קדרת בקר ברוטב תמרהינדי
5.1.2017 זהו, אנחנו במה שנקרא הישורת האחרונה, עוד חצי שנה מקפלים את החיים שוב לתוך המכולה וחוזרים הביתה. לי זה היה ברור שאני לא חוזרת לארץ לפני שאנחנו מטיילים בקרטרה אוסטרל. מי שטייל אי פעם בדרום צילה יודע בדיוק על מה אני מדברת: חבל ארץ בצ׳ילה עם נוף כמעט בתולי, גשום שם מאוד, אין הרבה כבישים בעיקר דרכי עפר (למרות שסוללים שם כל הזמן) ודליל מאוד בתושבים. החלטנו שבטיול הזה נהיה ספונטניים, קנינו ציוד קמפינג טוב והזמנו מראש רק שני מקומות: המעבורת שלוקחת להתחלת הקרטרה אוסטרל ולינה בטורס דל פיינה. אם אתם מודאגים שמא בילינו את כל שלושת שבועות הטיול באוהל, אני ארגיע אתכם כבר עכשיו ואספר לכם שהתשובה היא לא. ישנו בערך ⅓ מהזמן באוהל והיתר בצימרים מזדמנים, אבל היינו מוכנים לכל מצב.
מוכנים? יאללה בואו לטייל איתי
פארק פומלין
אחרי שתי מעבורות שלקחנו מ hornopiren (דרומית לפורט מונט) הגענו להתחלת המסלול שלנו בקרטרה אוסטרל הלא הוא פארק פומלין. את הפארק קנה דאגלאס טומפקינס (הבעלים של north face) אשר דאג לפארק, שימר אותו ולא התיר פיתוח במקום. הכניסה לפארק היא חינם בניגוד לפארקים אחרים שבבעלות המדינה. הפארק משתרע על פני שלושה מיליון דונמים (בערך חצי מגודלה של מדינת ישראל), יש בו יערות גשם עם עצי ענק עתיקים, מפלים, אגמים, בוץ והרבה מים. המקום יפהפה ויש בו מספר מסלולים טובים החל ממסלול קצר למפלים ועד לטרק ארוך של מספר לילות בשטח. לצערנו, איך שירדנו מהמעבורת
והתחלנו לנסוע בפארק, מזג האויר נעשה סוער. אפילו את המסלול הקצר ביותר למפלים שתכננו לעשות לא הצלחנו לעשות בגלל כמות הגשם שירדה. הנופים בפארק משגעים ואני לא הפסקתי לבקש מראובן שיעצור את במכונית כדי שאוכל לצלם.
במקום היו גם אזורי קמפינג עם סככות שנראו ממש שווים אבל לצערנו כל הסככות הגדולות היו תפוסות
ולנו לא נותר אלא להמשיך לנסוע בשמורה עד שהגענו לצ׳אייטן שהיא די עיירת רפאים. בדרך נס הצלחנו למצוא קבניה (צימר) נחמדה שמי שהיה אמור להגיע אליה ביטל ברגע האחרון.
בדרך לפארק הבא שלנו עצרנו בכל מיני מקומות עם נופים משגעים וקצת השתעשנו מול המצלמה
פארק קאולט
לפארק הגענו שעה לפני הסגירה והצלחנו לשריין לנו את המקום האחרון בקמפינג המקסים של הפארק. מכיוון שמחשיך מאוחר החלטנו לצאת לטייל בפארק, הלכנו לראות את הקרחון התלוי או כמו שהמג׳ונג׳ן קרא לו ״הקרחון התקוע״. שהוא בהחלט קרחון מרשים וממנו יוצאים שני מפלים גדולים. יש כמה אופציות לראות את הקרחון אחד מהם טיול של כשלוש שעות. אנחנו בחרנו במסלול הקצר יותר, 20 דקות ביער גשם מקסים ובוצי.
משם החלטנו לעשות עוד מסלול שלוקח ללגונה מתחת לקרחון. מהלגונה אפשר לצאת לטיול בסירה של חצי שעה ולהתקרב לקרחון. הנסיכה והמג׳ונג׳ן לא רצו לצאת להפלגה אז רק ג׳ינג׳י פז והמתבגר הפליגו ואנחנו חיכינו להם (בינתיים המג׳ונג׳ן נתן לי סקירה על מוסיקת ראפ והיה קצת מופתע לגלות שאני מכירה חלק מהשירים, מסתבר שאני לא כזאת עתיקה!).
