קטגוריה: אישי

שבוע שעבר חגגתי יום הולדת, אחרי שלוש שנים שחגגתי יום הולדת בקיץ חזרתי לחגוג בחורף. איזה שבוע חורפי היה לנו, בדיוק כמו שכתוב בספר עם גשמים וסופות. אמנם היה קר וגשום בחוץ אבל בפנים בלב היה לי חם ונעים. כל כך כיף לחזור לחגוג את יום ההולדת בחיק המשפחה והחברים הקרובים. אין ספק שאחד הדברים שקשים בשליחות זה יום הולדת וכמה שננסה לא לשים על זה משקל, זה עדיין קצת מבאס לחגוג רחוק מכולם. אמנם שבוע שעבר הייתי עסוקה בחגיגות אבל עצרתי לרגע קט לחשוב על יום ההולדת שלי והגעתי לחמש תובנות שהייתי רוצה לחלוק איתכם. להמשיך לקרוא עוגת שקדים מדהימה

 

חג החנוכה נקרא גם חג האור והוא אחד החגים האהובים עלי. היום פחות בגלל הסופגניות (אולי אני אוכלת סופגניה אחת כל החג) אלא יותר בגלל האווירה, השירים וזכרונות הילדות. בתור ילדה מאוד אהבתי את חג החנוכה, הזכרונות שלי מהחג הם בעיקר של ימים קרים וגשומים כשתנור הגז בבית הורי היה דולק ואנחנו האחים היינו עושים תורות מי יושב עליו. השולחן בפינת האוכל היה לובש שמיכה ומתחתיו היו נחות להן הסופגניות שאמא שלי היתה מכינה לנו. זכורה לי היטב שנה אחת שבה אבי חזר מהעבודה ומבלי לחשוב הרבה קיפל את השמיכות שבהן נחו הסופגניות והניח אותן בצד, באותו היום אכלנו סופגניות קצת עקומות. באותם ימים הסופגניות היו פשוטות והוגשו עם ריבת תות והן היו הכי טעימות שיש. כמובן שבאותם ימים אף אחד לא חלם להגיש סופגניות אפויות! להמשיך לקרוא סופגניות אפויות (Conejos)

קרה לכם שראיתם משפט שגרם לכם לעצור ולהגיד זה המשפט שהכי מייצג אותי, הכי מדבר אלי. לי זה קרה עם המשפט הבא: ״לאמץ את השינוי״.  ראיתי את המשפט הזה מוצמד לפיה של חודש ינואר (מקרי שבחודש זה גם נולדתי?), דבר ראשון שעשיתי כשהגעתי הביתה היה לשים את המשפט על הלוח שלי בחדר העבודה. כשראיתי את המשפט הזה הרגשתי כאילו הוא נכתב ממש בשבילי, מתאר את רצף הארועים שקרו לי בעיקר בשנים האחרונים ואיך שקיבלתי אותם. לפעמים אני מרגישה שאני באמת חיה לפי המשפט הזה והוא אכן מתאר אותי בצורה מדויקת. להמשיך לקרוא Calzones rotos

אז עברו כמעט ארבעה חודשים מאז שעזבנו את צ׳ילה, השגרה והחיים הטובעניים שיש לי פה מציפים אותי כל יום מחדש. השגרה שהיתה לי שם כאילו פרחה מזכרוני. כל כך מהר אנחנו מחליפים דף בסיפור של חיינו ונשאבים לתוך החיים החדשים/ישנים שלנו ותקופה של שלוש שנים פשוט נכנסת למגירה.

כשאני עוצרת רגע להרהר בחיים שהיו לי שם אני נזכרת בגעגועים לכמה דברים שחסרים לי פה. להמשיך לקרוא כרובית מוקפצת עם עגבניות שרי

את מרק העדשים הטעים הזה למדתי להכין מהננה שלי בצ׳ילה, טטיאנה. כשאנשים חושבים על דרום אמריקה אחד הדברים שישר קופץ להם לראש זה ״ננה״, מין מילה קטנה כזאת שטומנת בתוכה עולם ומלואו. במדינות אמריקה הלטינית ננה היא דבר מאוד מקובל וידוע. אתה לא צריך להיות עשיר במיוחד כדי להעסיק ננה במשרה מלאה, גם במעמד הביניים מאוד מקובל להעסיק ננה. עד לא מזמן היה מקובל בהרבה בתים להחזיק אפילו שתי ננות, אחת שמטפלת בילדים ואחת שמטפלת בבית. זה כל כך טבעי להעסיק ננה שבכל בית ודירה שבונים יש יחידה נפרדת לננה עם שירותים ומקלחת צמודים. החדר שלה יהיה צמוד למטבח ולפעמים תהיה כניסה נוספת ליד המטבח במיוחד בשביל הננה ושאר נותני השירותים בבנין. להמשיך לקרוא מרק העדשים של טטיאנה

אני לא יודעת איך זה קורה אבל כמעט תמיד אני מוצאת את עצמי לא מוכנה לראש השנה. אבל השנה יש לי תירוץ נהדר חזרנו לפני כחודש לישראל אחרי שהות של שלוש שנים בצ׳ילה והיו לי כל כך הרבה דברים לטפל בהם שמי בכלל שם לב שראש השנה בפתח. להמשיך לקרוא עוגת תפוחים בדבש מעולה

בחופשה האחרונה שעשינו על חוף הים עם חברים דיברנו שוב (איך לא) על הבלוג שלי ואיזה עוד מתכונים הייתי רוצה ללמוד להכין לפני שאני חוזרת לישראל. אני אמרתי שהייתי רוצה מאוד ללמוד להכין דג בסגנון מקסיקני, מכיוון שמדברים הרבה על האוכל המקסיקני אבל אף פעם לא שמעתי על מנה מיוחדת של דגים. מרתה ישר התנדבה ללמד אותי להכין את המנה הזאת, דגים בסגנון ורה קרוז, שהיא מאוד אופיינית לאזור שממנו היא באה vera cruz. להמשיך לקרוא דגים בסגנון ורה קרוז