מתכונים וסדנאות בישול לטיני בצפון
איך אני יודעת שאני בכל זאת שייכת למשפחה הגרעינית שלי? שאנחנו באמת קורצנו מאותם הגנים? אתם בטח מתפלאים שאני שואלת את השאלה הזאת, מה זה לא ברור מאליו? אז האמת היא שלא, ממש לא מובן מאליו. מאז ומתמיד הייתי שונה מהאחים שלי, לא רק במראה החיצוני (אגב, ככל שאני מתבגרת אנחנו נעשים יותר דומים) אלא גם בפנימיות שלי. להמשיך לקרוא פאי פרג צ'ילאני
וואו, איזה עשור זה היה! האמת שלא ממש עצרתי לחשוב עליו עד שקראתי פוסט באחת הקבוצות בפייסבוק שאני חברה בהן ומישהי סיפרה על תרגיל לסיכום העשור. בהתחלה עברתי על הפוסט, לא ממש השקעתי בו מחשבה אבל איזה בוקר פתאום התחלתי לחשוב על העשור הזה שנגמר והבנתי שעברתי וואחד עשור, עם כל כך הרבה ארועים משמעותיים בחיים שלי. לא יכולתי להישאר אדישה אליו והחלטתי לשבת ולסכם אותו. התהליך לא היה קל, לא כל כך הבנתי איך להתחיל אבל בסוף החלטתי לסכם אותו בעזרת 10 תמונות, תמונה לכל שנה. להמשיך לקרוא פסטל דה פאפאס טבעוני
בפוסט הקודם נתתי לכם מתכונים לארוחה לטינית לראש השנה בחלק הראשון התמקדתי במנות ראשונות וקוקטייל טעים לפתיחת השנה. בפוסט הזה נדבר על מנות עיקריות וקינוחים שמתאימים במיוחד לראש השנה. להמשיך לקרוא ארוחה לטינית לראש השנה פוסט מספר 2
האמת היא שאני פחות טיפוס של ארטיקים ויותר של גלידות. ולא סתם גלידות אלא גלידות שמנת עשירות בטעמים. הטעמים האהובים עלי הם: שוקולד (מריר, כן) פיסטוק וקוקוס. היום כשאני יותר מקפידה על התזונה שלי זה ממש נדיר לראות אותי אוכלת גלידות. אם אני אקנה לי גלידה היא צריכה להיות אחת משלוש הטעמים האלה וגם אז קרוב לוודאי שאחלוק את כדור הגלידה שלי עם ג׳ינג׳י פז שלי. להמשיך לקרוא ארטיקים שיכורים
חג החנוכה נקרא גם חג האור והוא אחד החגים האהובים עלי. היום פחות בגלל הסופגניות (אולי אני אוכלת סופגניה אחת כל החג) אלא יותר בגלל האווירה, השירים וזכרונות הילדות. בתור ילדה מאוד אהבתי את חג החנוכה, הזכרונות שלי מהחג הם בעיקר של ימים קרים וגשומים כשתנור הגז בבית הורי היה דולק ואנחנו האחים היינו עושים תורות מי יושב עליו. השולחן בפינת האוכל היה לובש שמיכה ומתחתיו היו נחות להן הסופגניות שאמא שלי היתה מכינה לנו. זכורה לי היטב שנה אחת שבה אבי חזר מהעבודה ומבלי לחשוב הרבה קיפל את השמיכות שבהן נחו הסופגניות והניח אותן בצד, באותו היום אכלנו סופגניות קצת עקומות. באותם ימים הסופגניות היו פשוטות והוגשו עם ריבת תות והן היו הכי טעימות שיש. כמובן שבאותם ימים אף אחד לא חלם להגיש סופגניות אפויות! להמשיך לקרוא סופגניות אפויות (Conejos)
קרה לכם שראיתם משפט שגרם לכם לעצור ולהגיד זה המשפט שהכי מייצג אותי, הכי מדבר אלי. לי זה קרה עם המשפט הבא: ״לאמץ את השינוי״. ראיתי את המשפט הזה מוצמד לפיה של חודש ינואר (מקרי שבחודש זה גם נולדתי?), דבר ראשון שעשיתי כשהגעתי הביתה היה לשים את המשפט על הלוח שלי בחדר העבודה. כשראיתי את המשפט הזה הרגשתי כאילו הוא נכתב ממש בשבילי, מתאר את רצף הארועים שקרו לי בעיקר בשנים האחרונים ואיך שקיבלתי אותם. לפעמים אני מרגישה שאני באמת חיה לפי המשפט הזה והוא אכן מתאר אותי בצורה מדויקת. להמשיך לקרוא Calzones rotos
את מרק העדשים הטעים הזה למדתי להכין מהננה שלי בצ׳ילה, טטיאנה. כשאנשים חושבים על דרום אמריקה אחד הדברים שישר קופץ להם לראש זה ״ננה״, מין מילה קטנה כזאת שטומנת בתוכה עולם ומלואו. במדינות אמריקה הלטינית ננה היא דבר מאוד מקובל וידוע. אתה לא צריך להיות עשיר במיוחד כדי להעסיק ננה במשרה מלאה, גם במעמד הביניים מאוד מקובל להעסיק ננה. עד לא מזמן היה מקובל בהרבה בתים להחזיק אפילו שתי ננות, אחת שמטפלת בילדים ואחת שמטפלת בבית. זה כל כך טבעי להעסיק ננה שבכל בית ודירה שבונים יש יחידה נפרדת לננה עם שירותים ומקלחת צמודים. החדר שלה יהיה צמוד למטבח ולפעמים תהיה כניסה נוספת ליד המטבח במיוחד בשביל הננה ושאר נותני השירותים בבנין. להמשיך לקרוא מרק העדשים של טטיאנה
אני לא יודעת איך זה קורה אבל כמעט תמיד אני מוצאת את עצמי לא מוכנה לראש השנה. אבל השנה יש לי תירוץ נהדר חזרנו לפני כחודש לישראל אחרי שהות של שלוש שנים בצ׳ילה והיו לי כל כך הרבה דברים לטפל בהם שמי בכלל שם לב שראש השנה בפתח. להמשיך לקרוא עוגת תפוחים בדבש מעולה
את הפוסט הזה אני מקדישה למשפחה הצ׳ילאנית שלי. חבורה נפלאה של חברות ומשפחותיהן שהיה לי הזכות והעונג לבלות בחברתם בשלוש השנים האחרונות או בסלנג הפרטי שלנו ״ערבנות״. חגגנו ביחד כמעט כל אירוע וחג אפשריים והכל נעשה בכיף ובאהבה.
לא להאמין שכבר עברו שלוש שנים והנה עוד דקה אנחנו נוחתים בישראל, שוב מחדש יוצרים לנו חיים חדשים, נפרדים מהמוכר, מהחברים, מהנופים, מהמאכלים, מהתרבות, מהמנטליות השונה, וחוזרים אל המוכר אך בכל זאת שונה. הכנתי רשימה של דברים שלמדתי בשליחות הזאת. אשמח אם תשמעו את השיר שכתבה ויולטה פארה (יוצרת צ׳ילאנית מאוד מוכשרת) בביצוע של מרצדס סוסה (זמרת ארגנטינאית מופלאה) בזמן שאתם קוראים.