ג׳ינג׳י פז והמתבגר חזרו מהשייט מרוצים וקצת רטובים.
היער המכושף
כשהגענו ליער המכושף ירד המון גשם אבל גם היו הרבה מכוניות בחנייה ואחרי דיון קצרצר החלטנו שכולנו נצא לטיול. בכל זאת צריך להצדיק את השכמיות גשם שקנינו.
עלינו על השכמיות ונכנסנו ליער המכושף. היער המכושף, כשמו כן הוא: הרגשתי כאילו אנחנו נמצאים בתוך אגדה מסלול הליכה הבנוי על פרוסות עץ, יער גשם ירוק עד ואפילו על גזעי העץ צומחים עלים ופרחים. מכושף כבר אמרנו, לא?
המסלול פשוט מהמם ובתוך היער לא מרגישים כל כך את הגשם שיורד בחוץ, הכל מלא בוץ אך עדיין זה סוג של קסם. אני לא רציתי לצאת משם אבל, אחרי כ 800 מטר הנסיכה החליטה שהיא לא ממשיכה ללכת וכל מאמצי השכנוע לא עזרו. לכן, במקום להגיע ללגונה הקפואה חזרנו למכונית הקפואה. בסרטון הנסיכה נחושה להגיע למכונית
מערות השיש
כדי לצאת לשייט במערות השיש צריכים להגיע לעיירה ריו טרנקילו – הנהר הרגוע. כשמה כן היא: עיירה קטנטונת ומנומנמת אולי חמישה רחובות. דבר ראשון שעשינו כשהגענו בערב לעיירה היה להזמין לנו את הסיור ליום למחרת, מצאנו סירה חצי פתוחה וזו היתה החלטה נבונה. הסירה נוסעת במהירות על האגם ונוצרים הרבה גלים ונרטבים. אני הרגשתי יותר בטוחה להיות עם הילדים בתוך הסירה. בשעה תשע בבוקר כבר חיכינו ליד החברה ששכרנו בה את הסיור למערות השיש, משם הלכנו לנמל קטן שבו חיכתה לנו הסירה.
האגם, גנרל קררה, הוא האגם השני בגודלו בכל דרום אמריקה אחרי אגם טיטיקקה ויש אומרים שעומקו מגיע ל – 900 מטר. מראה האגם הענק הזה (הוא האגם הכי גדול בצ׳ילה וחלקו נמצא בארגנטינה) פשוט יפיפיה עם מים בצבע כחול מהפנט.
לפני מליוני שנים האגם היה קרחון וגם הרבה יותר עמוק כך שאפשר למצוא מאובנים בהרים מסביב לאגם. אחרי הפלגה של 15 דקות מגיעים למערות השיש. אלו לא מערות שיש קלאסיות כמו באיטליה ובויאטנם (מכיוון שהמערות עשויות מכמה סוגים של מינרלים הן לא לבנות מאוד כמו שאר מערות השיש), אבל עדיין מרשימות מאוד.
כאשר מפליגים עם סירה קטנה אפשר להיכנס ממש לתוך המערות למרות שהן לא עמוקות.
אפשר לראות כל מיני צורות מגניבות שנוצרו עם השנים באבני השיש.
יש אפילו עמוד שיש שנקרא הקפלה ולפני כמה שנים מישהו התחתן שם .
משם המשכנו לכיוון ארגנטינה לראות את הקרחון המתנפץ (פריטו מורנו) ולפארק טורס דל פיינה בצ׳ילה. הכל יסופר בפוסטים הבאים ובינתיים עוד קצת תמונות מההאגם המקסים הזה
בטח נעשתם רעבים אחרי הטיול שלנו, לכן, נכין היום קדרת בקר ברוטב תמרהינדי מהמטבח האקוודורי. נתקלתי במתכון הזה כבר מזמן ואפילו שהתמונה לא הייתה מגרה במיוחד ידעתי שאני חייבת להכין אותה, הייתה לי הרגשה שזו מנה טעימה במיוחד וצדקתי! אני יודעת שזה לא קל למצוא רוטב תמרהינדי, אבל אם נתקלתם בכזה אתם חייבים להכין את הקדרה הזאת. הבשר יוצא רך ונימוח והטעמים של רוטב התמרהינדי עם הבירה משתלבים נהדר. מנה נהדרת להגיש ביום חורפי אבל בהחלט שאפשר לאכול אותה גם במזג אויר חמים יותר.
