מה קרה כשניסיתי להגשים את החלום הכי ישן שלי

אנצ׳ילדס צמחוני

אנצ׳ילדס צמחוני

החלום הזה נזרע כבר לפני 25 בטיול הגדול של אחרי הצבא לדרום אמריקה. טיילנו בפארק הלאומי של צ׳ילה ״טורס דל פיינה״ ושם בפעם הראשונה נתקלתי במטיילים מסוג אחר, משפחות, ליתר דיוק משפחות עם ילדים קטנים. מה שתמיד נראה לי כמו חלום הפך למציאות מול עיני וזה בדיוק מה שאמרתי לראובן – גם אני רוצה לטייל פה עם הילדים, עוד הרבה לפני שחשבנו בכלל להתחתן. בשנה האחרונה לשליחות ידעתי שהגיע הרגע להגשים את החלום הזה והיה ברור לכולם שהשנה מגיעים לטורס דל פיינה. הזמנו צימרים דרך הצבא הצ׳ילאני הדפסנו את אישור (מבלי לקרוא מה היה כתוב בו), העמסנו את המכונית ויצאנו לדרך. סך הכל 2750 ק״מ מפרידים ביננו לבין החלום.

בפוסט הזה סיפרתי לכם על החלק הראשון של הטיול שלנו. אחרי טיול משגע בקרחון פריטו מורנו בארגנטינה, הגענו למעבר הגבול בין ארגנטינה לצ׳ילה. אנחנו כבר למודי ניסיון במעברי הגבול ויודעים שהכל יכול לקרות פה ולכן כדאי להקפיד על שלושה כללים:

  1. להגיע מוקדם
  2. לבוא עם הרבה סבלנות
  3. בלי אוכל במכונית, לפחות לא פירות וירקות.

כבר במעבר הגבול בארגנטינה התחלנו לשמוע סיפורים שהצ׳ילאנים בשביתה ויש מצב שלא נצליח לעבור היום את הגבול. חדורי אמונה שהכל יהיה בסדר הגענו למעבר הגבול הצ׳ילאני והתחלנו בתהליך. בחלון הראשון הכל היה מצוין מחתימים לנו את הדרכונים ואנחנו בדרכנו לחלון השני, המכס, כשמגיע תורנו החלון נסגר. כן, הם החליטו לשבות למספר שעות.

המכס בהפסקה עד השעה חמש
המכס בהפסקה עד השעה חמש

מזל שמעבר הגבול הזה היה מצויד בחנות עם בית קפה ויכולנו לבלות שם במקום ברוח המקפיאה שהיתה בחוץ. דקה אחרי שהסתיימה השביתה כבר היינו במכונית בדרכינו לשמורת הטבע, השעה היתה חמש אחה״צ והפארק במרחק 100 ק״מ מאיתנו. אני כבר רואה את החלום שלי מתחיל להתגשם.

הגיון צ׳ילאני

אני פותחת את התיקייה כדי לברר מה לכתוב בוויז, בודקת שוב ושוב, מחפשת כתובת ואין. הדבר היחידי שהיה רשום במכתב שאת המפתחות לצימר ניתן לקבל בפונטה אראנס, מרחק 350 ק״מ מהיכן שאנחנו נמצאים. בהתחלה ראובן היה בטוח שיש טעות במכתב, מה ההגיון שהמפתח לצימר יהיה במרחק 350 ק״מ ממנו? אבל מסתבר שאין טעות, לצ׳ילאנים זה דווקא נראה הגיוני שהמפתח מחכה בפונטה אראנס. כדאי להבין את המרחקים אמחיש לכם את הסיטואציה: הגעתם לחופשה בתל אביב ובעל המלון אמר לכם שהמפתח נמצא באילת, עכשיו זה נשמע לכם הגיוני?

לאחר מספר שיחות טלפון (לוויני, אתם זוכרים, אנחנו קרובים לסוף העולם) הוחלט שהמפתח ישלח באוטובוס לפוארטו נאטאלס ויגיע בשעה 10 בלילה. אנחנו החלטנו לנסוע לשמורה, לחפש את אילן ואילת שקבענו איתם לארוחת הערב, אולי למצוא קמפינג נחמד (בכל זאת יש לנו ציוד קמפינג במכונית) ולקוות לטוב.

ברוכים הבאים לשמורת הטבע טורס דל פיינה
ברוכים הבאים לשמורת הטבע טורס דל פיינה

אממה, יש לנו בעיה קטנה, הוויז והניווט לא עובדים ואין לנו מושג איפה נמצא המלון של איילת ובנוסף השמורה היא ענקית (עשירית מגודלה של מדינת ישראל). אנחנו לא נשברים וממשיכים בנסיעה לתוך השמורה אופטימיים ונרגשים כי בכל זאת לא כל יום יוצא לנו להגשים חלום.

