שישה מתכוני גבינות מהעולם

בעוד כמה ימים נחגוג את חג השבועות, חג שהוא אחד החגים האהובים עלי. כל השנה אנחנו מחכים למטעמים שאמא שלי מכינה לחג. אצלי בבית החג הזה מאופיין בגבינות והרבה! אמא שלי מכינה קלסונס, מרק שושברק (בשבילי הוא תמיד יהיה מרק כובעים, מרק עם כיסונים בצורת כובעים בתוך מרק יוגורט חמצמץ מרענן עם נענע מיובשת), רביולים שונים, בלינצ'סים ממולאים ומה לא! כשדניאל נולד הוא התחנך בקיבוץ רמת השופט ואז הכרתי את חג השבועות מהזוית השניה שלו, חג הקציר, חג שהוא כולו מוקדש לחקלאות ולתוצרת החקלאית. וכן, גם זו זוית שאני מאוד אוהבת לחג, חג שעושה כבוד לפרי האדמה. היום אני מעדיפה לחגוג את החג שלי גם עם המסורת שגדלתי עליה וגם עם סלטים טעימים שמקלילים את כל ארוחת החג. 

בפוסט היום אני מארחת כמה מחברותי הבלוגריות, כל אחת מהן תספר על מנה מיוחדת של גבינות שאכלה ברחבי העולם. ברור שגם אני אשתף אתכם במתכון לטיני ששיגע את כל העולם, פאו דה קייז'ו, לחמניות גבינה ללא גלוטן מהמטבח הברזילאי.

המשך לקרוא

פוגזטה

אתם יודעים מה אפשר למצוא בכל פינת רחוב בארגנטינה? פיצריה! הפתעתי אתכם? יש לי הרגשה שלפחות את חלקכם. מסתבר שאוכלים בארגנטינה עוד דברים חוץ מסטייקים.  המטבח הארגנטינאי מושפע מאוד מהמטבח האיטלקי, בתחילת שנות העשרים הגיעו לארגנטינה מהגרים רבים מאיטליה, רובם התיישבו בבואנוס איירס בעיקר בשכונה הנקראת לה בוקה, שם גדל דייגו ארמנדו מראדונה. האיטלקים הביאו איתם לארגנטינה את המאכלים ואת המנהגים שלהם. כמו למשל המנהג לאכול ניוקי כל ה- 29 לחודש. להמשיך לקרוא פוגזטה

סוטלץ'

את הבלוג של דורית, סוויט דולי,  אני מכירה כבר די הרבה זמן, היתה זאת יונית צוק שהכירה לי אותו כשהגעתי אליה לשיחת יעוץ. "את חייבת לעקוב אחריה" היא אמרה לי וכך עשיתי. מאז אני נהנית מהמתכונים הטעימים והקלים להכנה של דורית ומתפעלת מהדרך שהיא עושה ברשתות החברתיות. האמת היא שהאוכל שלה מזכיר לי לפעמים את האוכל של אמא שלי, אמנם לא גדלתי על המטבח היווני אבל מי יודע אולי יש דבר כזה אוכל חיפאי? כשהתחלתי לחשוב את מי אראיין לפינת הראיונות שלי היה לי ברור שאני אראיין את דורית בתור נציגת המטבח היווני.

המשך לקרוא

איולי צ'יפוטלה

הפלפל המקסיקני הראשון שהכרתי היה הצ'יפוטלה, חברתי, לורנה, הזמינה אותי אליה הביתה לסשן בישול מקסיקני והדבר הראשון שהיא לימדה אותי להכין היתה מנה שנקראת tinga de pollo, מנה שבה מגישים חזה עוף מבושל ומפורק ברוטב עגבניות וצ'יפוטלה. המנה הזאת היא אחת המנות שהילדים שלי הכי אוהבים, בפעם הראשונה שהכנתי אותה בבית הייתי מאוד נדיבה עם הצ'יפוטלה והמנה יצאה מאוד חריפה, מאז אני קצת יותר עדינה עם הצ'יפוטלה. להמשיך לקרוא איולי צ'יפוטלה

