קטגוריה: אישי

צ׳ילי קון קרנה

איזה כיף שלמדתי להכין את המתכון הזה! זה אחד המתכונים הכי קלאסיים והכי מוכרים במטבח המקסיקני. האמת היא שהמתכון די דומה לדרך שבה הייתי מכינה אותו לפני המון שנים, אבל זה אף פעם לא מזיק ללמוד.

הראשונים שנזכרתי בהם כשראיתי את המתכון היו ניקול וליאור (משפחת בלום היקרה) והארוחות המקסיקניות שהיינו מכינים מדי פעם (איך הארוחות המקסיקניות שלנו הולכות להשתדרג כשנחזור!). להמשיך לקרוא צ׳ילי קון קרנה

את סלט קינואה הטעים הזה למדתי להכין מחברתי אנאבל. אנאבל היא חצי פרואנית וחצי קולומביאנית, יפה ומתוקה אבל לבשל היא לא כל כך אוהבת… כבר ניסיתי לשדל אותה פעם אחת להעביר לי שיעור בישול פרואני אבל היא קצת התחמקה. לפני כמה שבועות נסענו לחופשה על חוף הים. היה נעים וחמים ביום וקפוא בלילה, אבל זה לא הפריע לנו להנות מחופשה מקסימה עם חברים טובים. להמשיך לקרוא סלט קינואה

איילת ואילן הגיעו לפה לפני כחצי שנה, אילן הגיע לישראל מברזיל לפני הרבה שנים הכיר את איילת בקיבוץ, התאהב ונשאר. אני התחלתי לכתוב את הבלוג בערך כשהם הגיעו (מה כבר עברה חצי שנה !!!!)  והיה ברור שאחד הפוסטים יוקדש לברזיל ולאוכל המקומי. איילת הציעה שאילן ואני נבשל את אחד המאכלים הפופולריים של ברזיל, פאג׳ואדה.  תבשיל קדרה של בשר עם שעועית שחורה שמתבשל הרבה זמן ובעצם בארוחה אחת מקבלים את כל אבות המזון.

הפאג׳ואדה הוא תבשיל. בדרך כלל אפשר למצוא בתוך התבשיל חלקי בשר שלא משתמשים בהם כל כך כמו: זנב, סחוס ועוד.  במקור משתמשים בבשר חזיר אבל במתכון שלפנינו אנחנו נשתמש בבשר בקר לקדרה. כמו כן, בדר״כ מוסיפים לקדרה נקניקיות ( ברור ממה הן עשויות לא?) אך הפעם לא הוספנו מכיוון שהיה בהן גלוטן וכך יצא לנו סיר של פג׳אודה מאוד טעים אבל לא בטוחה שהכי קרוב לתבשיל המקורי. להמשיך לקרוא פאג׳ואדה

חשבתם פעם שאפשר להכין אמפנדס טבעוני? בעודי כותבת את הפוסט הקודם על אמפנדס תירס עלתה בראשי המחשבה שהנה מתכון שאפשר לטבען אותו וגם לנסות להכין אותו יותר בריא. הרעיון התבשל במוחי בזמן שהיינו בחופשה בישראל וחשבתי לעצמי שזה יחכה כבר עד שאחזור מהחופשה, אבל לפעמים החיים מפתיעים אותנו. במקרה הזדמן לי לפגוש בבריכה את נתלי תמיר המוכשרת והיא הציעה לי ברטר שלא יכולתי לפספס. אני אכין לה אמפנדס והיא תלמד אותי צילום בנייד עם סטיילינג של אוכל. אז הנה כמה תמונות מהיום המקסים הזה להמשיך לקרוא אמפנדס טבעוני

