סביצ׳ה מנגו הוא אחד המתכונים שאני הכי אוהבת, השילוב של הפרי המתוק עם החריפות יוצר טוויסט לטיני טרופי מרענן. סביצ׳ה מנגו מתאים במיוחד לימי הקיץ החמים כשמחפשים מנה קלילה וצבעונית. הסביצ׳ה הקלאסי המסורתי מתבסס על בטטה וגרעיני תירס ואילו הגרסה עם המנגו מוסיפה עדינות מתוקה היוצרת שילוב מאוזן בין חריפות, חמיצות ופירותיות.
קטגוריה: נשנושים
סלט תירס רחוב מקסיקני – Esquites
כנפיים צלויות עם סלסה ירוקה
האמת היא שאני לא משתגעת על עוף. זה לא שעוף לא טעים לי אבל הוא תמיד יהיה הבחירה האחרונה שלי. עם זאת כנפיים של עוף זה כבר משהו אחר. הם גם יותר עסיסיות וגם אפשר להתייחס אליהן כאל חטיף ולא מנה בפני עצמה. כבר תקופה ארוכה שאני מחפשת מתכון טעים ועסיסי לכנפיים, בעיקר בשביל הילדים שלי שהם חובבי כנפיים ידועים. כל כך שמחתי כשנתקלתי בפוסט הזה, ידעתי שאני חייבת להכין את המתכון הזה. איזה כיף שצדקתי והכנפיים נזללו במהירות ע״י הילדים. להמשיך לקרוא כנפיים צלויות עם סלסה ירוקה
שלושה מתכוני חלפיניו מעולים
אוהבים חריף? אני ממש אוהבת חריף, לא חריף אש אבל אין לי בעיה עם אוכל חריף. יש מנות שאני ממש חושבת שהחריפות לוקחת אותם למקום אחר בטעם והתבלון החריף מוסיף המון כמו בסביצ׳ה. אבל כמובן שלא בכל מנה יש צורך להוסיף חריף. יש למעלה מ 5000 סוגים שונים של פלפלים חריפים ואני חושבת שמקסיקו היא המדינה שהכי מזוהה עם הפלפלים החריפים. אחד הזנים המוכרים נקרא: חלפיניו. בפוסט היום אני אתן לכם שלושה מתכוני חלפיניו מעולים, בדרגת חריפות עולה. להמשיך לקרוא שלושה מתכוני חלפיניו מעולים
פופקורן שוקולד
פופקורן הוא אחד החטיפים הכי טעימים שיש! אם מכינים אותו בבית בסיר אפשר אפילו להגיד שהוא בריא. כשגרנו בצ׳ילה, הפופקורן המתוק מאוד פופולרי, אפילו יותר מהמלוח לדעתי. בהתחלה היה לנו ממש קשה להתרגל לאכול בקולנוע פופקורן מתוק ואם לא היה פופקורן מלוח לעיתים היינו מוותרים על הפופקורן. אבל לאט לאט הה חלחל גם אלינו והילדים החלו להזמין פופקורן מתוק בקולנוע. לרגל יום הפופקורן אני רוצה לתת לכם מתכון שגיליתי לא מזמן בבלוג אפיה מארגנטינה, פופקורן שוקולד. תתכוננו להתמכרות החדשה שלכם! להמשיך לקרוא פופקורן שוקולד
אגוזים מתובלים
אגוזים מתובלים
אני יודעת שנהוג בט"ו בשבט לדבר על פריחה ולבלוב אבל אני דווקא רוצה לדבר על השורשים, שלי, לא של העצים. אחד הדברים שאני הכי אוהבת וגאה בהם זה החינוך שקיבלתי, האהבה למסורת, לחגים, למנהגים ולמאכלים. אין כמעט חג שלא חגגנו בבית מהקטן ביותר לגדול. את החגים הרציניים היינו חוגגים עם המשפחה המורחבת ואת הקטנים כמו ט"ו בשבט או חנוכה רק עם המשפחה הגרעינית והם היו לא פחות מהנים מהחגים המשפחתיים הגדולים. עד היום אמא שלי מקפידה שנחגוג כל חג, ואם לא יצא לנו לחגוג באותו היום אז נחגוג אותו במפגש המשפחתי הקרוב אליו. להמשיך לקרוא אגוזים מתובלים