קדרת בקר ברוטב תמרהינדי
1 ק״ג בשר בקר לגולאש חתוך לקוביות
1כפית כמון
1 כפית בהרט
½ כפית פפריקה
1 כפית צ׳ילי גרוס
2 כפות שמן זית
2 בצלים אדומים חתוכים לקוביות
3 פלפלים אדומים חתוכים לקוביות
3 עגבניות חתוכות לקוביות
6 שיני שום קצוצות
צרור כוסברה קצוצה
1 כוס רוטב תמרהינדי
1.5 כוסות בירה
1 כף סוכר חום כהה
מלח ופלפל שחור
אופן ההכנה:
- לתבל את הבשר עם כמון, פפריקה, בהרט, מלח ופלפל
- לערבב את הבצל, פלפלים, עגבניות, שום וחצי מצרור הכוסברה עם רוטב התמרהינדי
- לחמם את השמן בסיר גדול וכבד
- להשחים את הבשר היטב
- להוסיף את ירקות עם הרוטב, הבירה והסוכר ולהביא לרתיחה
- להנמיך את האש לכסות חלקית ולבשל כשעה וחצי עד שעתיים, עד שהבשר נעשה רך והרוטב מצטמצם
- להגיש עם כוסברה קצוצה מעל ואורז לבן ליד
קדרת בקר ברוטב תמרהינדי עם אורז ליד מחפשים עוד מנות מעניינות עם בקר? נסו את:
רוצים לקרוא על עוד מקומות מעניינים בצ׳ילה? קראו על:
סדנאות בישול דרום אמריקאי
עשיתי לכם חשק ללמוד עוד על המטבח הדרום אמריקאי? אני מזמינה אתכם להצטרף לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים פה
לא רוצים לפספס מתכון חדש? הרשמו עכשיו לקבלת המתכון ישירות למייל שלכם
וואו ויקי, איזה כיף לכם! זה נראה טיול מושלם ומגבש.
גרמת לי לשקול להגיע שוב לצ'ילה ולשחזר את הקרטרה שלצערי עשיתי בתנאי מזג אוויר גרועים מאוד לא ראיתי חצי מהמקומות המהממים שכתבת עליהם…
היה באמת מושלם. לטייל בקרטרה אוסטרל זה מאתגר מכיוון שקשה לחזות מראש את מזג האויר שם וגם בקיץ הוא מאוד הפכפך.
איזה מקומות! ממש כלבבי, אששש!
מלי, את חייבת לטוס לשם, נראה לי שאת ממש תתאהבי במקום
איזה נוף פרא. כל כך מיוחד. זכיתם.
תודה רבה זיוה,אכן זכינו בשלוש שנים נפלאות וטיולים מיוחדים.
איזה מקום מיוחד ומשגע! ואתם חמודים כאלה.
תודה ריבי, באמת היינו חמודים שם ?
ויקי, אני זוכרת שהיינו בקשר עוד לפני שיצאת לטיול ואז שחזרת ושלחת לי את את מה שכתבת על הטיול…כבר אז זה ריגש וריתק אותי, וכעת כשאני קוראת את הסיפור, לצד התמונות הנפלאות, אז אני מתרגשת שוב. איזו חוויה מדהימה!!!!! טוב שהכנסת את זה לבלוג.
תודה מיכל, את צודקת בהחלט שזה טוב שהכנסתי את הטיול לבלוג. החוויה היתה נהדרת ואני כל כך שמחה שתיעדתי הכל בכתב.
אין ספק שביקרתם במקום מדהים אבל מעל הכל זו החוויה המשפחתית המדהימה לה זכיתם!!!!! כיף גדול!!!!
תודה יפעת, באמת החוויה המשפחתית אפילו קצת מאפילה על כל היופי הזה שראינו.
ויקי היה לכם טיול מהסרטים. ככ כיף, ונופים שנראים, לפחות בחלקם, כמו ציור. שמחה שלא ויתרתם על הטיולים בגלל הגשם והרטיבות, אני בטח הייתי מוותרת….גשם כזה תמיד מפחיד אותי (אולי כי בעבר שברתי יד בהחלקה על בוץ). תודה על השיתוף.
על המפלים הראשונים ויתרנו בגלל הגשם, על המסלול ביער המכושף גם כמעט ויתרנו אבל אחרי שהם ראו את הפרצוף שלי הם העדיפו לצאת עם שכמיות הגשם…