מקרון ריבת חלב

ליל סדר כזה אף אחד מאיתנו לא דמיין, רק המשפחה הגרעינית, בלי משפחה מורחבת או חברים (כמו שעשינו בצ׳ילה). האמת היא שבכל ימיי חיי, רק פעם אחת חגגנו המשפחה הגרעינית את ליל הסדר. זה היה כשגרנו בלונדון ונסענו לטיול בצרפת בתקופת הפסחא. בילינו בעמק הלואר ושם גם חגגנו את ליל הסדר אם אפשר לקרוא לזה חגגנו, ציינו את העובדה שזה ליל הסדר בארוחת סטייקים. הפעם זה שונה, מכמה סיבות: אנחנו בארץ ולא מטיילים, זה לגמרי נכפה עלינו (אני עוד זוכרת שלפני כמה שבועות כשרק התחילו לדבר על זה, זה נשמע לי כל כך מופרך והזוי), השנה כולם יחגגו במסגרת המשפחה הגרעינית שלהם. להמשיך לקרוא מקרון ריבת חלב

אמפנדס גבינה

אמפנדס גבינה

אחרי בת – אל אביר אני עוקבת כבר תקופה די ארוכה, אני לא זוכרת איך בדיוק הגעתי אל הבלוג שלה אבל ברגע שהתוודעתי אליו הרגשתי בבית. האמת שזה לא מפתיע שהתחברתי לבלוג שלה, יש קשר הדוק בין המטבח הלטיני למטבח הספרדי. הרי הספרדים שלטו תקופה ארוכה במדינות אמריקה הלטינית, חומרי הגלם, מנהגים שונים והשפעות קולינריות אחרות עברו בצורה דו כיוונית ביניהם והתוצאה היא עושר קולינרי מרתק. בבלוג של בת – אל אפשר למצוא לצד המתכונים הספרדיים הקלאסיים גם מתכונים עם טוויסט ישראלי כמו שאני אוהבת. בפורים הייתי אמורה לבקר במדריד, טיול גיוס עם הבן שלי, אבל הקורונה התערבבה לי בתוכניות והטיול בוטל. לפני הנסיעה יצרתי קשר עם בת – אל לגבי הראיון הייתי בטוחה שאוכל לפגוש אותה לקפסיטו קטן במדריד ואפילו לעשות איתה סיור אוכל. אני כל כך מקווה שנוכל להיפגש בקרוב. אם בת – אל נראית לכם מוכרת אתם לא טועים, בימים אלה היא מכבבת בחדשות בתור השליחה שלנו במדריד.

המשך לקרוא

קערת בוריטו

קערת בוריטו

זהר היא הבלוגרית הראשונה שהכרתי גם מעבר למסך, עקבתי אחריה עוד לפני המפגש הפיזי. את זהר הכירה לי חברתי האהובה, לירון. זה קרה כשזהר הוציאה את הספר הראשון שלה, לירון שהיתה בשליחות בבלגיה שלחה אותי לקנות לה את הספר (ברור שקניתי גם עותק לעצמי).  מאז התמכרתי לזהר, למתכונים המעולים שלה, לחוש ההומור הנהדר שלה, לנדיבות שלה, לאותנטיות שלה, לחריצות שלה, לתמונות שלה רוקדת (אז אני בעיקר מקנאה) ולטיולים האקזוטיים שלה ברחבי העולם. כשחזרתי לארץ והתחלתי לחשוב על להעביר סדנאות בישול בבית, לירון הציעה לי שניסע לדבר עם זהר, אז נסענו. בשדה ורבורג על כוס קפה ועוגת קלמנטינות ושמן זית זהר סיפרה לי איך היא התחילה עם סדנאות הבישול שלה, מה חשוב שיהיה בכל סדנה ועוד טיפים שאני משתמשת בהם עד היום. לא מזמן התחלתי לחשוב על לראיין בלוגרים לבלוג שלי, הבלוגרים שאני אראיין הם בלוגרי אוכל נישתיים (כמוני) ואני הכי שמחה שזהר תהיה זאת שתפתח את המדור החדש בבלוג שלי.

