עוגת קוקוס ברזילאית

הכל התחיל ביום ההולדת ה 43 שלי.

הפעם חגגנו רק אנחנו לבד, במסעדה הכי שווה בבואנוס איירס. האמת שההתחלה לא היתה כל כך מבטיחה. קצת רבנו לפני ובכלל לא היה לי מצב רוח לחגוג וליהנות. הארוחה הייתה ארוחת טעימות מדהימה עם הפסקה ארוכה בין מנה למנה.

חוגגת יום הולדת ב tegui
חוגגת יום הולדת ב tegui

להמשיך לקרוא עוגת קוקוס ברזילאית

לטקס עם פלפל ירוק חריף

לפעמים אני חושבת שזה בכלל לא במקרה שנויה נולדה כמה ימים לפני חג החנוכה, חג הניסים והנפלאות. נויה היא לגמרי הנס הפרטי שלי. אני לא בטוחה שהאמנתי כל כך בניסים לפני שהיא נולדה, בכל אופן אני לא זוכרת שהקדשתי לזה הרבה מחשבה. חייתי את חיי: היו עליות וירידות, אכזבות והצלחות, שמחה לצד עצב, חיים רגילים למדי. תמיד האמנתי שבעזרת עבודה ורצון אפשר להגיע למה שרוצים ואין צורך להזדקק לניסים. להמשיך לקרוא לטקס עם פלפל ירוק חריף

לחמניות גבינה קולומביאניות

יש לי חברה והיא מהממת, אני אוהבת אותה בלב

יש לי חברה והיא מהממת ורגישה לגלוטן

אז היום הוא יום המודעות למחלת הצליאק  (אנשים הרגישים לגלוטן). האמת היא שעד לא מזמן, לא ייחסתי לצליאק מחשבה נוספת. כן, ידעתי שיש מחלה כזאת, אפילו הכרתי מספר אנשים שחולים במחלה אבל הם לא היו קרובים אלי. כל זה השתנה כאשר איילת הגיעה לצ׳ילה ופתאום חברה קרובה לא יכולה לאכול את מה שאני מבשלת ואופה! ברור שיכולתי להתעלם מהעניין, הרי היא בטח רגילה לדאוג לעצמה, אבל לא יכולתי להתעלם מהנושא. מצאתי את עצמי מחפשת מתכונים ללא גלוטן, מנסה להמיר גלוטן במתכונים ולבדוק איך הם יוצאים. הייתי הכי מאושרת למצוא מתכון טעים שאיילת נהנית ממנו. עברה יותר משנה מאז שחזרתי לארץ, איילת עברה למקום אחר ודרכנו נפרדו (רק במיקום הגאוגרפי), אבל אני עדיין אוהבת למצוא מתכונים ללא גלוטן, מבינה יותר ויותר את הרגישות הזאת ואת הקושי במציאת מתכונים טעימים. להמשיך לקרוא לחמניות גבינה קולומביאניות

ארוחה מקסיקנית קייצית – פוסט משותף עם אורטל הרפז

לפני כשנה חזרנו לארץ אחרי שלוש שנים בצ׳ילה. אחד הדברים הראשונים שעשיתי עוד לפני שנחתתי בארץ היה להירשם לפרלמנט של יונית צוק. היו מגוון סיבות שגרמו לי להצטרף לפרלמנט למרות שכבר היה לי בלוג שעובד מעל לשנה. הרגשתי שאני צריכה להבין יותר לעומק איך עובד עולם הבלוגים. להמשיך לקרוא ארוחה מקסיקנית קייצית – פוסט משותף עם אורטל הרפז

איך רצתי חצי מרתון מבלי להתאמן

אם הייתם אומרים לי לפני חמש שנים שאני ארוץ חצי מרתון הייתי צוחקת וחושבת שירדתם מהפסים. אם הייתם מספרים לי לפני שבועיים שאני ארוץ חצי מרתון מבלי להתאמן בכלל הייתי חושבת שאתם מתבדחים איתי. אז איך זה קרה בכלל? להמשיך לקרוא איך רצתי חצי מרתון מבלי להתאמן

