קטגוריה: צ'ילה מתכונים

כבר שנים שאני רוצה לעשות טיול קראוונים. לא זוכרת כמה שנים אבל בהחלט תקופה ארוכה. תמיד זה נראה לי פסטורלי על גבול הרומנטי והאופציה לבונדינג משפחתי איכותי קרצה לי במיוחד. אחרי שכבר התייאשתי וחשבתי שזה לא יקרה ראובן הציע שנעשה טיול קראוונים. ברור שישר הסכמתי. חשבנו לאיפה נוכל לטוס בחודשי הקיץ שלא יהיה חם מדי. הפור נפל על סלובניה, פוסטים שקראתי על סלובניה והנופים היפים שלה ממש עשו לי חשק. אז קדימה לסלובניה! להמשיך לקרוא מרקטה

פאי פרג צ'ילאני

איך אני יודעת שאני בכל זאת שייכת למשפחה הגרעינית שלי? שאנחנו באמת קורצנו מאותם הגנים? אתם בטח מתפלאים שאני שואלת את השאלה הזאת, מה זה לא ברור מאליו? אז האמת היא שלא, ממש לא מובן מאליו. מאז ומתמיד הייתי שונה מהאחים שלי, לא רק במראה החיצוני (אגב, ככל שאני מתבגרת אנחנו נעשים יותר דומים) אלא גם בפנימיות שלי. להמשיך לקרוא פאי פרג צ'ילאני

 

חג החנוכה נקרא גם חג האור והוא אחד החגים האהובים עלי. היום פחות בגלל הסופגניות (אולי אני אוכלת סופגניה אחת כל החג) אלא יותר בגלל האווירה, השירים וזכרונות הילדות. בתור ילדה מאוד אהבתי את חג החנוכה, הזכרונות שלי מהחג הם בעיקר של ימים קרים וגשומים כשתנור הגז בבית הורי היה דולק ואנחנו האחים היינו עושים תורות מי יושב עליו. השולחן בפינת האוכל היה לובש שמיכה ומתחתיו היו נחות להן הסופגניות שאמא שלי היתה מכינה לנו. זכורה לי היטב שנה אחת שבה אבי חזר מהעבודה ומבלי לחשוב הרבה קיפל את השמיכות שבהן נחו הסופגניות והניח אותן בצד, באותו היום אכלנו סופגניות קצת עקומות. באותם ימים הסופגניות היו פשוטות והוגשו עם ריבת תות והן היו הכי טעימות שיש. כמובן שבאותם ימים אף אחד לא חלם להגיש סופגניות אפויות! להמשיך לקרוא סופגניות אפויות (Conejos)

קרה לכם שראיתם משפט שגרם לכם לעצור ולהגיד זה המשפט שהכי מייצג אותי, הכי מדבר אלי. לי זה קרה עם המשפט הבא: ״לאמץ את השינוי״.  ראיתי את המשפט הזה מוצמד לפיה של חודש ינואר (מקרי שבחודש זה גם נולדתי?), דבר ראשון שעשיתי כשהגעתי הביתה היה לשים את המשפט על הלוח שלי בחדר העבודה. כשראיתי את המשפט הזה הרגשתי כאילו הוא נכתב ממש בשבילי, מתאר את רצף הארועים שקרו לי בעיקר בשנים האחרונים ואיך שקיבלתי אותם. לפעמים אני מרגישה שאני באמת חיה לפי המשפט הזה והוא אכן מתאר אותי בצורה מדויקת. להמשיך לקרוא Calzones rotos

את מרק העדשים הטעים הזה למדתי להכין מהננה שלי בצ׳ילה, טטיאנה. כשאנשים חושבים על דרום אמריקה אחד הדברים שישר קופץ להם לראש זה ״ננה״, מין מילה קטנה כזאת שטומנת בתוכה עולם ומלואו. במדינות אמריקה הלטינית ננה היא דבר מאוד מקובל וידוע. אתה לא צריך להיות עשיר במיוחד כדי להעסיק ננה במשרה מלאה, גם במעמד הביניים מאוד מקובל להעסיק ננה. עד לא מזמן היה מקובל בהרבה בתים להחזיק אפילו שתי ננות, אחת שמטפלת בילדים ואחת שמטפלת בבית. זה כל כך טבעי להעסיק ננה שבכל בית ודירה שבונים יש יחידה נפרדת לננה עם שירותים ומקלחת צמודים. החדר שלה יהיה צמוד למטבח ולפעמים תהיה כניסה נוספת ליד המטבח במיוחד בשביל הננה ושאר נותני השירותים בבנין. להמשיך לקרוא מרק העדשים של טטיאנה

אני לא יודעת איך זה קורה אבל כמעט תמיד אני מוצאת את עצמי לא מוכנה לראש השנה. אבל השנה יש לי תירוץ נהדר חזרנו לפני כחודש לישראל אחרי שהות של שלוש שנים בצ׳ילה והיו לי כל כך הרבה דברים לטפל בהם שמי בכלל שם לב שראש השנה בפתח. להמשיך לקרוא עוגת תפוחים בדבש מעולה