פסטליטוס

אם יש משהו שתמיד ישמח אותי, זה לגלות עוד כיסון טוב במקום חדש. הפעם אנחנו מגיעים לאל סלבדור, כדי להכיר את הפסטליטוס, Pastelitos, כיסוני תירס זהובים, פריכים וממש טעימים. אם אתם כבר הרבה זמן איתי בבלוג, אתם בטח יודעים שיש לי חולשה לכיסונים מהסוג הזה. יש משהו בשילוב של מעטפת קריספית עם מילוי רך שפשוט עובד. בניגוד לאמפנדס הארגנטינאי המוכר, שמבוסס על קמח חיטה, הפסטליטוס עשויים ממסה הרינה וזה נותן להם מרקם אחר לגמרי, וגם הופך אותם לאופציה מצוינת למי שמחפשים גרסה ללא גלוטן.

אז מה זה בעצם פסטליטוס?

למרות שהשם יכול לבלבל, בפועל מדובר במנת רחוב מלוחה ואהובה מאוד באל סלבדור. אחד הדברים שמייחדים את הפסטליטוס הוא הבצק. הוא מקבל את הצבע הכתום שלו מאצ’יוטה, Achiote, תבלין לטיני מסורתי שמופק מזרעי עץ האנאטו ונותן גם צבע וגם טעם עדין. באל סלבדור אפשר למצוא אותם כמעט בכל פינת רחוב. הם מטוגנים במקום, חמים ופריכים, ומוגשים בדרך כלל עם הרבה קורטידו מעל או ליד. זה בדיוק מסוג האוכל שאני אוהבת, פשוט, וטעים.

רגע, מה עם פסח?

כמו שכבר כתבתי כאן בעבר על אמפנדס מקמח תירס, גם הפסטליטוס יכולים להיות פתרון מעולה לארוחות החג. מכיוון שהבצק מבוסס על תירס ומים, הוא מתאים למי שאוכלים קטניות ורוצים לגוון את שולחן החג עם משהו קצת אחר. חוץ מזה, יש בהם משהו חגיגי. אולי זה הצבע הכתום, אולי זה הטיגון, ואולי פשוט כי הם נראים כמו מנה שכיף להניח במרכז השולחן. אם אתם אוכלים ללא גלוטן גם בשאר ימות השנה, יש סיכוי טוב שהמתכון הזה יהפוך אצלכם לקבוע.

אז מה נכין היום?

המילוי הכי קלאסי של פסטליטוס באל סלבדור הוא בדרך כלל תפוחי אדמה ובשר, אבל הפעם בחרתי בגרסה צמחונית, ולא פחות טעימה, עם פירה מתובל היטב. ולצד הפסטליטוס, מבחינתי, חובה להגיש שני דברים: קורטידו, סלט כרוב כבוש חמצמץ, וסלסה רוחה, רוטב עגבניות קליל. השילוב בין הפסטליטוס החמים והפריכים לקורטידו הקריר והחמצמץ הוא בדיוק מה שהופך את המנה הזאת לכל כך מוצלחת. יש פה גם קראנץ’, גם רכות, גם חמיצות, וגם את התחושה הזאת של עוד ביס אחד, ואז עוד אחד.

פסטליטוס

2 כוסות קמח תירס (מסה הרינה)

¾ 1 כוסות מים חמימים

1 כפית אבקת אצ'יוטה (Achiote – נותן צבע כתום עז) אם אין, אפשר כפית פפריקה

למילוי:

4 תפוחי אדמה לאפיה קלופים וחתוכים לקוביות ומבושלים

½ בצל קצוץ דק

1 כפית אבקת שום

1 כפית פפריקה

מלח ופלפל שחור לפי הטעם

אופן ההכנה:

מועכים את תפוחי האדמה לפירה
מחממים מעט שמן זית במחבת גדולה על להבה בינונית, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא הופך לשקוף
מוסיפים למחבת את הפירה והתבלינים ומערבבים היטב, מניחים בצד שהמילוי יתקרר
מערבבים בקערה גדולה את קמח התירס עם אבקת האצ'יוטה והמלח.
מוסיפים את המים בהדרגה תוך כדי ערבוב, ואז עוברים ללוש את הבצק ביד עד לקבלת מרקם רך שמזכיר פלסטלינה
יוצרים מהבצק כדור בגודל פינג פונג
מניחים במרכז המכשיר להכנת טורטיות על ניילון, מניחים מעל ניילון וסוגרים את המכשיר
אין צורך ללחוץ חזק את המכשיר אנחנו לא רוצים בצק דק מדי
מקלפים את הניילון העליון
מניחים כף מהמילוי על צד אחד של הטורטייה. מקפלים בעדינות את הצד השני מעל המילוי ומהדקים את הקצוות
מחממים שמן (אני השתמשתי בשמן זית) במחבת עמוקה וגדולה על להבה בינונית-גבוהה. כשהשמן חם, מניחים בזהירות את הפסטליטוס ומטגנים מכל צד עד שהם מקבלים צבע כתום בוהק ויפה.
מגישים עם קורטידו (סלט כרוב מוחמץ) וסלסת עגבניות בצד.
ל-Air Fryer: מחממים את המכשיר ל-200 מעלות. מרססים את הפסטליטוס בשמן בנדיבות משני הצדדים. מכניסים ל-5 דקות, הופכים, מרססים שוב ונותנים להם עוד 5 דקות עד שהם מזהיבים ופריכים.

אם עדיין לא הכנתם פסטליטוס בבית, אני ממש מקווה שהפוסט הזה יעשה לכם חשק לנסות. זו מנה שיש בה כל מה שאני אוהבת, בצק תירס עם מרקם נהדר, מילוי פשוט וטוב, טיגון שעושה את שלו, וכל הסיפור הזה שמסביב עם הקורטידו והסלסה שהופכים כל ביס ליותר מוצלח. כמו הרבה מנות רחוב שאני אוהבת, גם כאן הקסם הוא לא רק בטעם, אלא בשילוב בין דברים פשוטים שעובדים ממש טוב יחד. אם תכינו, אני ממש אשמח לשמוע איך יצא לכם. ספרו לי בתגובות, תייגו אותי אם אתם מעלים, ואם יש לכם שאלה תוך כדי, אני פה.