ויסקי מוקצף

במסגרת קורס בלוגינג למתקדמות שאני עושה עכשיו דרך האינטרנט (איזה מזל שהאינטרנט קיים וישראל הפכה לקרובה יותר) יצא לי להכיר את יונית צוק – הבלוגריסטית. וגם את העמוד שלה בפייסבוק שם היא מעלה מדי שבוע רעיון לפוסט. באחד השבועות היא העלתה את הרעיון לכתוב פוסט על דברים שהקוראים שלי לא יודעים עלי.  גילוי נאות- בהתחלה לא התלהבתי מהרעיון (בעיקר מהחשיפה) אבל אחרי שמספר בנות בקבוצה קפצו למים העמוקים וביצעו את המשימה החלטתי שגם אני יכולה! למה לא בעצם?! או אולי זה היה בעצם אחרי כוסית של ויסקי מוקצף…

11 דברים שאתם לא יודעים עלי

ספרים

מאז שאני  זוכרת את עצמי אני קוראת. בצעירותי הייתי מה שנקרא ״תולעת ספרים״. אני אוהבת ספרים וכל מה קשור בספרים אם זה ספריה או חנויות ספרים, יכולה לבלות שם שעות! צריך לגרור אותי משם. היום אני קוראת בעיקר באפליקציה ״עברית״ או ״קינדל״ זה מאוד נח בעיקר כשגרים מחוץ לישראל וקשה למצוא ספרים עכשווים בעברית. בנוסף, זה גם פרקטי למשל: בטיסות, כשמחכים בתור וגם בלילה כשג׳ינג׳י פז הולך לישון ואני רוצה להמשיך לקרוא. אין יום שאני לא קוראת אפילו אם זה 5 דקות לפני השינה. היום אני כמובן גם מאוד אוהבת לקרוא ספרי בישול, יש לי אוסף לא קטן של ספרי בישול שאני נהנית לדפדף בהם ולנסות מהם מתכונים חדשים, כפי שבטח שמתם לב.

חנויות של נייר וכלי כתיבה

גם פה אני יכולה לבלות שעות.  אוהבת כל מה שקשור במחברות, עטים, פנקסים, דפים יפים ויומנים. והכי אני לא אוהבת שלוקחים לי אותם! (כן גם הנסיכה שלי מאוד אוהבת את העטים/ צבעים/ מחברות וכו׳ שאני אוספת).

חנות מגניבה למוצרי נייר
חנות מגניבה למוצרי נייר

נעלי Camper 

הנעלים הכי נוחות והכי מגניבות שיש. אין ספק שאני מכורה למותג הזה כבר המון שנים. לצערי פה בצ׳ילה אין חנות שלהם. אבל יש לי שתי זוגות שאני חורשת עליהם כבר 6 ו 7 שנים והן עדיין במצב מצוין, אני לא מורידה אותם מהרגליים כל החורף.

לחם 

אין ספק שאחת האהבות הגדולות שלי זה פחמימות. מאוד אוהבת לחמים טובים שעשויים ממחמצת. לפני מספר שנים החלטתי להתחיל לאפות בעצמי לחמים ממחמצת. מצאתי כמה אתרים באינטרנט ממש טובים שיש בהם מתכונים ללחמי מחמצת והתחלתי להכין אותם. לכל מקום שהלכתי הייתי מביאה איתי את הלחם שלי והייתי ממש גאה בו.

הלחם שלי
הלחם שלי

יצירתיות  

קצת לפני שהנסיכה נולדה הייתי בטוחה שאני האשה הכי לא יצירתית שקיימת עלי אדמות. תמיד קנאתי באנשים יצירתיים שמציירים, מפסלים, סורגים וכו׳. די נאלצתי להשלים בעצב עם העובדה שאני לא כזאת. עד שיום אחד שבולת קפצה לבקר עם נעמונת הקטנה כשאני הייתי כבר בשלהי ההריון שלי עם הנסיכה. היא התיישבה לידי, הוציאה שבלונה של פיל מלבד שגזרה והתחילה לתפור לנעמה פיל כדי לתלות על המובייל. אני הייתי מוקסמת וישר אמרתי שגם אני רוצה להכין כזה. תוך מספר ימים התארגנו לנו החבורה במושב, פעם בשבוע היינו נפגשות לבוקר קסום. עמית המוכשרת הנחתה אותנו ברוב המפגשים ואיתה למדנו בעיקר לתפור חיות מלבד. משם המשכנו  לסרוג קרושה עם חוטי טריקו ויותר מאוחר גם בחוטי צמר רגילים. פעם אפילו עמית הביאה את מכונת התפירה שלה ותפרנו סלסלאות. אבל לא רק עמית לימדה אותנו גם טלי ונועה לימדו אותנו פסיפס ואיפור. תמיד המפגש היה מלווה בארוחת בוקר משובחת שכל אחת תורמת את חלקה (אתם יודעים מה הבאתי, לא? ראו סעיף קודם). זו היתה תקופה קסומה ומיוחדת שגרמה לי לראות את עצמי באור שונה לחלוטין. בלונדון עשיתי קורס קטנטן של תפירה במכונה ופה בצ׳ילה עשיתי קורס קרמיקה של שנה ועכשיו אני גם מתחילה ללמוד על אריגה ונהנית מכל רגע.