המשך לקרוא

פאי פרג צ'ילאני

פאי פרג צ'ילאני

איך אני יודעת שאני בכל זאת שייכת למשפחה הגרעינית שלי? שאנחנו באמת קורצנו מאותם הגנים? אתם בטח מתפלאים שאני שואלת את השאלה הזאת, מה זה לא ברור מאליו? אז האמת היא שלא, ממש לא מובן מאליו. מאז ומתמיד הייתי שונה מהאחים שלי, לא רק במראה החיצוני (אגב, ככל שאני מתבגרת אנחנו נעשים יותר דומים) אלא גם בפנימיות שלי. להמשיך לקרוא פאי פרג צ'ילאני

אגוזים מתובלים

אגוזים מתובלים

אני יודעת שנהוג בט"ו בשבט לדבר על פריחה ולבלוב אבל אני דווקא רוצה לדבר על השורשים, שלי, לא של העצים. אחד הדברים שאני הכי אוהבת וגאה בהם זה החינוך שקיבלתי, האהבה למסורת, לחגים, למנהגים ולמאכלים. אין כמעט חג שלא חגגנו בבית מהקטן ביותר לגדול. את החגים הרציניים היינו חוגגים עם המשפחה המורחבת ואת הקטנים כמו ט"ו בשבט או חנוכה רק עם המשפחה הגרעינית והם היו לא פחות מהנים מהחגים המשפחתיים הגדולים. עד היום אמא שלי מקפידה שנחגוג כל חג, ואם לא יצא לנו לחגוג באותו היום אז נחגוג אותו במפגש המשפחתי הקרוב אליו.  להמשיך לקרוא אגוזים מתובלים

המדריך המלא לקרחון פריטו מורנו

סלט סלקים ואפרסמונים עם בוטנים מסוכרים (מקסיקו)

האמת שמתחשק לי לספר לכם עוד קצת על ארגנטינה, אתם לא מתנגדים, נכון? בטיול האחרון שלנו, לפני שלוש שנים הגענו למקומות שאפילו לא חלמתי עליהם. מבחינת ק"מ זה היה טיול ממש פסיכי (8000 ק"מ בערך), יצאנו מביתנו בסנטיאגו נסענו עד הקרטרה אוסטרל, באמצע הקרטרה עברנו לארגנטינה משם ירדנו לקרחון המתנפץ, perito moreno, חצינו בחזרה את הגבול לצ'ילה והמשכנו לשמורת הטבע טורס דל פיינה. אחרי כמה ימים בשמורה נסענו לפוארטו נאטאלס ושם עשינו חושבים לאיפה ממשיכים. החברים הקנדים שלנו הציעו לנו להיפגש בפוארטו מדרין בארגנטינה (יומיים וחצי נסיעה, בקטנה) ויאללה אנחנו שוב על המכונית חוצים את היבשת מהאוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי. מצאנו קמפינג מדהים בתוך שמורת פינגווינים גדולה ויום למחרת המשכנו הלאה לפוארטו מדרין. כמה ימים בפוארטו מדרין ואז חתכנו את היבשת חזרה לברילוצ'ה בילינו גם בה מספר ימים ומשם לקמפינג אחרון ומדהים בפוקון וכמובן נסיעת פרידה מהבית של סול על האגם. סך הכל טיילנו שלושה שבועות בנופים משגעים עם המון חוויות מטורפות וזה היה טיול הפרידה הכי יפה שיכולנו לעשות ליבשת.  להמשיך לקרוא המדריך המלא לקרחון פריטו מורנו