הכדורגל ואני

אני אוהבת כדורגל. וזה לא מהיום. זה קרה הרבה לפני שבנות היו מגיעות למגרשים. אני ממש זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי שידור של משחק כדורגל. זה היה יום שבת ומצאתי את עצמי יושבת מרותקת לטרנזיסטור של אבא שלי ומקשיבה לשירים ושערים (כן! פעם הייתה תוכנית כזאת ברדיו ומשחקי כדורגל היה אפשר לשמוע או ללכת למגרש). מכבי חיפה ניצחה את ביתר ירושלים 2:1 וזאהי ארמלי כבש את שער הניצחון. זאת הייתה העונה שבה מכבי חיפה זכתה לראשונה באליפות. וואו אני ממש זוכרת את האושר שהציף אותי. מאותו היום הפכתי להיות אוהדת מושבעת של מכבי חיפה. הלכתי למשחקי כדורגל של הקבוצה בהתחלה עם אבא שלי ואחיי. כאשר התבגרתי קצת עם הבנים מהכיתה. יש משחקים שממש זכורים לי כאילו הם קרו אתמול. כמו הניצחון של מכבי חיפה על פריז סאן ז׳רמן, הניצחון של מנצ׳סטר יונייטד על באיירן מינכן בגביע האלופות, הניצחון של ארגנטינה במונדיאל עם השער של מראדונה בעזרת היד ועוד כמה. להמשיך לקרוא הכדורגל ואני

מג׳דרה קולומביאנית

שבוע שעבר ביום שישי בשעה 10 בבוקר נשמעה אצלי בבית בציפורי דפיקה בדלת. פתחתי את הדלת וארבע בנות דודות שלי עמדו שם מחייכות ונרגשות. לאחר כמה דקות שוב דפיקה בדלת והפעם בת דודתי וביתה עמדו בדלת נרגשות. ואז שוב, לאחר מספר דקות דפיקה אחרונה ואני פותחת את הדלת כבר לא נרגשת כלל מכיוון שבעבר השני עמדו אחותי וגיסותיי. וואו כמה זמן עבר מאז שנפגשנו! עבר כל כך הרבה זמן שאפילו לא דמיינתי  שיהיה כל כך פשוט, כיף וממלא לחדש את הקשר. יש לי משפחה גדולה, בעיקר מהצד של אבא שלי. עם הרבה דודים ובני ובנות דודים. יש לי המון זיכרונות טובים מהילדות שלי, מהחגים המשותפים שהיינו חוגגים יחדיו כאשר סבתי הייתה בחיים וכמובן שהיו עוד הרבה מפגשים כיפים. מכל מיני סיבות לא פגשתי את רובן בשנים האחרונות. אני יכולה לחשוב על מספר סיבות אבל כשחושבים עליהם הם בעיקר תירוצים. כך חלפו להן השנים ונוצר מן ריחוק כזה, ריחוק פיזי אבל ממש לא ריחוק בלב. להמשיך לקרוא מג׳דרה קולומביאנית

לחמניות גבינה

אני מאוד אוהבת לארח.

מניחה שזה עובר בגנים.

זה לא משהו חדש.

דווקא די ישן.

גם לפני השליחות.

לצ׳ילה.

אהבתי לארח.

אני אוהבת לשבת עם ספרי הבישול שלי.

ולבחור מתכונים.

לבנות את המנות.

אוהבת.

להפתיע את האורחים.

במנות מיוחדות.

אני אוהבת לגוון.

ולהכין מדי פעם מתכונים חדשים.

גם לאורחים (משום מה אני לא כל כך בלחץ שמא המתכון לא יצליח).

אבל לפעמים.

יש.

דפיקה.

בדלת.

הפתעה.

פתאום.

יש אורחים.

איזה כיף!

אבל רגע.

מה עושים?

מה מגישים?

האם אתם מוכנים להפתעה?

יש לכם דברים שאפשר לשלוף?

נכון.

כולנו רוצים להיות מהמארחים המתוקתקים.

אלה שאי שאפשר להפתיע אותם.

אלה שיש להם במקפיא משהו שאפשר לשלוף.

להדליק את התנור.

ותוך כמה דקות.

הבית מתמלא בריח משגע.

האורחים מרוצים.

וגם אנחנו.

שיחקנו אותה.

להמשיך לקרוא לחמניות גבינה

7 סיבות למה התרגשתי להעביר סדנה לטינית צמחונית

אתמול העברתי את הסדנה הצמחונית הלטינית הראשונה שלי. האמת היא שמאוד התרגשתי להעביר את הסדנה הזאת מכמה סיבות: להמשיך לקרוא 7 סיבות למה התרגשתי להעביר סדנה לטינית צמחונית

זכרונות אהבה מפסח

בשלוש השנים האחרונות חגגנו את חג הפסח במסגרת חברית. כבר סיפרתי לכם על החבורה שהיתה לנו בצ׳ילה ועל המפגשים שלנו. אין ספק שפסח וראש השנה היו גולת הכותרת של המפגשים שלנו. מכיוון שכל אחד הגיע ממקום ורקע אחר והחלק הארי של החבורה היו קיבוצניקים (או קיבוצניקים לשעבר), אתם יכולים לתאר לעצמכם איך נראו החגים שלנו ואם אתם לא מצליחים? בשביל זה אני פה, לספר לכם! להמשיך לקרוא זכרונות אהבה מפסח