אבוקדו ושאר ירקות 

כמו שכבר סיפרתי לכם כשהייתי קטנה לא הייתי אכלנית. לדעתי, גדלתי על לחם עם שוקולד ושניצל עם פירה. אבל אני זוכרת בבירור כאילו זה קרה אתמול את הימים שבהם התחלתי לאכול ירקות. הייתי כבר בכיתה י׳ והתחלתי ללמוד עם חברתי יעל לבגרות בלשון. היינו לומדות אצלה בבית ימים שלמים וארוכים. כך קרה שהצטרפתי ליעל ולמשפחתה לארוחות הערב. הארוחה שלהם הורכבה בעיקר מסלט עם רטבים אז פשוט לא הייתה לי ברירה והתחלתי לאכול סלט ומאז אני לא מפסיקה. היום אני הכי אוהבת את הסלט שלי מתובל בשמן זית, לימון, מלח אטלנטי גס ופלפל שחור גרוס ובהחלט יכולה לוותר על רטבי הויניגרט המושקעים. אבוקדו טעמתי לראשונה כשטיילנו פה בדרום אמריקה, אני אפילו זוכרת איפה זה היה בפונטה ארנס. ג׳ינג׳י פז הכין לעצמו כריך עם אבוקדו והצליח לשכנע אותי לטעום ומאז הכל היסטוריה. אחד הדברים הכי כייפים פה בצ׳ילה זה שיש אבוקדו כל השנה ובסופר אפשר לקנות אותם מוכנים לאכילה היום או מוכנים לעוד יומיים שלושה.

אבוקדו מוכן לאכילה היום
אבוקדו מוכן לאכילה היום!

אוטודידקטית 

הכי אני אוהבת ללמוד לבד מה ואיך לעשות דברים חדשים (ראו סעיף הלחם). כשהחלטתי לפתוח את הבלוג היו לי מספר אפשרויות איך לעשות את זה. אחת הדרכים היתה לפתוח בלוג בפלטפורמה כמו סלונה. דרך שנייה היתה לפתוח לבד בלוג, לקנות דומיין, לקנות מקום אחסון ולהתחיל לעצב מאפס את הבלוג. במשך כחודש וחצי בערך ישבתי וחקרתי בעזרת האינטרט מה הכי טוב, איך בדיוק קונים דומיין, איך כותבים פוסט וכו׳ ופשוט למדתי לבד עם עצמי איך לעשות הכל.  

נגינת פסנתר 

אני כל כך אוהבת לשמוע יצירות שמנוגנות על פסנתר (קראתם את הפוסט של נתלי תמיר שבו שומעים אותה מנגנת? פשוט מדהים. וגם בבלוג של איילת שירי יש פוסט מקסים שמלווה בקטע של פסנתר שפשוט משרה עלי רוגע). כאשר אנחנו רצים בסופי שבוע בבוקר יש בקצה הרחוב שלנו מישהו/מישהי שמנגנים בפסנתר ואני תמיד נעצרת למספר דקות להקשיב לנגינה. כשהייתי קטנה ניגנתי חמש שנים על פסנתר אבל אני לא זוכרת הרבה מאז לצערי. אחת המטרות שלי זה לחזור לנגן על פסנתר ואני בטוחה שאעשה את זה בעתיד הקרוב, מרגישה שזה ממש בוער בי ואשמח מאוד אם גם הנסיכה שלי תלמד לנגן.

מים 

זה המשקה הקל היחידי שאני שותה! אף פעם לא אהבתי משקאות מוגזים ומיצים למינהם פשוט יותר מדי מתוקים לי. לכן, תמיד תוכלו לראות אותי עם בקבוק מים ביד או בתיק (ומים עם גז לא נחשב מים!).

משחקים בנייד

 האמת היא שאני ממש לא מתחברת למשחקים האלה, בכל אופן לא למשחקים הרגילים שהרבה אנשים משחקים. אני אוהבת בעיקר משחקי חשיבה או משחקים שמאמנים את המוח (גם משחקי קופסא אני מאוד אוהבת). אין לי בנייד כמעט משחקים אבל אני נהנית להשקיע חמש דקות מהיום שלי במשחק elevate ולפעמים אני משחקת גם ב lumosity. אבל הכי אני אוהבת שהילדים שלי גם משחקים במשחקים האלה (חוץ מהמשחקים הרגילים שהם משחקים…).

