פסטל דה פאפאס טבעוני

פסטל דה פאפאס טבעוני

פסטל דה פאפאס טבעוני

וואו, איזה עשור זה היה! האמת שלא ממש עצרתי לחשוב עליו עד שקראתי פוסט באחת הקבוצות בפייסבוק שאני חברה בהן ומישהי סיפרה על תרגיל לסיכום העשור. בהתחלה עברתי על הפוסט, לא ממש השקעתי בו מחשבה אבל איזה בוקר פתאום התחלתי לחשוב על העשור הזה שנגמר והבנתי שעברתי וואחד עשור, עם כל כך הרבה ארועים משמעותיים בחיים שלי. לא יכולתי להישאר אדישה אליו והחלטתי לשבת ולסכם אותו. התהליך לא היה קל, לא כל כך הבנתי איך להתחיל אבל בסוף החלטתי לסכם אותו בעזרת 10 תמונות, תמונה לכל שנה.

2010 – תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר

ביציאה מבית החולים עם נויה
ביציאה מבית החולים עם נויה

אם אני צריכה לבחור משפט אחד שיתאר את השנה הזאת אז אין לי בכלל ספק שזה המשפט. זו היתה השנה הכי קשה ועצובה שעברתי בחיי. העשור הקודם הסתיים בכאב לב עצום כאשר חזרתי הביתה בידיים ריקות מבית החולים והעצב והכאב הזה המשיך לתוך העשור החדש עד ללידתה של נויה בסוף נובמבר וזכיתי לצאת מבית החולים הפעם בידיים מלאות וחיוך גדול. השנה הזאת אופיינה בהמון מאבקים פנימיים שלי: מצד אחד מאוד רציתי לשמוח בהריון ובלידה, התגעגעתי לתכנונים שליוו את ההריונות הקודמים שלי, להתרגשות שהיתה, רציתי לחוות הריון רגיל ונורמלי. מצד שני מאוד חששתי להתאכזב, לשוב הביתה שוב בידיים ריקות, לגרום לילדים שלי שכבר בבית עוד כאב. בנוסף, לחזור לסמוך על הגוף שלי לא היה פשוט בכלל. היו אלה ימים שהרגשתי כאילו אני פועלת על טייס אוטומט, מצד אחד מחכה שהימים יעברו ואני אהיה אחרי ומצד שני ממש מפחדת להיות אחרי. אלה היו  ימים מבלבלים אבל בסופם הגענו נויה ואני הביתה ושנה שהתחילה בעלטה נגמרה באור גדול וכן היא נולדה ממש לפני חנוכה.

2011 – לפתוח את הראש

לונדון
לונדון

בשנה הזאת טסנו לשנה ללונדון. אני חושבת שכולנו יכולים להגיד בפה מלא שזו הייתה שנה נפלאה וכנראה השנה הטובה ביותר של חיינו, בטח בעשור הנוכחי. בשנה הזאת למדנו להבין את החוזק שלנו בתור משפחה, למדנו להעריך יותר את המשפחה הקטנה שיצרנו, למדנו לבלות ביחד ויצרנו לנו המון זכרונות משותפים חיובים ושמחים. מעבר לעובדה שזאת היתה שנה נפלאה זו היתה גם השנה שגרמה לנו לרצות לעבור לגור בחול לתקופה ארוכה יותר, מה שנקרא עם האוכל בא התאבון.

2012  – מתחילה לרוץ

עשרת הק"מ הראשונים שלי
עשרת הק"מ הראשונים שלי

בשנה הזאת התחלתי לרוץ, הרצון להתחיל לרוץ התחיל לנבוט אצלי כשגרנו בלונדון, היה משהו מאוד מפתה בלראות אנשים רצים בפארק. פתאום זו נראתה לי כמו פעילות ממש כיפית וכמובן שחנויות הספורט מלאות בגדי ריצה יפים ומושכים גם גרמה לפעילות הזאת להיראות אטרקטיבית מתמיד. תכננתי להתחיל לרוץ באביב אבל מסתבר שאין כל כך אביב בלונדון, בכל אופן האביב של לונדון לא דומה לאביב של ישראל ולאביב שדמיינתי לי. בסופו של  דבר, לא רצתי בלונדון אפילו פעם אחת. כאשר חזרנו לארץ ראובן לא שכח שאמרתי שאני רוצה להתחיל לרוץ והתחיל לאמן אותי. בהתחלה התקדמתי ממש ממש לאט וזה לא היה פשוט בכלל. הפעילות הזאת בכלל לא הייתה כיפית (מה חשבתי לעצמי???) אבל כל פעם שיצאנו לרוץ והצלחתי לרוץ אפילו 100 מטר יותר מהיום שלפני, זה היה ממלא אותי תחושה של אושר וסיפוק וגרם לי להמשיך ולהתמיד בריצה עד היום.

2013 – שגרה זה רע?

הכי נהנית להכין לחם
הכי נהנית להכין לחם

האמת שהשנה הזאת לא התאפיינה בארועים מיוחדים (קורה), החיים זרמו על מי מנוחות. ראובן נמצא בתפקיד שהוא ממש אהב וחיכה לו, דניאל התחיל כיתה ז' בצורה מצוינת, הוא מאושר מאוד וכך גם נויה ויואב. ואני? האמת שאני מתחילה לחשוב מה הלאה, כבר ממש ברור לי שלהייטק אני לא חוזרת, החיים ההם לא מתאימים לי יותר ואני מתחילה לחשוב  מה הייתי רוצה לעשות כשאהיה גדולה. המחשבה לפתוח עסק מהבית של מכירת אוכל בריא לאנשים עובדים מתחילה להתגנב אל ראשי. אני נמצאת המון במטבח, מכינה מתכונים בריאים וטבעוניים בעיקר אחרי שראובן החליט להיות טבעוני (עבר לו). אני מבינה שאני יכולה לעבוד במה שאני גם אוהבת לעשות, אני מתחילה לחשב כמויות, לתמחר מאכלים ואז ממש בסוף שנת 2013 הגיע שיחת הטלפון שהודיעה לנו שעוד חצי שנה אנחנו שוב אורזים את החיים שלנו ויוצאים להרפתקאה חדשה בצ'ילה.

2014  – מתארגנים שוב

להתראות ישראל
להתראות ישראל

דבר ראשון שעשיתי אחרי ההודעה הדרמטית על השליחות היה להסדיר נשימה. אמנם רצינו שליחות אבל בינינו, מי בכלל האמין שאחרי לונדון ישלחו אותנו שוב והפעם לצ'ילה. אחרי שהסדרתי נשימה (זה לא היה פשוט, עד היום אני זוכרת את שיחת הטלפון של ראובן שהודיעה לי שנבחרנו) התחלנו במירוץ של סידורים, ארגונים והתארגנויות החל מרישום הילדים לבית הספר בסנטיאגו, לימודי שפה בארץ, נסיעת הכנה, חיפוש שוכרים לבית (שוב), מה לוקחים איתנו, ממה נפרדים, ארגון בר המצווה של דניאל כחצי שנה לפני התאריך המקורי ועוד המון המון סידורים ואז נוחתים בצ'ילה וגם שם ממשיכים להתארגן, על הבית החדש, על השכונה, על בתי ספר חדשים וגם חברים חדשים.

2015 – שנת הסתגלות

מסתגלים...
מסתגלים…

זו לא היתה שנה פשוטה, לעבור למדינה חדשה, ללמוד שפה חדשה, להכיר חברים חדשים, לחגוג עם אנשים זרים, להתחיל הכל מחדש, שוב. אמנם כבר עשיתי את זה פעם אבל זה לא אומר שזה נעשה קל מכיוון שזה ממש לא. נתחיל מהמרחק העצום מישראל, השפה השונה, הגיל של הילדים, התפקיד של ראובן, המיקום שלי. בנוסף נפצעתי מנפילה מטופשת ועברתי ניתוח ושיקום ארוך של הברך.  נראה לי שהבנתם, נכון? צ'ילה זה ממש לא לונדון.

2016  – פתיחת הבלוג

עם השף הפרואני
עם השף הפרואני

חגגתי את יום ההולדת שלי במסעדה נפלאה בבואנוס איירס. באותה ארוחה שוב עלתה השאלה: מה את רוצה לעשות עם חייך? ידה ידה ידה, אחרי חודשיים יש לי כבר בלוג שבניתי בעצמי בוורדפרס עם שלושה פוסטים כתובים והמון מוטיבציה להמשיך ולכתוב. מאז כתבתי עוד 90 פוסטים, למדתי בשני קורסי בישול שונים (מקסיקני ופרואני), הכרתי המון נשים נפלאות, למדתי, התפתחתי ובעיקר זו היתה ההתחלה של סוף ההשתבללות שלי.

2017 – מגשימה חלום ישן

בטיול הגדול עם הילדים
בטיול הגדול עם הילדים

אין בכלל ספק שכל השליחות לצ'ילה היא סוג של הגשמת חלום עבורי אבל דווקא הטיול האחרון שעשינו בצ'ילה ובארגנטינה נחרט אצלי בזכרון כהגשמת חלום. בטיול הגדול של אחרי הצבא טיילנו בשמורת טורס דל פיינה ושם, בדרום צ'ילה, נתקלתי בפעם הראשונה באנשים שמטיילים עם הילדים שלהם, עושים איתם טרקים ולוקחים אותם למקומות אקזוטיים ורחוקים. אמרתי לעצמי שגם אני רוצה לטייל ככה עם הילדים שיהיו לי. באמת שלא דימיינתי לעצמי שאמצא את עצמי אחרי 25 שנים עם אותו הבחור ועם הילדים שלנו במסע של שלושה שבועות ברחבי דרום אמריקה.