איפה נישן הלילה?

במהלך הנסיעה אנחנו נתקלים בשלט שעליו כתוב ריו סראנו, השם מצלצל לי מוכר. נזכרתי שבאחת המסיבות ג׳י ג׳י (טייס אמריקאי חביב) סיפר לי שהצימרים של חיל האויר נמצאים שם ובכלל באותו האיזור נמצאים הצימרים של עוד חילות וגם בית המלון של אילת. אין לכם מושג כמה היינו מאושרים באותו הרגע, סוף סוף הנסיעה בתוך השמורה לא נראתה לנו כמו נסיעה ללא תכלית.

גונאקו מצוי ממשפחת הלמה
גונאקו מצוי ממשפחת הלמה

אנחנו נוסעים כשבחוץ יורד גשם מלווה ברוחות חזקות, מגיעים לאיזור אחרי שבע בערב ונתקלים בשילוט לצימרים שלנו. החלטנו לנסוע לשם לראות את המקום, מגיעים למקום ומוצאים שם שתי בקתות מחוברות (כמו בית דו משפחתי) על שפת נח. מקום ממש פסטורלי עם סוסים וברווזים שמסתובבות חופשי בטבע ומשפחה שכבר נמצאת במקום.

הנחל ליד הצימר
הנחל ליד הצימר
הנוף מחלון הצימר
הנוף מחלון הצימר

החלטנו לבדוק אם במקרה הצימר נשאר פתוח או אולי איזה חלון אבל הכל סגור ומסוגר. בינתיים אנחנו מדברים עם המשפחה שנמצאת שם והם סיפרו לנו שהם אכן לקחו את המפתחות מחיל הים בפונטה אראנס ולא, הם לא חשבו שזה מוזר (נו טוב, הם גם צ׳ילאנים וגם מתגוררים שם). החלטתי לבקש מהם לבדוק אם המפתח שלהם פותח במקרה את הדלת של הצימר שלנו, אז לא. אבל לשמחתינו השכן שלנו נזכר שיש דלת מקשרת ויש לו מפתח לדלת הזאת. הצימר שלנו נפתח ואנחנו יכולנו להרגע ולנשום לרווחה. לא צריך לישון באוהל, ראובן לא צריך לנסוע 100 ק״מ לפוארטו נאטאלס ואפשר להכין ארוחת ערב לילדים שהיו נפלאים בכל היום הארוך הזה.  

הטרק אל הטורוסים

אנחנו נוסעים לבקר את אילן ואילת במלון וקובעים לצאת בבוקר לטיול משותף אל הטורוסים. 

שלושת הטורוסים
שלושת הטורוסים, המקום הכי מפורסם בשמורה
נרגשים לפני היציאה לטרק הקצר שלנו
נרגשים לפני היציאה לטרק הקצר שלנו

האמת, היו לנו כוונות טובות, ממש. היה יום יפה יחסית ללא גשם אבל הרוחות, אוי הרוחות היו כל כך חזקות שהיה ממש קשה להתקדם. בהתחלה חשבנו שזה לא מה שישבור אותנו והחלטנו לטפס עד סוף החלק הראשון ואז להחליט אם ממשיכים או יורדים. הילדים הגדולים שבחבורה הולכים ומקטרים, מטפסים ומקטרים, לא יאמן כמה קיטורים שמענו באותו היום. הרוחות חזקות וכל שתי דקות בערך אנחנו נאלצים לעצור בגללן.

אני מחזיקה את הילדים שלא יעופו מהרוח
אני מחזיקה את הילדים שלא יעופו מהרוח
ולפעמים איזה אבן, שאני לא אעוף
ולפעמים מחזיקה איזה אבן, שאני לא אעוף

נויה וראובן צועדים בראש ביחד עם אבשלום ואילן והגדולים מזדחלים מאחור. בינתיים אנחנו פוגשים בדרך הרבה אנשים שיורדים למטה ומספרים לנו שלמעלה הרוחות חזקות אפילו יותר ומגיעות ל 110 קמ״ש. אחרי שעה וחצי של טיפוס סיזיפי אנחנו מחליטים לשמחתם של הילדים שאין טעם להמשיך ויורדים.