זכיות 

טוב רציתי לכתוב שאף פעם לא זכיתי באף הגרלה: לא פייס ולא לוטו ולא הגרלות של חנויות פשוט לא! אבל בחודש האחרון זכיתי לראשונה בחיי ואפילו במתנה ממש שווה – סדנא אצל סיגלית לוי דרורי שמחכה לי בסיום השליחות. האמת, שכאשר סיגלית פרסמה בדף הפייסבוק שלה את ההגרלה פשוט ידעתי שאם אשתתף אזכה ולכן כשהיא הודיעה לי שזכיתי בכלל לא הייתי מופתעת.  עדכון חשוב –  לא יודעת איך שכחתי מזה אבל האמת היא שהפעם הראשונה שזכיתי היתה לפני מספר חודשים בהגרלה בבלוג של מיכל מנור המקסימה מהבלוג רואה עולם, זכיתי בשובר ממש שווה של חברת picabook להכנת אלבום תמונות דיגיטלי!  (אולי זאת הזכיה שעשתה את השינוי בשבילי)

סיגלית מגרילה את השם שלי!
סיגלית מגרילה את השם שלי!

אשמח שתשתפו אותי במשהו אחד שאני לא יודעת עליכם בתגובות כאן למטה ↓

הפעם אני רוצה לתת לכם מתכון למשקה ממש טעים ששתיתי לא מזמן (בסיור הקצר שהיה לנו בפוארטו ואראס). אני לא בטוחה שהמקור הוא דרום אמריקאי אבל המשקה כל כך טעים שאתם חייבים לנסות.

אני לא מהאנשים ששותים ויסקי, ניסיתי כמה פעמים וממש לא אהבתי. כשהציעו לי לנסות ויסקי מוקצף החלטתי למה לא בעצם. המשקה היה מאוד טעים ומרענן, מזכיר קצת ליקר קפה.  

ביום ראשון האחרון חגגנו בר ובת מצווה למתן ודניאלה והכנתי ויסקי מוקצף שקצר המון מחמאות בעיקר מהבנות, הבנים שבחבורה טענו שזה משקה של בנות…

ויסקי מוקצף (כ – 8 כוסות של שמפניה)

1 כוס ויסקי

1 קופסה של חלב מרוכז (375 מ״ל)

2 כפות אבקת סוכר

מגש קרח

אופן ההכנה:

להכניס את כל המרכיבים לתוך הבלנדר ולהפעיל למספר דקות.

ויסקי מוקצף - לחיים!
ויסקי מוקצף – לחיים!

אז מה דעתכם? קוקטייל של בנות או בנים? או אולי בכלל אין דבר כזה משקה לבנות/בנים? מחכה לתשובות שלכם בתגובות כאן למטה ↓

מחפשים עוד מתכונים של קוקטיילים? נסו את :

פיסקו סאוור

קפיריניה
רוצים להישאר מעודכנים ולא לפספס אף מתכון? הזינו את כתובת המייל שלכם


Print Friendly, PDF & Email

Comments

comments

6 תגובות בנושא “ויסקי מוקצף”

  1. ויקי, כמה דברים חדשים גיליתי עלייך, תענוג לראות כיצד הקונכיה שלך נפתחת, ומגלה לנו כל כך הרבה אוצרות בתוכך. מחכה לבאות, ושמחתי עד מאוד להתארח אצלך 🙂

    1. שמחתי מאוד לארח אותך. התחושה היא הדדית, גם אני מגלה עלייך דברים חדשים בכל פוסט שאת כותבת.

  2. ויקי, כל הכבוד ש״עשית זאת״ וכתבת את הפוסט על עצמך!! זה באמת דורש אומץ, אבל בסוף יוצא מעניין ומאוד אישי. אוהבת גם את המתכון שנתת בסוף, גם אני לא מחובבות הוויסקי, אבל אשמח לנסות את המוקצף….. ותודה על האירוח, חיממת את ליבי 🙂

    1. שמחתי מאוד לארח אותך, אשמח אם תחזרי לספר לי אם אהבת את הויסקי המוקצף. מחכה לקרוא את הפוסט שלך בנושא 🙂

  3. היי ויקי,
    נעים להכיר אותך דרך הפוסט שיצא ממש משובח ומעניין.
    ושכחת שבעצם גם זכית ב"תחרות" שנערכה אצלי בבלוג….:-)

    1. נכון מיכל, סליחה. אצלך היתה הפעם הראשונה, לא מבינה איך שכחתי (אולי בגלל שלא השתמשתי בסוף בקופון).
      מייד מעדכנת את הפוסט! תודה שהזכרת לי ושמחה מאוד שנהנית מהקריאה של הפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *