שני משקאות היביסקוס מפתיעים

ההיביסקוס כל כך נפוץ במטבח המקסיקני שאפשר היה לחשוב שמגדלים אותו שם. האמת היא שמקור ההיביסקוס באפריקה ובהודו ובתקופה הקולוניאלית הוא הגיע למקסיקו והשתרש במטבח המקסיקני, המקסיקנים משתמשים בו בעיקר לשתיה והם קוראים לו flor de Jamaica – פרח ג'מייקה. המקסיקנים נוהגים לשתות מים בטעמים (aqua fresqa) כדי לצנן את הגוף ולהקל על החום. המים בטעמים מכילים בדר"כ פחות סוכר ממשקאות ממותקים אחרים ולכן הם מאוד פופלריים במקסיקו. בפוסט היום נכין שני משקאות היביסקוס מפתיעים. להמשיך לקרוא שני משקאות היביסקוס מפתיעים

איולי צ'יפוטלה

הפלפל המקסיקני הראשון שהכרתי היה הצ'יפוטלה, חברתי, לורנה, הזמינה אותי אליה הביתה לסשן בישול מקסיקני והדבר הראשון שהיא לימדה אותי להכין היתה מנה שנקראת tinga de pollo, מנה שבה מגישים חזה עוף מבושל ומפורק ברוטב עגבניות וצ'יפוטלה. המנה הזאת היא אחת המנות שהילדים שלי הכי אוהבים, בפעם הראשונה שהכנתי אותה בבית הייתי מאוד נדיבה עם הצ'יפוטלה והמנה יצאה מאוד חריפה, מאז אני קצת יותר עדינה עם הצ'יפוטלה. להמשיך לקרוא איולי צ'יפוטלה

מקרון ריבת חלב

ליל סדר כזה אף אחד מאיתנו לא דמיין, רק המשפחה הגרעינית, בלי משפחה מורחבת או חברים (כמו שעשינו בצ׳ילה). האמת היא שבכל ימיי חיי, רק פעם אחת חגגנו המשפחה הגרעינית את ליל הסדר. זה היה כשגרנו בלונדון ונסענו לטיול בצרפת בתקופת הפסחא. בילינו בעמק הלואר ושם גם חגגנו את ליל הסדר אם אפשר לקרוא לזה חגגנו, ציינו את העובדה שזה ליל הסדר בארוחת סטייקים. הפעם זה שונה, מכמה סיבות: אנחנו בארץ ולא מטיילים, זה לגמרי נכפה עלינו (אני עוד זוכרת שלפני כמה שבועות כשרק התחילו לדבר על זה, זה נשמע לי כל כך מופרך והזוי), השנה כולם יחגגו במסגרת המשפחה הגרעינית שלהם. להמשיך לקרוא מקרון ריבת חלב

קערת בוריטו

קערת בוריטו

זהר היא הבלוגרית הראשונה שהכרתי גם מעבר למסך, עקבתי אחריה עוד לפני המפגש הפיזי. את זהר הכירה לי חברתי האהובה, לירון. זה קרה כשזהר הוציאה את הספר הראשון שלה, לירון שהיתה בשליחות בבלגיה שלחה אותי לקנות לה את הספר (ברור שקניתי גם עותק לעצמי).  מאז התמכרתי לזהר, למתכונים המעולים שלה, לחוש ההומור הנהדר שלה, לנדיבות שלה, לאותנטיות שלה, לחריצות שלה, לתמונות שלה רוקדת (אז אני בעיקר מקנאה) ולטיולים האקזוטיים שלה ברחבי העולם. כשחזרתי לארץ והתחלתי לחשוב על להעביר סדנאות בישול בבית, לירון הציעה לי שניסע לדבר עם זהר, אז נסענו. בשדה ורבורג על כוס קפה ועוגת קלמנטינות ושמן זית זהר סיפרה לי איך היא התחילה עם סדנאות הבישול שלה, מה חשוב שיהיה בכל סדנה ועוד טיפים שאני משתמשת בהם עד היום. לא מזמן התחלתי לחשוב על לראיין בלוגרים לבלוג שלי, הבלוגרים שאני אראיין הם בלוגרי אוכל נישתיים (כמוני) ואני הכי שמחה שזהר תהיה זאת שתפתח את המדור החדש בבלוג שלי.

