אחד המאכלים האהובים עלי ביותר, אם לא האהוב ביותר, הוא שוקולד. ככל שהשוקולד מריר יותר זה עדיף! גיליתי ששוקולד חלב אני כבר ממש לא יכולה לאכול, זה מתוק לי מדי. את האהבה הזאת שלי חולקים איתי גם ילדיי. תמיד אפשר למצוא אצלי בבית שוקולד מריר ואין מחבוא אחד שאני יכולה לשים את השוקולד מבלי שהוא ימצא. גם כשאני קונה שוקולד מאוד מריר הם עדיין מוצאים ואוכלים לי אותו, בעיקר המתבגר שלי. אני מניחה שאני צריכה להשלים עם העובדה הזאת במקום להיאבק בה… להמשיך לקרוא וולקן שוקולד
קטגוריה: צמחוני
סופגניות צ׳ילאניות
מסתבר שגם בצ׳ילה הרחוקה אוכלים סופגניות צ׳ילאניות. פה הן נקראות berlinés, הן זמינות כל השנה ואפשר למצוא אותן בעיקר בקונדיטוריות של הסופרמרקטים הגדולים. אז קבלו את הסופגניות הצ׳ילאניות! להמשיך לקרוא סופגניות צ׳ילאניות
אלפחורס
לא מזמן צ׳ילה חגגה את יום העצמאות ה – 206! (מתי ישראל תחגוג כל כך הרבה שנות עצמאות?) המג׳ונג׳ן שלי היה צריך להביא עוגיות צ׳ילאניות לחגיגה שעשו בכיתה שלו והחלטתי שזאת הזדמנות טובה לפתוח את ספרי הבישול שלי בספרדית ולהכין את אחד המתכונים . אחרי דפדוף בכמה ספרים שג׳ינג׳י פז קנה לי ( אני כל כך אוהבת ספרי בישול!) פתחתי את הספר Viajes de cocina, שהוא פשוט ספר יפיפה עם המון תמונות משגעות של הנופים של צ׳ילה ועם המון מתכונים צ׳ילאנים. נתקלתי במתכון הזה לאלפחורס והחלטתי שאני חייבת לנסות אותו. להמשיך לקרוא אלפחורס
עוגת דלעת
האמת שהייתי די מופתעת כשבקורס הבישול המקסיקני שאני לומדת, למדנו להכין עוגת דלעת. זה נראה לי לא שייך למטבח הזה. מצד שני, למה לא בעצם? העוגה יצאה מאוד טעימה (קצת מזכירה עוגת גזר) פשוטה להכנה, רכה ונימוחה כמו שעוגה בחושה צריכה להיות. אני בטוחה שאכין אותה עוד הרבה במטבח שלי. להמשיך לקרוא עוגת דלעת
סלט קינואה
את סלט קינואה הטעים הזה למדתי להכין מחברתי אנאבל. אנאבל היא חצי פרואנית וחצי קולומביאנית, יפה ומתוקה אבל לבשל היא לא כל כך אוהבת… כבר ניסיתי לשדל אותה פעם אחת להעביר לי שיעור בישול פרואני אבל היא קצת התחמקה. לפני כמה שבועות נסענו לחופשה על חוף הים. היה נעים וחמים ביום וקפוא בלילה, אבל זה לא הפריע לנו להנות מחופשה מקסימה עם חברים טובים. להמשיך לקרוא סלט קינואה
גוואקמולי
לורנה ממקסיקו עזבה בדיוק כשחזרנו מהחופשה השנתית שלנו, אבל הצלחנו לארגן עוד מפגש בישול מקסיקני אחד אחרון. הפעם היא רצתה שאלמד מאכלים קצת יותר פשוטים ובעיקר טעמתי כמה דברים שהיא מכינה לילדים ביום יום.
אחת מהמנות היתה טורטיה מתוקה לארוחת בוקר. המתבגר שאוהב חמאת בוטנים מאוד התחבר למנה הזאת ולפעמים אני מכינה לו אותה לארוחת הבוקר.
לוקחים טורטיה מקמח חיטה מחממים קצת על המחבת ואז מורחים עליה חמאת בוטנים ומוסיפים פירות שאוהבים חתוכים לרצועות כמו: אננס, תפוח, תותים, בננות ועוד מגלגלים את הטורטיה ואוכלים.


זה ממש טעים!!! להמשיך לקרוא גוואקמולי
אמפנדס טבעוני
חשבתם פעם שאפשר להכין אמפנדס טבעוני? בעודי כותבת את הפוסט הקודם על אמפנדס תירס עלתה בראשי המחשבה שהנה מתכון שאפשר לטבען אותו וגם לנסות להכין אותו יותר בריא. הרעיון התבשל במוחי בזמן שהיינו בחופשה בישראל וחשבתי לעצמי שזה יחכה כבר עד שאחזור מהחופשה, אבל לפעמים החיים מפתיעים אותנו. במקרה הזדמן לי לפגוש בבריכה את נתלי תמיר המוכשרת והיא הציעה לי ברטר שלא יכולתי לפספס. אני אכין לה אמפנדס והיא תלמד אותי צילום בנייד עם סטיילינג של אוכל. אז הנה כמה תמונות מהיום המקסים הזה להמשיך לקרוא אמפנדס טבעוני
אמפנדס תירס
אולי נדבר עוד קצת על ארגנטינה?
הרי ארגנטינה היא לא רק בואנוס איירס, ויש בה עוד המון מקומות יפים ואני הספקתי לבקר עד עכשיו רק במקומות שיחסית קרובים אלי: מנדוסה וברילוצה. הטיול שלנו במנדוסה התקצר מכיוון שהנסיעה למנדוסה לקחה לנו יומיים במקום כמה שעות בעקבות סופת שלגים שפקדה את האזור, אבל גם הנסיעה בתנאי מזג אויר שכזה הייתה חוויה בפני עצמה. פגשנו בדרך קבוצה של רוכבי אופניים מברזיל ( איך הם רכבו במזג האויר הזה היה פשוט תמוה בעיניי, היה שלב שהמכונית עמדה והיה אפשר להרגיש אותה מתנדנדת מהרוח).
להמשיך לקרוא אמפנדס תירס
עוגת Tres Leches
האמת היא שסנטיאגו היא לפעמים מאוד מבלבלת. מצד אחד היא סופר מודרנית: בניינים גבוהים, אזורי קניות מפותחים, שכונות סגורות, מכוניות חדשות ובתים עם בריכות פרטיות ומצד שני לפעמים מרגישים כאילו הם עדיין חיים בשנות ה -80 (ולא רק בגלל שזאת המוסיקה העיקרית שהם שומעים) וכל נושא הבריאות עדיין די רחוק מהם.
זה מורגש במיוחד כאשר נכנסים לסופרמרקט. הסופרמקטים פה הם מאוד גדולים ואפשר למצוא בהם הכל החל מאוכל כמובן וכלה במכשירי חשמל, מיטות, כלי כתיבה, בגדים ועוד. בשנה הראשונה שלנו פה הנסיכה הייתה מבקשת שנלך לקניון במקום לסופרמרקט… להמשיך לקרוא עוגת Tres Leches
אלפחורס צ׳ילאני
אז אחרי שנה וחצי בניכר סיגל ושיפי הגיעו לבקר אותי וכמה כיף היה לנו ביחד שאי אפשר אפילו להסביר במילים. הכל התחיל בביקור של ג׳ינג׳י פז בארץ, בנוהל הרגיל קפה ועוגה אחר הצהריים אצל סיגל. קצת תמונות מצ׳ילה (ואי אפשר שלא להתלהב מהתמונות של צילה) וכמובן סיגל, שיפי ושבולת מתלהבות ואז ג׳ינג׳י פז זורק את השאלה לחלל האויר ״אולי תבואו לבקר את ויקי ואז גם תוכלו לבקר בכל המקומות המדהימים האלו ותוכלו לבקר בבית הקסום של סול על האגם?״ ובלי להתבלבל הן אמרו כן!!! (חוץ משבולת שרצתה מאוד לבוא אבל לא יכלה). להמשיך לקרוא אלפחורס צ׳ילאני