראשונה היא ב-Morro da Urca, תאומו הנמוך יותר של הר הסוכר וגובהו 218 מטר. יש כאן בית קפה ומסעדה הצופים אל הנוף, אמפיתאטרון קטן המציג סרט על תולדות הרכבל, שירותים, חנות מזכרות ובקיץ נערכות כאן הופעות מוזיקה. מכאן ממשיך הרכבל אל פסגת הר הסוכר, שגובהה 396 מטר. כאשר תגיעו למעלה תראו את כל ריו דה ז'נרו פרוסה לרגליכם. לדעתי השעה הכי יפה להגיע לתצפית היא בשעת בין הערביים כך שאפשר להנות גם מהנוף המשגע של העיר וגם להינות מאורות העיר בשקיעה.
הר הקורקובדו
על ראשו של הר הקורקובדו נמצא הפסל המפורסם של ישו הנקרא ״ישו הגואל״, שגובהו כ-40 מטרים. פסל זה הינו אחד הסממנים שהכי מזוהים עם ריו דה ז׳נרו.
כדי להגיע לתצפית יש לקחת רכבת, העוברת דרך יער גשם אל פסגת ההר (כ-710 מטר), ומשם אפשר לעלות במדרגות או להיעזר במעלית ובמדרגות הנעות, שמגיעות עד לרגלי הפסל של ישו. הנוף מלמעלה הוא פשוט עוצר נשימה, אפשר לראות את כל העיר, החופים, הלגונה ואפילו הר הסוכר שממול. מומלץ להגיע מוקדם בבוקר לפני שהמוני תיירים פוקדים את האיזור או לפנות ערב כך שאפשר ליהנות מהנוף בשקיעה. אני ביקרתי בהר הסוכר רק בטיול הראשון שלי בדרום אמריקה ואז נסענו ברכבת ישנה מאוד לפסגת ההר.
רוצים לקרוא על עוד תצפיות מגניבות בריו דה ז'נרו? כנסו לפוסט שכתבה רעות שוגר על ארבעה טרקים שונים שמהם אפשר לראות את ריו
שכונת סנטה תרזה
שכונת סנטה תרזה היא אחת השכונות המגניבות שיש לעיר ריו להציע לתיירים והיא נראית כאילו הזמן בה קפא מלכת. היא ממוקמת על גבעה הצופה למפרץ גוואנאברה והנמל. ניתן למצוא בה אחוזות גדולות מהמאה ה 19 וכן רחובות קטנים עם אבנים משתלבות. אחת הדרכים להגיע אליה היא בעזרת חשמלית שפועלת עד היום והיא נוסעת על גבי אקוודוט המים משכונת לאפה ועד לסנטה תרזה וחזרה. השכונה מתאפיינת בבתי קפה קטנים, חנויות בוטיק, והרבה גלריות מיוחדות. השכונה משמשת בית להרבה אומנים והאווירה בה מאוד מיוחדת.
אנחנו אכלנו שם במסעדה הנמצאת בראש השכונה, Aprazível, המסעדה נמצאת בתוך החורש ובנויה בצורה כזאת שיש פרטיות בין השולחנות. מקום מקסים ומומלץ בחום.
אחד מסימני ההיכר של השכונה הן המדרגות המוליכות משכונת לאפה לסנטה תרזה הנקראות Escadaria Selarón. את המדרגות המיוחדות האלה המצופות חרס ושיש צבעוניים ציפה אומן בשם סלרון. סלרון הוא אומן צ׳ילאני שהגיע לברזיל בעקבות ההפיכה הצבאית, הוא התאהב בריו ובאנשיה ורצה להחזיר משהו לעיר שכל כך אהב. הוא החל את הפרויקט כאשר ריצף את המדרגות ליד ביתו ומשם זה התפשט לכל 215 המדרגות וצידי המדרגות. הצבע השולט הוא הצבע האהוב עליו, אדום שהוא גם הצבע של דגל צ׳ילה. סלרון נמצא מת על המדרגות האהובות שלו בשנת 2013. היום המדרגות האלה הן מסימני ההיכר של ריו.
השכונה לאפה
השכונה הזאת שנמצאת במרכז העיר ריו עברה מספר גלגולים בחייה והיום היא ידועה בזכות חיי הלילה המצויינים שלה. אפשר למצוא פה פאבים, מועדוני ריקודים, מועדוני סמבה וברים עם מוסיקה חיה עד השעות הקטנות של הלילה. במהלך היום השכונה פחות מעניינת אם כי עדיין ניתן למצוא בה מקומות מעניינים כמו הפארק הראשון שנפתח בריו בשנת 1780, אמת המים קריוקה והקתדרלה העירונית Metropolitan Cathedral מבנה מיוחד ומרשים שנבנה בהשפעת הארכיטכטורה של מקדשי המאיה
המרכז ההיסטורי והתרבותי של ריו
כיכר סינלדיה היא אחת המקומות החשובים בריו והתרחשו בה הרבה ארועים כמו: הפגנות, מחאות פוליטיות, חגיגות הנצחון במונדיאל וכמובן שחגיגות הקרנבל. הכיכר היא בעצם רחבה מלבנית ומסביבה נמצאים כמה מהמבנים החשובים בריו (אנחנו הגענו לשם ביום שני כך שלמעט הספריה הכל היה סגור).
