טעמים מקצה העולם

לפני כשנה סיימנו את השליחות בצ׳ילה והתחלנו את המסע חזרה הביתה. אתם בטח לא מבינים למה אני קוראת לזה מסע, כי תכלס זה לא שצעדנו מצ׳ילה לישראל אבל החלטנו לטייל קצת בדרך חזרה וכך יצא שעברנו בבוגוטה, פלורידה וניו יורק בדרך אל הארץ המובטחת. האמת היא שכבר היינו פעם אחת בחופשה בקולומביה. ולמרות שהיינו יומיים בבוגוטה לא ממש טיילנו בה, אלא יצאנו עם המארחים מחוץ לבוגוטה (ביקרנו בקתדרלת המלח המרשימה בסיפאקירה) וכל החומר שאספתי על בוגוטה נגנז וחיכה להזדמנות אחרת. להמשיך לקרוא ארבעה דברים שאפשר לעשות בבוגוטה

אני אוהבת כדורגל. וזה לא מהיום. זה קרה הרבה לפני שבנות היו מגיעות למגרשים. אני ממש זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי שידור של משחק כדורגל. זה היה יום שבת ומצאתי את עצמי יושבת מרותקת לטרנזיסטור של אבא שלי ומקשיבה לשירים ושערים (כן! פעם הייתה תוכנית כזאת ברדיו ומשחקי כדורגל היה אפשר לשמוע או ללכת למגרש). מכבי חיפה ניצחה את ביתר ירושלים 2:1 וזאהי ארמלי כבש את שער הניצחון. זאת הייתה העונה שבה מכבי חיפה זכתה לראשונה באליפות. וואו אני ממש זוכרת את האושר שהציף אותי. מאותו היום הפכתי להיות אוהדת מושבעת של מכבי חיפה. הלכתי למשחקי כדורגל של הקבוצה בהתחלה עם אבא שלי ואחיי. כאשר התבגרתי קצת עם הבנים מהכיתה. יש משחקים שממש זכורים לי כאילו הם קרו אתמול. כמו הניצחון של מכבי חיפה על פריז סאן ז׳רמן, הניצחון של מנצ׳סטר יונייטד על באיירן מינכן בגביע האלופות, הניצחון של ארגנטינה במונדיאל עם השער של מראדונה בעזרת היד ועוד כמה. להמשיך לקרוא הכדורגל ואני

שבוע שעבר ביום שישי בשעה 10 בבוקר נשמעה אצלי בבית בציפורי דפיקה בדלת. פתחתי את הדלת וארבע בנות דודות שלי עמדו שם מחייכות ונרגשות. לאחר כמה דקות שוב דפיקה בדלת והפעם בת דודתי וביתה עמדו בדלת נרגשות. ואז שוב, לאחר מספר דקות דפיקה אחרונה ואני פותחת את הדלת כבר לא נרגשת כלל מכיוון שבעבר השני עמדו אחותי וגיסותיי. וואו כמה זמן עבר מאז שנפגשנו! עבר כל כך הרבה זמן שאפילו לא דמיינתי  שיהיה כל כך פשוט, כיף וממלא לחדש את הקשר. יש לי משפחה גדולה, בעיקר מהצד של אבא שלי. עם הרבה דודים ובני ובנות דודים. יש לי המון זיכרונות טובים מהילדות שלי, מהחגים המשותפים שהיינו חוגגים יחדיו כאשר סבתי הייתה בחיים וכמובן שהיו עוד הרבה מפגשים כיפים. מכל מיני סיבות לא פגשתי את רובן בשנים האחרונות. אני יכולה לחשוב על מספר סיבות אבל כשחושבים עליהם הם בעיקר תירוצים. כך חלפו להן השנים ונוצר מן ריחוק כזה, ריחוק פיזי אבל ממש לא ריחוק בלב. להמשיך לקרוא מג׳דרה קולומביאנית

אני מאוד אוהבת לארח.

מניחה שזה עובר בגנים.

זה לא משהו חדש.

דווקא די ישן.

גם לפני השליחות.

לצ׳ילה.

אהבתי לארח.

אני אוהבת לשבת עם ספרי הבישול שלי.

ולבחור מתכונים.