המשך לקרוא

אגוזים מתובלים

אגוזים מתובלים

אני יודעת שנהוג בט"ו בשבט לדבר על פריחה ולבלוב אבל אני דווקא רוצה לדבר על השורשים, שלי, לא של העצים. אחד הדברים שאני הכי אוהבת וגאה בהם זה החינוך שקיבלתי, האהבה למסורת, לחגים, למנהגים ולמאכלים. אין כמעט חג שלא חגגנו בבית מהקטן ביותר לגדול. את החגים הרציניים היינו חוגגים עם המשפחה המורחבת ואת הקטנים כמו ט"ו בשבט או חנוכה רק עם המשפחה הגרעינית והם היו לא פחות מהנים מהחגים המשפחתיים הגדולים. עד היום אמא שלי מקפידה שנחגוג כל חג, ואם לא יצא לנו לחגוג באותו היום אז נחגוג אותו במפגש המשפחתי הקרוב אליו.  להמשיך לקרוא אגוזים מתובלים

המדריך המלא לקרחון פריטו מורנו

סלט סלקים ואפרסמונים עם בוטנים מסוכרים (מקסיקו)

האמת שמתחשק לי לספר לכם עוד קצת על ארגנטינה, אתם לא מתנגדים, נכון? בטיול האחרון שלנו, לפני שלוש שנים הגענו למקומות שאפילו לא חלמתי עליהם. מבחינת ק"מ זה היה טיול ממש פסיכי (8000 ק"מ בערך), יצאנו מביתנו בסנטיאגו נסענו עד הקרטרה אוסטרל, באמצע הקרטרה עברנו לארגנטינה משם ירדנו לקרחון המתנפץ, perito moreno, חצינו בחזרה את הגבול לצ'ילה והמשכנו לשמורת הטבע טורס דל פיינה. אחרי כמה ימים בשמורה נסענו לפוארטו נאטאלס ושם עשינו חושבים לאיפה ממשיכים. החברים הקנדים שלנו הציעו לנו להיפגש בפוארטו מדרין בארגנטינה (יומיים וחצי נסיעה, בקטנה) ויאללה אנחנו שוב על המכונית חוצים את היבשת מהאוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי. מצאנו קמפינג מדהים בתוך שמורת פינגווינים גדולה ויום למחרת המשכנו הלאה לפוארטו מדרין. כמה ימים בפוארטו מדרין ואז חתכנו את היבשת חזרה לברילוצ'ה בילינו גם בה מספר ימים ומשם לקמפינג אחרון ומדהים בפוקון וכמובן נסיעת פרידה מהבית של סול על האגם. סך הכל טיילנו שלושה שבועות בנופים משגעים עם המון חוויות מטורפות וזה היה טיול הפרידה הכי יפה שיכולנו לעשות ליבשת.  להמשיך לקרוא המדריך המלא לקרחון פריטו מורנו

פסטל דה פאפאס טבעוני

פסטל דה פאפאס טבעוני

וואו, איזה עשור זה היה! האמת שלא ממש עצרתי לחשוב עליו עד שקראתי פוסט באחת הקבוצות בפייסבוק שאני חברה בהן ומישהי סיפרה על תרגיל לסיכום העשור. בהתחלה עברתי על הפוסט, לא ממש השקעתי בו מחשבה אבל איזה בוקר פתאום התחלתי לחשוב על העשור הזה שנגמר והבנתי שעברתי וואחד עשור, עם כל כך הרבה ארועים משמעותיים בחיים שלי. לא יכולתי להישאר אדישה אליו והחלטתי לשבת ולסכם אותו. התהליך לא היה קל, לא כל כך הבנתי איך להתחיל אבל בסוף החלטתי לסכם אותו בעזרת 10 תמונות, תמונה לכל שנה. להמשיך לקרוא פסטל דה פאפאס טבעוני