מסביב לכיכר ניתן למצוא את בנין התאטרון הלאומי שהוא העתק של בנין האופרה מפריז,
הספריה הלאומית שנבנתה בשנת 1910 והיא בעלת חזית נאו קלאסית. זוהי הספריה הציבורית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית ואפשר למצוא בה כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ואוסף כתבי מוזיקה, מוזיאון האמניות היפות שנבנה בין השנים 1908 – 1923.
לא רחוק משם נמצא הנמל של ריו ושם אפשר למצוא שני מוזיאונים מעניינים נוספים: מוזיאון האומנות של ריו (MAR) מוזיאון חדש יחסית, אני ביקרתי במוזיאון וראיתי מספר תערוכות בינהם תערוכה על הסמבה בברזיל, התערוכה היתה מרתקת ומלאת אינפורמציה. המוזיאון פתוח בימים שלישי עד ראשון (יום שלישי הכניסה חינם).
לא רחוק ממנו נמצא מוזיאון המחר (Museu do Amanha) – בסמוך לפארק מאוא (Praca Maua), אשר שוכן לצד חוף הים ונפתח במיוחד לקראת המונדיאל בשנת 2014. מוזיאון זה עוסק בעיקר בחדשנות בינ"ל, עתידנות ופיתוחים טכנולוגים.
טיפ: אם אתם באיזור אתם ממש לא רוצים לפספס את שדרת האולימפיאדה אשר נמצאת משמאלו של מוזיאון המחר. מה אתם יכולים למצוא בשדרה? השדרה היתה פעם המחסנים של הנמל והיום היא שדרה עמוסה בציורי קיר מרהיבים וענקיים בינהם הציורים של האומן קוברה. כל ציור יותר מרשים מהשני.
היום אני רוצה לתת לכם מתכון ברזילאי קליל ומתוק מתוק, בריגדרו שזה כדור השוקולד של הברזילאיים.
בריגדרו
1 חלב מרוכז וממותק
3 כפות קקאו
1 כף חמאה
סוכריות שוקולד לקישוט
אופן ההכנה:
- להכניס לסיר קטן את החלב, החמאה והקקאו
- להניח את הסיר על אש בינונית ולערבב היטב עם כף מעץ את התערובת כ – 15 דקות או עד שמעבירים את כף העץ בסיר ואפשר לראות את תחתית הסיר (יש להיזהר מבישול יתר של העיסה)
- להעביר את העיסה לתבנית פיירקס ולחכות שהעיסה תתקרר
- להניח את סוכריות השוקולד בקערית קטנה
- לשמן מעט את כפות הידיים עם חמאה
- לקחת בעזרת כפית חלק מהעיסה ולכדרר לכדור בגודל פינג פונג
- לגלגל את הכדור בסוכריות השוקולד
- להניח בתוך מנג׳ט
- שומרים בקופסה אטומה מחוץ למקרר
בריגדרו 
בריגדרו 
ביס של אושר
מחפשים עוד מתכונים מתוקים? נסו את?
סדנאות בישול דרום אמריקאי
עשיתי לכם חשק ללמוד עוד על המטבח הדרום אמריקאי? אני מזמינה אתכם להצטרף לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים פה
לא רוצים לפספס מתכון חדש? הרשמו עכשיו לקבלת המתכון ישירות למייל שלכם
ריו נראית ככ מושכת ויפה. פעם היה לי חלום להגיע לברזיל, ובנתיים זה לא קרה. כשהייתי סטודנטית היה לי חבר ששמע מוזיקה ברזילאית ואני התאהבתי, לא מפתיע. אולי פעם בכל זאת אגיע. החופים, השכונות היפות, בתי הקפה עם הקפה האהוב עלי והמוזיקה הנהדרת. אולי פעם אגיע. בנתיים אני שותה קפה בבית קפה ברזילאי בתל אביב, וקונה הביתה קפה ברזילאי שטחון לקפה שחור, ואני מבשלת אותו לעצמי, כמעט כל יום. את הבריגדרו אני אטעם בבית הקפה, יש לי הרגשה שזה יהיה לי ככ מתוק, שלא אצליח לסים 🙂
עכשיו אני כותבת פוסט על ליין תכשיטים נפלא שה.שטרן יצרה על פי העבודות של בורלה מרקס – הכל בסוף מתחבר.
גם אני ממש אוהבת את המוסיקה הברזילאית, יש משהו במקצב שלהם שעושה נעים בלב.
הבריגדרו הוא בהחלט מאוד מתוק אבל הולך נהדר עם הקפה הברזילאי והתכשיטים של שטרן כל כך יפים. אני ממש אוהבת את הטבעת שלי.
אני ממש אוהבת את החיבורים האלה