2018 – מתחילים מחדש

אצלי בסדנאות הבישול הלטיני
אצלי בסדנאות, צילמה נתלי תמיר

חזרנו לארץ אחרי שלוש שנים בצ'ילה ושוב צריך להתרגל לדברים ישנים / חדשים, אפשר להגיד שעברנו שוב מיני רילוקיישן. אמנם אנחנו כבר משופשפים אבל משום מה, החזרה לארץ קצת הלחיצה אותי. כדי להתמודד עם הלחץ נרשמתי עוד בצ'ילה לפרלמנט של יונית צוק וזו היתה החלטה ממש נכונה, פעם בחודש נסעתי ברכבת למרכז הארץ, המשכתי ללמוד ולהתפתח והכרתי א.נשים מקסימים. בנוסף והכי חשוב, התחלתי להעביר את סדנאות הבישול שלי!

2019 – אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים

עם החברות מהדיגיטליות
עם החברות מהדיגיטליות: צילמה גלית סבג

השנה הזאת התחילה בקורס של דיגיטליות בעסקים של בנק לאומי וסלונה שבו הכרתי עוד 50 נשים עצמאיות, מדהימות ויצירתיות, המשיך דרך הקבוצה הקטנה והאינטימית של חיה שצלסקי גזית במשגב שאני ממש נהנית להגיע אליה, לדבר בה ולהקשיב לנשים האחרות. בנוסף, השתתפתי בסיורים מעניינים בכל מיני מקומות בארץ כמו בגליל המערבי ואפילו במגרש הביתי שלי, עמק יזרעאל, של עינת הרשקו עם קבוצת בלוגריות מקסימה שאנחנו בקשר עד היום. לפעמים אני הולכת למפגשים של בוקר בחברת נשים של סמדר ניר ובנוסף אני גם נפגשת עם חברות ונשים שהכרתי בזכות הבלוג שלי. באמת אפשר להגיד שהשנה הזאת התאפיינה בהרבה מפגשים מעניינים בהרכבים שונים ואני מאוד שמחה על כל מפגש כזה שיצא אל הפועל. חוץ מהיציאה הפיזית מחוץ לגבולות ביתי אני חושבת שהיציאה הכי משמעותית שלי היתה דווקא הפוסט שפרסמתי לפני כחודשיים בפייסבוק ובה סיפרתי על התחושות שלי בעקבות מותה של ביתי. האמת שיש פה סוג של סגירת מעגל של השנה הזאת עם השנה הפותחת 2010.

אז זה היה העשור שלי, מעניין מה חופן בחובו עבורי העשור הבא?

ואי אפשר בלי מתכון, נכון? אז הפעם מתכון שאני ממש אוהבת: פסטל דה פאפאס טבעוני, את המתכון ראיתי בבלוג האהוב עלי: en mi cocina hoy

פסטל דה פאפאס טבעוני
פסטל דה פאפאס טבעוני

פסטל דה פאפאס טבעוני (צ'ילה)

1 ק"ג תפוחי אדמה

4 כפות שמן זית

אגוז מוסקט

2 כוסות עדשים שחורות או ירוקות מבושלות

1 בצל גדול קצוץ קטן

סלסלת פטריות חתוכה לפרוסות

½ כפית פפריקה

מלח ופלפל שחור לפי הטעם

אופן הכנה:

  1. מבשלים את תפוחי האדמה בקליפתם עד שמתרככים
  2. מצננים את תפוחי האדמה
  3. מקלפים את תפוחי האדמה ומרסקים לפירה
  4. מוסיפים את שמן הזית, המלח ואגוז מוסקט טחון
  5. טועמים ומתקנים תיבול
  6. מחממים את התנור ל 200 מעלות
  7. במחבת גדולה מחממים 2 כפות שמן זית, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד הזהבה
  8. מוסיפים את השום וממשיכים לטגן עוד שתי דקות
  9. מוסיפים את הפטריות החתוכות ומטגנים כחמש דקות
  10. מוסיפים את העדשים והתבלינים וממשיכים לטגן עוד 5 דקות
  11. מרכיבים את המנה: מניחים פירה בשכבה דקה על תחתית הפיירקס
  12. מעל מניחים את תערובת העדשים והפטריות
  13. מכסים בפירה הנותר
  14. מכניסים לתנור עד שהמאפה מושחם, כחצי שעה.
פסטל דה פאפאס טבעוני
פסטל דה פאפאס טבעוני

טיפ: אם יש לכם קונפי שום שימו בתוך תפוחי האדמה 6 שיני שום ואת השמן של הקונפי ותרסקו לפירה.

מחפשים עוד מתכונים טבעוניים? נסו את:

אמפנדס טבעוני

סופס

סדנאות בישול דרום אמריקאי

עשיתי לכם חשק ללמוד עוד על המטבח הדרום אמריקאי? אני מזמינה אתכם להצטרף לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים פה

לא רוצים לפספס מתכון חדש? הרשמו עכשיו לקבלת המתכון ישירות למייל שלכם

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לא רוצים לפספס מתכון חדש? הרשמו עכשיו לקבלת המתכון ישירות למייל שלכם

לוגו

רוצים לקבל את המתכון הבא ישירות למייל שלכם?

× אשמח לשמוע ממך בוואטסאפ