הפסקת תה לפני הירידה, מתכון אנצ׳ילדס צמחוני
הפסקת תה לפני הירידה

האמת שאני הייתי ממש מבואסת, ממש חיכיתי לטיפוס הזה עם הילדים אבל הבנתי שאין טעם להמשיך ולסבול ועדיף לטייל במקום אחר בשמורה. הנה סרטון קטן שימחיש את עוצמת הרוח, נעמי שומרת על נויה שלא תעוף מהרוחות

play-sharp-fill
 הרוחות באותו היום היו ממש חזקות ראינו אנשים שממש נאבקו כדי להצליח לפתוח את הדלת של המכונית, האגמים היו מלאים בגלים

הגלים האגם שהרוחות יצרו
הגלים באגם שהרוחות יצרו

בגלל הרוחות ובכלל מסתבר שינואר זו תקופה של רוחות. טיילנו לאחד המפלים באיזור

המפלים, מתכון של אנצ'ילדס צמחוני
המפלים (לא זוכרת איך קראו להם). רואים את הטורוסים ברקע?

אח״כ רצינו לעשות עוד מסלול הליכה שקרוב למקום הלינה שלנו אבל בסוף בגלל הרוחות ויתרנו גם עליו.   

יום למחרת הרוחות עדיין חזקות, לכן החלטנו לעזוב את המקום ולהמשיך הלאה. לאן? האמת שעדיין לא החלטנו לאן, קים ומרטין מחכים לנו בפוארטו מדרין שבארגנטינה, סך הכל 1500 ק״מ מפרידים ביננו, האם נעשה את הנסיעה לשם? כל הפרטים בפוסט הבא.

אנצ׳ילדס צמחוני
אנצ׳ילדס צמחוני

אנצ׳ילדס צמחוני

1 כף שמן זית

1 בצל קצוץ

1 כפית פפריקה חריפה

1 כפית פפריקה

1 כפית כמון

2 בטטות בינוניות מקולפות וחתוכות לקוביות

2 כוסות שעועית אדומה או שחורה מבושלות

1 כוס גרגרי תירס קפוא

מלח ופלפל שחור לפי הטעם

8 טורטיות מוכנות

1 קופסה של עגבניות מרוסקות

1 כף מחית צ׳יפוטלה

גבינת צ׳דר מגוררת

אופן ההכנה
  1. לחמם תנור ל 180 מעלות ולשמן  תבנית פיירקס
  2. לחמם מחבת עמוקה, להוסיף את השמן והבצל ולטגן עד שהבצל נעשה שקוף
  3. להוסיף את התבלינים ולערבב כחצי דקה
  4. להוסיף את הבטטות ולערבב היטב
  5. להוסיף 2 כפות מים לכסות ולבשל 10 דקות על אש נמוכה. לערבב מדי כמה דקות.
  6. להוסיף את השעועית והתירס ולבשל עוד חמש דקות עד שהבטטות מתרככות
  7. להוסיף מלח ופלפל שחור, לטעום ולתקן תיבול במקרה הצורך
  8. להסיר מהאש
  9. להכניס לתוך הבלנדר את העגבניות המרוסקות והצ׳יפוטלה ולרסק למחית חלקה
  10. למלא את הטורטיות במילוי הבטטות ולגלגל אותם
  11. להניח את הטורטיות המגולגלות בתוך תבנית הפיירקס
  12. לשפוך מעל את רוטב העגבניות
  13. לפזר את הגבינה המגוררת
  14. להכניס לתנור ל 25 דקות עד שהגבינה נמסה, מזהיבה ומבעבעת.
  15. להגיש עם פלחי אבוקדו וחלפיניו פרוס מעל
    אנצ׳ילדס צמחוני
    אנצ׳ילדס צמחוני
    אנצ׳ילדס צמחוני כל כך טעים
    אנצ׳ילדס צמחוני כל כך טעים

    מחפשים עוד מתכונים צמחוניים? נסו את:

פופוסאס

סופאס

אמפנדס תירס

סדנאות בישול דרום אמריקאי

עשיתי לכם חשק ללמוד עוד על המטבח הדרום אמריקאי? אני מזמינה אתכם להצטרף לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים פה

לא רוצים לפספס מתכון חדש? הרשמו עכשיו לקבלת המתכון ישירות למייל שלכם

 

Comments

comments

2 תגובות בנושא “מה קרה כשניסיתי להגשים את החלום הכי ישן שלי”

    1. למרות הרוח, כל כך נהנתי. תכיני את המתכון עם טורטיות מקמח תירס, יוצא מעולה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לא רוצים לפספס מתכון חדש? הרשמו עכשיו לקבלת המתכון ישירות למייל שלכם

לוגו

רוצים לקבל את המתכון הבא ישירות למייל שלכם?

× אשמח לשמוע ממך בוואטסאפ