לבנות את המנות.

אוהבת.

להפתיע את האורחים.

במנות מיוחדות.

אני אוהבת לגוון.

ולהכין מדי פעם מתכונים חדשים.

גם לאורחים (משום מה אני לא כל כך בלחץ שמא המתכון לא יצליח).

אבל לפעמים.

יש.

דפיקה.

בדלת.

הפתעה.

פתאום.

יש אורחים.

איזה כיף!

אבל רגע.

מה עושים?

מה מגישים?

האם אתם מוכנים להפתעה?

יש לכם דברים שאפשר לשלוף?

נכון.

כולנו רוצים להיות מהמארחים המתוקתקים.

אלה שאי שאפשר להפתיע אותם.

אלה שיש להם במקפיא משהו שאפשר לשלוף.

להדליק את התנור.

ותוך כמה דקות.

הבית מתמלא בריח משגע.

האורחים מרוצים.

וגם אנחנו.

שיחקנו אותה.

להמשיך לקרוא לחמניות גבינה

אתמול העברתי את הסדנה הצמחונית הלטינית הראשונה שלי. האמת היא שמאוד התרגשתי להעביר את הסדנה הזאת מכמה סיבות: להמשיך לקרוא 7 סיבות למה התרגשתי להעביר סדנה לטינית צמחונית

בשלוש השנים האחרונות חגגנו את חג הפסח במסגרת חברית. כבר סיפרתי לכם על החבורה שהיתה לנו בצ׳ילה ועל המפגשים שלנו. אין ספק שפסח וראש השנה היו גולת הכותרת של המפגשים שלנו. מכיוון שכל אחד הגיע ממקום ורקע אחר והחלק הארי של החבורה היו קיבוצניקים (או קיבוצניקים לשעבר), אתם יכולים לתאר לעצמכם איך נראו החגים שלנו ואם אתם לא מצליחים? בשביל זה אני פה, לספר לכם! להמשיך לקרוא זכרונות אהבה מפסח

אני לא יודעת איך זה אצלכם במשפחה בליל הסדר אבל אצלי במשפחה הגרעינית כשמגיעים לקריאת ארבעת האחים בהגדה מתחיל הויכוח מי קורא את החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול. אולי זה בגלל שאנחנו ארבעה ילדים אז זה ממש קלאסי ומתבקש שכל אחד יתפוס לו דמות מאחד האחים ואולי בגלל שאנחנו כל כך שונים אחד מהשני. בכל אופן זה תמיד משעשע ומצחיק הויכוח הזה שתמיד מסתיים בחיוך. להמשיך לקרוא ארבעת האחים במטבח הלטיני

אני אוהבת להמציא מתכונים חדשים. במשך תקופה ארוכה הייתי חייבת להיצמד למתכון כדי להכין משהו. אבל, בשנים האחרונות נעשיתי יותר נועזת ואני בהחלט מגוונת את המתכונים שלי ומתאימה אותם למה שיש בבית. הכי קל לי לשנות כמויות במתכון, עם שמן וסוכר אין לי בעיה כי אני ישר מקצצת בכמויות וגם קמחים אני ממירה חופשי אבל זהו. לפעמים, כאשר אני מתחילה להכין מתכון מסוים אני ממש יכולה להרגיש שאפשר ליצור פה משהו אחר לגמרי והוא הולך להיות להיט! זה קרה לי עם המתכון עבור קובה למרק, כאשר גלגלתי כדורים של קמח תירס לטורטיות שהכנתי. התחושה והמרקם של הבצק גרמו לי להיזכר בקובה מבושלת למרק. החלטתי שאני פשוט חייבת לנסות להכין קובה מקמח תירס. הקובה יצאה כל כך מוצלחת וטעימה. אם לא ניסיתם עד עכשיו אני ממליצה לכם בחום רב לנסות כי זה באמת מתכון מצוין בעיקר אם אתם רגישים לגלוטן. מאז אותו היום, זו הדרך שאני מכינה קובה למרק (דרך אגב ניסיתי עם אמא שלי להכין קובה מטוגנת מקמח תירס ולא יצא מוצלח). להמשיך לקרוא שלושה מתכוני כרובית מפתיעים