שלושה מתכוני פטריות שלא תרצו לפספס

שלושה מתכוני פטריות

פטריות, איך אתם עם פטריות? האמת היא שאני ממש אוהבת אותן בעיקר את הפורטבלו הקטנות. ככל שהן יותר קטנות ומוצקות הן כמובן טעימות יותר, אבל הטעם של הפטריה כשהיא נקטפת ישר מהמצע זה טעם שלא טעמתי באף פטריה שאכלתי, כל כך טעים! אני לא מוצאת את המילים המדויקות לתאר לכם את הטעם אז תצטרכו להאמין לי בנושא. כשגרנו בלונדון היה מגוון גדול של ירקות שהיו מגיעים ארוזים ועל כל אריזה היה מוטבע תאריך אריזה ותאריך אחרון לשיווק. תכלס זה היה ממש גאוני, מכיוון שיכולתי לדעת מתי נקטפה הפטריה ולפי זה להחליט האם אני קונה את הפטריות או לא. אז איך יצא לי לטעום פטריה שקטפתי ישר מהמצע? הייתי בסיור מרתק במפעל הפטריות מרינה. חברת "מרינה" – פטריות הגליל, חוגגת בימים אלו 30 שנה לפעילותה והם החליטו לציין את האירוע בסיור לכתבים, צלמים ובלוגרים. הסיור כלל סיור במפעל כולו ואח"כ ארוחת צהריים שכולה על טהרת הפטריות. היו שם מנות ממש טעימות ובהמשך הפוסט אספר לכם המנות שטעמתי, בסוף הפוסט תמצאו שלושה מתכוני פטריות שלא תרצו לפספס שהכנתי במיוחד בשבילכם. להמשיך לקרוא שלושה מתכוני פטריות שלא תרצו לפספס

לונדון למתקדמים – 7 מקומות שאסור לפספס בלונדון

קצ'פה ותירס בגריל

בפוסט הקודם שלי כתבתי בעיקר על לונדון מהזוית של חגיגות בר המצווה. הפעם, בתור ״לונדונית״ לשעבר (נו טוב, גרתי רק שנה, אל תהיו קטנוניים אני יודעת שזה מקנאה), אני רוצה לחלוק איתכם את הסודות שלי לעיר המגניבה הזאת ולהמליץ לכם על 7 מקומות שאסור לפספס בלונדון, חלקם מקומות שאהבתי לבלות בהם כשגרתי פה ויש גם מקומות חדשים שהכרתי. את היום הראשון בלונדון הקדשנו לסיבוב נוסטלגי במקומות האהובים עלינו, כך שזה היה ממש מזל שהמלון שבחרתי לנו היה בקרבת מקום. אחד הדברים שמאוד שימחו אותי היה לראות שאמנם עברו שבע שנים אבל המון חנויות נשארו בדיוק באותו המקום וישר הרגשתי כאילו אני בבית. להמשיך לקרוא לונדון למתקדמים – 7 מקומות שאסור לפספס בלונדון

הכדורגל ואני

אני אוהבת כדורגל. וזה לא מהיום. זה קרה הרבה לפני שבנות היו מגיעות למגרשים. אני ממש זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי שידור של משחק כדורגל. זה היה יום שבת ומצאתי את עצמי יושבת מרותקת לטרנזיסטור של אבא שלי ומקשיבה לשירים ושערים (כן! פעם הייתה תוכנית כזאת ברדיו ומשחקי כדורגל היה אפשר לשמוע או ללכת למגרש). מכבי חיפה ניצחה את ביתר ירושלים 2:1 וזאהי ארמלי כבש את שער הניצחון. זאת הייתה העונה שבה מכבי חיפה זכתה לראשונה באליפות. וואו אני ממש זוכרת את האושר שהציף אותי. מאותו היום הפכתי להיות אוהדת מושבעת של מכבי חיפה. הלכתי למשחקי כדורגל של הקבוצה בהתחלה עם אבא שלי ואחיי. כאשר התבגרתי קצת עם הבנים מהכיתה. יש משחקים שממש זכורים לי כאילו הם קרו אתמול. כמו הניצחון של מכבי חיפה על פריז סאן ז׳רמן, הניצחון של מנצ׳סטר יונייטד על באיירן מינכן בגביע האלופות, הניצחון של ארגנטינה במונדיאל עם השער של מראדונה בעזרת היד ועוד כמה. להמשיך לקרוא הכדורגל ואני