עוגיות מרציפן ספרדיות, Panellets

אם הייתי צריכה לבחור מאכל אחד שכל פעם שאני אוכלת אותו הוא מזכיר לי את סבתא שלי, ויקטוריה ז"ל, הרי זה המרציפן. עכשיו שלא תבינו לא נכון, יש עוד הרבה מאכלים שגורמים לי להיזכר בה ובמאכלים הטעימים שהיא היתה מכינה לנו אבל אין ספק שעבורי זה המרציפן. את המתכון שאתן בהמשך הכרתי כשגרנו בלונדון, הילדים למדו בבית ספר בנל"א ופעם בחודש היינו ביקשו מאיתנו להכין משהו שאותו היו מוכרים והכסף היה עובר לעמותה כלשהי. את המתכון לעוגיות האלה קיבלנו מהמורה לספרדית של הילדים. את העוגיות האלה נהוג להכין בחג ליל כל הקדושים והוא מפורסם מאוד בחבל קטלוניה. אני קוראת להם עוגיות מרציפן ספרדיות, Panellets או פשוט panellets.

סבתא שלי ואני

סבתא ויקטוריה היא הסבתא שלי מצד אמא שלי, אני קצת קרויה על שמה. למה קצת? כי לסבא שלי קראו ויקטור וביחד הם היו ויקטור וויקטוריה (כמו הסרט). כשנולדתי קיבלתי את השם ויקי שהוא הקיצור של ויקטור וויקטוריה. תמיד היה לי קשר מאוד מיוחד עם סבתא שלי, לא בטוחה שזה היה בגלל שאני הנכדה היחידה שקרויה על שמה (לפחות חצי משמי) אבל כך הרגשתי. הבית שלה היה אחד המקומות האהובים עלי בילדותי ויש לי ממנו המון זכרונות טובים ומתוקים. היא היתה סורגת לי סוודרים ותמיד תמיד מכינה לי את המאכלים שאני אוהבת, אחד מהם היה כמובן המרציפן. היא היתה מכינה את המרציפן בצבעים שונים לפעמים הוא היה בתוך תמר, לפעמים בין אגוזי מלך ולפעמים טבול בשוקולד. מאז שנפטרה כל ביס שאני נותנת ממרציפן אני רואה אותה.

קצת היסטוריה

ויקטוריה נולדה בקורסיקה בסיום מלחמת העולם הראשונה והיא נקראה על שם הניצחון הגדול, לאחר שהמלחמה נגמרה היא חזרה עם משפחתה להתגורר בטבריה. אחרי השיטפון הגדול בשנת 1934 הם עברו לחיפה שם היא גרה עד שנפטרה בשנת 2000. בתור ילדה ביליתי הרבה בבית שלה, בעיקר בתקופת החגים, אז היינו נשארים לישון כל בני הדודים באותו הגיל, היינו פורסים שמיכות על הרצפה וישנים כולנו ביחד, כמה כיף זה היה. דלת הבית שלה היתה תמיד פתוחה, ואנשים היו באים לבקר. בארוחות היא תמיד היתה מכינה לכל אחד את המנה שהוא אוהב. היא שפעה חום ונדיבות, היא הייתה בשלנית בחסד ומארחת מושלמת, אני רק יכולה לקוות שחלק קטן מהאישיות והנדיבות שלה עבר גם אלי.

עד היום אני מתגעגעת אליה מאוד, הלוואי ויכלה להכיר את ילדי שנולדו לאחר שנפטרה. דודתי עדיין גרה בביתה של סבתי וכל פעם שאני נוסעת לבקר אותה אני נשטפת געגועים עזים. לראות את הבית שלה, את המרפסת שהיתה יושבת ומחכה לנו שנגיע, את המטבח הקטן שממנו היתה מכינה את כל המטעמים שלה. חדר השינה שנשאר אותו הדבר עם ארון הקיר הגדול ושולחן האיפור שבנות הדודות שלי ואני נהגנו לשבת לידו להתאפר ולהתגנדר עם הדברים שלה.

מה נכין היום?

לרגל יום המרציפן שחל היום (12.1) החלטתי להכין מתכון ספרדי מאיזור קטלוניה,עוגיות מרציפן ספרדיות, Panellets, הם ממש מזכירות בטעמן את המרציפן. בתקופה שגרנו בלונדון נהגתי לשלוח עדכון במייל למשפחה ולחברים בערך אחת לחודש. באחד המיילים האלה היה גם המתכון לעוגיות המצוינות האלה שקיבלתי מהמורה לספרדית של הילדים. האם כבר אז, לפני תשע שנים נזרעו הזרעים לבלוג האוכל שלי? המתכון ממש פשוט להכנה והתוצאה מושלמת!