איך רצתי חצי מרתון מבלי להתאמן
אם הייתם אומרים לי לפני חמש שנים שאני ארוץ חצי מרתון הייתי צוחקת וחושבת שירדתם מהפסים. אם הייתם מספרים לי לפני שבועיים שאני ארוץ חצי מרתון מבלי להתאמן בכלל הייתי חושבת שאתם מתבדחים איתי. אז איך זה קרה בכלל? להמשיך לקרוא איך רצתי חצי מרתון מבלי להתאמן
ארבעה דברים שאפשר לעשות בבוגוטה
לפני כשנה סיימנו את השליחות בצ׳ילה והתחלנו את המסע חזרה הביתה. אתם בטח לא מבינים למה אני קוראת לזה מסע, כי תכלס זה לא שצעדנו מצ׳ילה לישראל אבל החלטנו לטייל קצת בדרך חזרה וכך יצא שעברנו בבוגוטה, פלורידה וניו יורק בדרך אל הארץ המובטחת. האמת היא שכבר היינו פעם אחת בחופשה בקולומביה. ולמרות שהיינו יומיים בבוגוטה לא ממש טיילנו בה, אלא יצאנו עם המארחים מחוץ לבוגוטה (ביקרנו בקתדרלת המלח המרשימה בסיפאקירה) וכל החומר שאספתי על בוגוטה נגנז וחיכה להזדמנות אחרת. להמשיך לקרוא ארבעה דברים שאפשר לעשות בבוגוטה
הכדורגל ואני
אני אוהבת כדורגל. וזה לא מהיום. זה קרה הרבה לפני שבנות היו מגיעות למגרשים. אני ממש זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי שידור של משחק כדורגל. זה היה יום שבת ומצאתי את עצמי יושבת מרותקת לטרנזיסטור של אבא שלי ומקשיבה לשירים ושערים (כן! פעם הייתה תוכנית כזאת ברדיו ומשחקי כדורגל היה אפשר לשמוע או ללכת למגרש). מכבי חיפה ניצחה את ביתר ירושלים 2:1 וזאהי ארמלי כבש את שער הניצחון. זאת הייתה העונה שבה מכבי חיפה זכתה לראשונה באליפות. וואו אני ממש זוכרת את האושר שהציף אותי. מאותו היום הפכתי להיות אוהדת מושבעת של מכבי חיפה. הלכתי למשחקי כדורגל של הקבוצה בהתחלה עם אבא שלי ואחיי. כאשר התבגרתי קצת עם הבנים מהכיתה. יש משחקים שממש זכורים לי כאילו הם קרו אתמול. כמו הניצחון של מכבי חיפה על פריז סאן ז׳רמן, הניצחון של מנצ׳סטר יונייטד על באיירן מינכן בגביע האלופות, הניצחון של ארגנטינה במונדיאל עם השער של מראדונה בעזרת היד ועוד כמה. להמשיך לקרוא הכדורגל ואני
לחמניות גבינה
אני מאוד אוהבת לארח.
מניחה שזה עובר בגנים.
זה לא משהו חדש.
דווקא די ישן.
גם לפני השליחות.
לצ׳ילה.
אהבתי לארח.
אני אוהבת לשבת עם ספרי הבישול שלי.
ולבחור מתכונים.
לבנות את המנות.
אוהבת.
להפתיע את האורחים.
במנות מיוחדות.
אני אוהבת לגוון.
ולהכין מדי פעם מתכונים חדשים.
גם לאורחים (משום מה אני לא כל כך בלחץ שמא המתכון לא יצליח).
אבל לפעמים.
יש.
דפיקה.
בדלת.
הפתעה.
פתאום.
יש אורחים.
איזה כיף!
אבל רגע.
מה עושים?
מה מגישים?
האם אתם מוכנים להפתעה?
יש לכם דברים שאפשר לשלוף?
נכון.
כולנו רוצים להיות מהמארחים המתוקתקים.
אלה שאי שאפשר להפתיע אותם.
אלה שיש להם במקפיא משהו שאפשר לשלוף.
להדליק את התנור.
ותוך כמה דקות.
הבית מתמלא בריח משגע.
האורחים מרוצים.
וגם אנחנו.
שיחקנו אותה.