אגוזים מתובלים

אגוזים מתובלים

אני יודעת שנהוג בט"ו בשבט לדבר על פריחה ולבלוב אבל אני דווקא רוצה לדבר על השורשים, שלי, לא של העצים. אחד הדברים שאני הכי אוהבת וגאה בהם זה החינוך שקיבלתי, האהבה למסורת, לחגים, למנהגים ולמאכלים. אין כמעט חג שלא חגגנו בבית מהקטן ביותר לגדול. את החגים הרציניים היינו חוגגים עם המשפחה המורחבת ואת הקטנים כמו ט"ו בשבט או חנוכה רק עם המשפחה הגרעינית והם היו לא פחות מהנים מהחגים המשפחתיים הגדולים. עד היום אמא שלי מקפידה שנחגוג כל חג, ואם לא יצא לנו לחגוג באותו היום אז נחגוג אותו במפגש המשפחתי הקרוב אליו.  להמשיך לקרוא אגוזים מתובלים

איך רצתי חצי מרתון מבלי להתאמן

אם הייתם אומרים לי לפני חמש שנים שאני ארוץ חצי מרתון הייתי צוחקת וחושבת שירדתם מהפסים. אם הייתם מספרים לי לפני שבועיים שאני ארוץ חצי מרתון מבלי להתאמן בכלל הייתי חושבת שאתם מתבדחים איתי. אז איך זה קרה בכלל? להמשיך לקרוא איך רצתי חצי מרתון מבלי להתאמן

ארבעה דברים שאפשר לעשות בבוגוטה

לפני כשנה סיימנו את השליחות בצ׳ילה והתחלנו את המסע חזרה הביתה. אתם בטח לא מבינים למה אני קוראת לזה מסע, כי תכלס זה לא שצעדנו מצ׳ילה לישראל אבל החלטנו לטייל קצת בדרך חזרה וכך יצא שעברנו בבוגוטה, פלורידה וניו יורק בדרך אל הארץ המובטחת. האמת היא שכבר היינו פעם אחת בחופשה בקולומביה. ולמרות שהיינו יומיים בבוגוטה לא ממש טיילנו בה, אלא יצאנו עם המארחים מחוץ לבוגוטה (ביקרנו בקתדרלת המלח המרשימה בסיפאקירה) וכל החומר שאספתי על בוגוטה נגנז וחיכה להזדמנות אחרת. להמשיך לקרוא ארבעה דברים שאפשר לעשות בבוגוטה

הכדורגל ואני

אני אוהבת כדורגל. וזה לא מהיום. זה קרה הרבה לפני שבנות היו מגיעות למגרשים. אני ממש זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי שידור של משחק כדורגל. זה היה יום שבת ומצאתי את עצמי יושבת מרותקת לטרנזיסטור של אבא שלי ומקשיבה לשירים ושערים (כן! פעם הייתה תוכנית כזאת ברדיו ומשחקי כדורגל היה אפשר לשמוע או ללכת למגרש). מכבי חיפה ניצחה את ביתר ירושלים 2:1 וזאהי ארמלי כבש את שער הניצחון. זאת הייתה העונה שבה מכבי חיפה זכתה לראשונה באליפות. וואו אני ממש זוכרת את האושר שהציף אותי. מאותו היום הפכתי להיות אוהדת מושבעת של מכבי חיפה. הלכתי למשחקי כדורגל של הקבוצה בהתחלה עם אבא שלי ואחיי. כאשר התבגרתי קצת עם הבנים מהכיתה. יש משחקים שממש זכורים לי כאילו הם קרו אתמול. כמו הניצחון של מכבי חיפה על פריז סאן ז׳רמן, הניצחון של מנצ׳סטר יונייטד על באיירן מינכן בגביע האלופות, הניצחון של ארגנטינה במונדיאל עם השער של מראדונה בעזרת היד ועוד כמה. להמשיך לקרוא הכדורגל ואני

לחמניות גבינה

אני מאוד אוהבת לארח.

מניחה שזה עובר בגנים.

זה לא משהו חדש.

דווקא די ישן.

גם לפני השליחות.

לצ׳ילה.

אהבתי לארח.

אני אוהבת לשבת עם ספרי הבישול שלי.

ולבחור מתכונים.

לבנות את המנות.

אוהבת.

להפתיע את האורחים.

במנות מיוחדות.

אני אוהבת לגוון.

ולהכין מדי פעם מתכונים חדשים.

גם לאורחים (משום מה אני לא כל כך בלחץ שמא המתכון לא יצליח).

אבל לפעמים.

יש.

דפיקה.

בדלת.

הפתעה.

פתאום.

יש אורחים.

איזה כיף!

אבל רגע.

מה עושים?

מה מגישים?

האם אתם מוכנים להפתעה?

יש לכם דברים שאפשר לשלוף?

נכון.

כולנו רוצים להיות מהמארחים המתוקתקים.

אלה שאי שאפשר להפתיע אותם.

אלה שיש להם במקפיא משהו שאפשר לשלוף.

להדליק את התנור.

ותוך כמה דקות.

הבית מתמלא בריח משגע.

האורחים מרוצים.

וגם אנחנו.

שיחקנו אותה.

להמשיך לקרוא לחמניות גבינה

סלט Pebre ולביבות דלעת Sopaipillas

ערב בנות זה תמיד כיף ולא משנה באיזה שפה. את ערב הבנות האחרון שהשתתפתי בו ארגנה לורי, זה הערב השני שלורי מארגנת לנו ולצערי נראה לי שגם האחרון מכיוון שתיכף הם עוברים לבואנוס איירס (איזה כיף להם). הערב הראשון היה ערב אמנותי שבו נסענו לסטודיו של ציירת וכל אחת קיבלה בד קנבס, בחרה לעצמה ציור (החמניות או starry starry night של ואן גוך) ועשתה כמיטב יכולתה כדי שהציור שלה ייצא דומה למקור. זה היה ערב מאוד מהנה, לורי דאגה לנו גם לכיבוד וליין וכך ישבנו לנו חבורה של בנות עם כוס יין ופטפטנו וציירנו לסירוגין. להמשיך לקרוא סלט Pebre ולביבות דלעת Sopaipillas