מתכונים וסדנאות בישול לטיני בצפון
את הפוסט הזה אני מקדישה למשפחה הצ׳ילאנית שלי. חבורה נפלאה של חברות ומשפחותיהן שהיה לי הזכות והעונג לבלות בחברתם בשלוש השנים האחרונות או בסלנג הפרטי שלנו ״ערבנות״. חגגנו ביחד כמעט כל אירוע וחג אפשריים והכל נעשה בכיף ובאהבה.
תודו שזה קצת מפתיע למצוא בבלוג על בישול לטיני עוגת קישואים! בנוסף זהו מתכון מהמטבח המקסיקני שהוא אחד המטבחים הכי טעימים שאכלתי בהם עם אוכל מאוד מגוון וצבעוני אז מה פתאום עוגת קישואים?! אז איך באמת קרה שהגעתי להכין עוגת קישואים? האמת כשתכננתי את יום הבישול המקסיקני הזה ביחד עם חברותי המקסיקניות: פילאר, אליסיה ומרתה, כל אחת מהן אמרה שתלמד אותי להכין מנה אחרת. מרתה תלמד אותי להכין דגים בסגנון ורה קרוז (האזור שממנו היא הגיעה), אליסיה שאוהבת להכין אוכל קליל ופרקטי תלמד אותי להכין מנה קלילה של שרימפסים ופילאר אמרה שתלמד אותי להכין עוגת פיסטוקים ואני שכל כך אוהבת פיסטוקים מאוד התלהבתי. כאשר הגעתי לבית של מרתה וכל אחת הוציאה את המצרכים להכנת המנה שלה חיכתה לי הפתעה, פילאר במקום להוציא פיסטוקים הוציאה קישואים. מסתבר שבמקסיקו מספרים לילדים שהעוגה היא עוגת פיסטוקים ולא עוגת קישואים כדי לשכנע את הילדים לטעום ממנה. אחרי שהם טועמים, הם כבר מתאהבים בעוגה ואין צורך בשכנועים נוספים. להמשיך לקרוא עוגת קישואים הכי טעימה שיש
לא להאמין שכבר עברו שלוש שנים והנה עוד דקה אנחנו נוחתים בישראל, שוב מחדש יוצרים לנו חיים חדשים, נפרדים מהמוכר, מהחברים, מהנופים, מהמאכלים, מהתרבות, מהמנטליות השונה, וחוזרים אל המוכר אך בכל זאת שונה. הכנתי רשימה של דברים שלמדתי בשליחות הזאת. אשמח אם תשמעו את השיר שכתבה ויולטה פארה (יוצרת צ׳ילאנית מאוד מוכשרת) בביצוע של מרצדס סוסה (זמרת ארגנטינאית מופלאה) בזמן שאתם קוראים.
שניצל בקר ארגנטינאי הוא שניצל שעשוי (איך לא) מבשר בקר, בדר״כ מגישים אותו עם רוטב עגבניות וגבינה צהובה מותכת מעל (נו טוב, אם אתם ממש מדקדקים אז שתדעו שהם גם מניחים שם באמצע איזה פרוסת נקניק מבשר חזיר שנקראת jamón אבל אני מעדיפה לאכול בלי). הפעם הראשונה שאכלתי את השניצל הזה היה בטיול הגדול של אחרי הצבא. ביקרנו אצל המשפחה של ג׳ינג׳י פז בסלטה והם לקחו אותנו למסעדה ארגנטינאית טיפוסית. השניצל היה מאוד טעים ועסיסי ולי נשאר הזכרון הטעים. ידעתי שאני חייבת לשחזר אותו שוב בשבילכם וגם בשבילי. לכן, מאוד שמחתי שפלביה הציעה ללמד אותי איך להכין את השניצלים האלה. להמשיך לקרוא שניצל בקר ארגנטינאי
אחד הדברים הכי מעניינים בשליחות זה החיבורים שנעשים בין אנשים שונים והמפגש עם אנשים ותרבויות שאין מצב שהייתי מכירה אם הייתי ממשיכה לגור בישראל.
אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי היה הלב הרחב, החמימות והנדיבות של האנשים והנשים שהכרתי. הן תמיד זוכרות את שמי (אני מתביישת לספר לכן כמה זמן לקח לי ללמוד את השמות של חלק מהן), מתעניינות בילדים ובי, שמחות באמת מהלב כשאני מדברת איתן ספרדית (עם המון טעויות) ומאושרות כאשר אני שואלת אותן על האוכל המקומי שלהן והתרבות שלהן, הן ממש נרגשות לדבר על המדינה שלהן והתרבות שלהן. לפעמים זה מפתיעה אותי איך בשאלה אחת קטנה אפשר לגרום לאנשים כל כך הרבה אושר. האושר אכן נמצא בפרטים הקטנים. להמשיך לקרוא דג בחלב קוקוס
ביום הכי קר בשנה (לפחות עד עכשיו) אספתי את חברתי טל ונסענו לעשות סיור במפעל לארטיקים טבעיים, או כמו שקוראים להם כאן Palettas. הנסיעה קצת התארכה בגלל הגשמים אבל בסוף הגענו למפעל הקטן באחת מהשכונות הותיקות של סנטיאגו. איאן, מהבעלים וממקימי המפעל חיכה לנו בכניסה וערך לנו את הסיור. להמשיך לקרוא ארטיק טבעי
לפני כשנה טסנו לצפון צ׳ילה לחופשה קסומה במדבר אטקמה, המדבר היבש ביותר בעולם! כל מה שידעתי על מדבר עד אז פשוט התגמד לנוכח העוצמה שיש במדבר הזה. מרחבים עצומים וצחיחים, דיונות עצומות של חול בהיר והרים גבוהים ומושלגים באופק. משהו בשקט המדברי הזה פשוט מהפנט וסוחף אותך. להמשיך לקרוא פסטל דה צ׳וקלו
אני מאוד אוהבת עוגת גבינה: אפויה וגם קרה (אני לא כל כך בררנית בסוגיה הזאת).
גם הילדים שלי מאוד אוהבים עוגות גבינה בגרסה הכי פשוטה שיש: עוגת בסקוויטים עם גבינה ומעל גאנש שוקולד. הם כל כך אוהבים את העוגה הזאת שאפילו בימי ההולדת שלהם הם מבקשים שאכין להם אותה. להמשיך לקרוא עוגת גבינה עם שלושה סוגי שוקולד
מכירים את זה שלפעמים אתם פוגשים אנשים ונוצר ביניכם חיבור גם מבלי שהתחלתם לדבר? כך הרגשתי כשפגשתי את לוסיאנה הברזילאית לפני כשנה וחצי. נפגשנו לראשונה במסעדה שבה נפרדנו מחברים שעזבו והכרנו חברים חדשים שהצטרפו לקבוצה. לוסיאנה היא אישה מקסימה, עדינה ולבבית. מאוד שונה מדמות הברזילאית שהיתה לי בראש. במפגשים רבי משתתפים תמיד נמצא אחת את השניה ונשב בצד כמה דקות כדי לדבר. להמשיך לקרוא פודינג חלב
במסגרת קורס בלוגינג למתקדמות שאני עושה עכשיו דרך האינטרנט (איזה מזל שהאינטרנט קיים וישראל הפכה לקרובה יותר) יצא לי להכיר את יונית צוק – הבלוגריסטית. וגם את העמוד שלה בפייסבוק שם היא מעלה מדי שבוע רעיון לפוסט. באחד השבועות היא העלתה את הרעיון לכתוב פוסט על דברים שהקוראים שלי לא יודעים עלי. גילוי נאות- בהתחלה לא התלהבתי מהרעיון (בעיקר מהחשיפה) אבל אחרי שמספר בנות בקבוצה קפצו למים העמוקים וביצעו את המשימה החלטתי שגם אני יכולה! למה לא בעצם?! או אולי זה היה בעצם אחרי כוסית של ויסקי מוקצף…