הפוסט עודכן בתאריך 22.4.20

אחד הדברים הטובים בשליחות הוא האפשרות להכיר אנשים חדשים. אז כבר דיברנו על להכיר אנשים מארצות רחוקות, אבל כשמכירים גם אנשים מישראל לפעמים נדהמים לגלות שלא רק שישראל קטנה אלא גם העולם. למשל יש לנו פה זוג חברים, טלי ויאיר, שהגיעו לצ׳ילה מתל אביב. בארוחת ערב של ראש השנה התברר לנו שכמובן, איך לא, יש לנו חברים משותפים: יאיר ומעוז הבעל של סיגל שרתו ביחד בצבא והם חברים באותו הצוות. הם היו בחתונות אחד של השני ומבלים ביחד בארץ בארועים של הצוות. כשסיגל ושיפי הגיעו לבקר היה ברור שנפגש כולנו יחד לארוחה. יש לנו גם חברים שהגיעו מהאזור שלנו בארץ, עמק יזרעאל המורחב, ובקיצור יש לנו חבורה עליזה של חברים ישראלים שכיף לבלות איתם. לפני כחודשיים הגיעה לביקור יהודית, אמא של יאיר, יהודית נולדה וגדלה בארגנטינה ואני ישר ארגנתי לעצמי יום בישול ארגנטינאי. להמשיך לקרוא אמפנדס בשר נוסח ארגנטינאי

אחד המאכלים הכי פופולרים ביבשת הוא האמפנדס ולכל מדינה יש את הגירסה שלה. כאן בצ'ילה קוראים לאמפנדס הצ׳ילאני אמפנדה דה פינו. הצ'ילאנים משתמשים בבשר בקר חתוך או מפורר במזלג ומכניסים גם זיתים שחורים וביצה קשה. האמפנדס בקר של צ'ילה הוא בדרך כלל אפוי ודי גדול. בעיירה המקסימה פומיירה (עיירה שמתאפיינת במוצרי חרס מיוחדים) אפשר למצוא אפילו אמפנדס צ׳ילאני בגודל קילו! להמשיך לקרוא אמפנדס צ׳ילאני (או אמפנדה דה פינו)

האמת היא שסנטיאגו היא לפעמים מאוד מבלבלת. מצד אחד היא סופר מודרנית: בניינים גבוהים, אזורי קניות מפותחים, שכונות סגורות, מכוניות חדשות ובתים עם בריכות פרטיות ומצד שני לפעמים מרגישים כאילו הם עדיין חיים בשנות ה -80 (ולא רק בגלל שזאת המוסיקה העיקרית שהם שומעים) וכל נושא הבריאות עדיין די רחוק מהם.

זה מורגש במיוחד כאשר נכנסים לסופרמרקט. הסופרמקטים פה הם מאוד גדולים ואפשר למצוא בהם הכל החל מאוכל כמובן וכלה במכשירי חשמל, מיטות, כלי כתיבה, בגדים ועוד. בשנה הראשונה שלנו פה הנסיכה הייתה מבקשת שנלך לקניון במקום לסופרמרקט… להמשיך לקרוא עוגת Tres Leches

ערב בנות זה תמיד כיף ולא משנה באיזה שפה. את ערב הבנות האחרון שהשתתפתי בו ארגנה לורי, זה הערב השני שלורי מארגנת לנו ולצערי נראה לי שגם האחרון מכיוון שתיכף הם עוברים לבואנוס איירס (איזה כיף להם). הערב הראשון היה ערב אמנותי שבו נסענו לסטודיו של ציירת וכל אחת קיבלה בד קנבס, בחרה לעצמה ציור (החמניות או starry starry night של ואן גוך) ועשתה כמיטב יכולתה כדי שהציור שלה ייצא דומה למקור. זה היה ערב מאוד מהנה, לורי דאגה לנו גם לכיבוד וליין וכך ישבנו לנו חבורה של בנות עם כוס יין ופטפטנו וציירנו לסירוגין. להמשיך לקרוא סלט Pebre ולביבות דלעת Sopaipillas

האמת שלא תכננתי להעלות עוד פוסט השבוע, אבל הייתי חייבת לשתף אתכם במשהו שהכנתי ויצא לדעתי מצוין ואפילו מתאים לפסח וגם כמובן לרגישים לגלוטן. בזמן שהכנתי את הטורטיות שבוע שעבר, גלגלתי את הבצק לכדורים לטורטיה והתחושה והמרקם של הבצק גרמו לי להיזכר בקובה מבושלת למרק. החלטתי שאני פשוט חייבת לנסות להכין קובה מקמח תירס למרק חמוץ.

מבלי להתעצל, נכנסתי למטבח והכנתי בצק מקמח תירס, הכנתי מילוי של בשר, גלגלתי, בשלתי במרק (היה לי בדיוק מרק עדשים כתומות על הגז), טעמתי ויצא ממש ממש טעים. אז כמובן שאשתף אתכם במתכון. להמשיך לקרוא מרק חמוץ עם קובה מקמח תירס