על עדי פוגל שמעתי לראשונה כאשר חברתי גלית ויינברג, מהבלוג, בלוגלית, העלתה בסטורי את האבוקדו המונבט שלה. כל כך הרבה פעמים ניסיתי לגדל ללא הצלחה שהייתי חייבת לנסות את השיטה שהיא השתמשה בה. כך הגעתי לעמוד האינסטגרם של עדי. חוץ מההיילטס עם ההסבר המפורט איך להנביט אבוקדו, הצצתי גם בפיד שלה. הצצתי והתאהבתי. באותם ימים היא העלתה לפיד תמונות של דירה ברזילאית, בינגו! בדיוק מה שהייתי צריכה לראות. מייד הוספתי עוקב והתחלתי לעקוב אחריה וכך הכרתי את הסיורים שלה. בהזדמנות הראשונה שהיתה לי הזמנתי סיור לקרית המלאכה. בתור אחת שלא הכי מחוברת לקטע העיצובי (אוהבת כמובן דברים יפים, אבל לא מבינה גדולה) אפילו לא היה לי מושג איפה זה בדיוק קרית המלאכה.
מי את עדי פוגל?
עדי פוגל היתה עורכת המגזין "נישה", לאחר שהמגזין נסגר היא המשיכה לעשות את מה שהיא אוהבת: היא מרצה בתחום העיצוב, מכינה בתים וחללים לצילום וכמובן מעבירה סיורים בקרית המלאכה ובשוק הפשפשים ביפו. אחד המשפטים שהיא אמרה לפני הסיור וממש תפס אותי היה: "הסיפור מאחורי היוצר יוצר חיבור רגשי". זאת אומרת, כאשר אנחנו מכירים את היוצר ואת הסיפור שלו, מבינים מה מניע אותו ומאיפה מגיעה התשוקה שלו ליצירה, החיבור אליו ולמה שהוא יוצר יותר חזק וזה יוצר חיבור רגשי ביננו לבין היצירה שלו.
מהי קרית המלאכה?
זהו מתחם שנבנה בשנות ה-60 בשולי העיר תל אביב בין הרחובות קיבוץ גלויות, שוקן ושדרות הר ציון. המתחם הוקם על מנת לרכז את כל בעלי המלאכה במקום אחד. מדובר על 12 מבנים מאורכים, בכל מבנה 4 קומות והוא כולל חללי עבודה מרווחים.
כיום פועלים במתחם מאות יוצרים מתחומים שונים כמו קרמיקה, נייר, פיסול, ציור ועוד. בסיור של עדי נבקר בשמונה סטודיואים של יוצרים שונים.
יומסקו
צחי נבו הוא מעצב מוצר והוא עבד שנים רבות בתחום המדיה. בשנת 2015 החליט לחזור לאמנות ועיצוב המוצר והקים את הסטודיו שלו. הוא החליט להתעסק עם דימויים והחל להכין מסכות תלת מימדיות.השימוש בטכניקה של חיתוך בלייזר מאפשר לו לעבוד בצורה מהירה ומדויקת. יש לו מספר קוי יצור לדוגמה: קו אפריקאי מודרני, קו אבסטרקי כמו פיקסו, קו היפסטרי, חיות ועוד. השוק העיקרי של יומסקו הוא צרפת, בנוסף, הוא עובד עם חברות וארגונים.
יומסקו, שביל התנופה 9
סטודיו סינד
דימה ונדיה הם זוג נשוי, בוגרי בצלאל במחלקת קרמיקה. הם עובדים עם פורצלן ומכינים כלים שימושיים ופסלים. בשנת 2013 דימה סיים את לימודיו בבצלאל והתקבל לסטאז' בבית בנימיני. ללא ספק, העבודות של סטודיו סינד מתאפיינות בהמון חוש הומור. לכן, היצירות שלהם מאוד מיוחדות ולא צפויות כמו: כוסות הפרצופים שלהם, מלחיה ופלפליה בדמות מנהיגי העולם, פסל בסגנון דוד של מיכאל אנג'לו ועוד. בנוסף, אפשר למצוא גם כלים שימושיים כמו: צלחות, כוסות וקעריות מפורצלן.העבודה עם פורצלן נעשית בעזרת תבניות ויציקה. לאחר שמגבשים רעיון, מפסלים אותו בגבס ולאחר מכן, יוצרים תבנית גבס שלתוכה יוצקים את הפורצלן. את המוצרים של סטודיו סינד ניתן לרכוש דרך אטסי ושוק המכירות העיקרי שלהם הוא ארה"ב.
סטודיו סינד, התנופה 7
קוצ׳ינטה
קוצ׳ינטה היא עמותה למבקשות מקלט מאפריקה והיא קיימת כבר 11 שנים. המקום הוקם כדי לענות על הצורך המיידי של מבקשות המקלט לפרנסה וגם נותן להן תמיכה חברתית ורגשית. הן לקחו טכניקה שהן מכירות מהעבר, קליעה, לתוך חומרים עכשווים כמו חוטי הטריקו. כל מה שנמצא בחנות הן מכינות כמו: תיקים, בובות, סלים, פופים, מחברות ועוד. וכל הכסף שהן מרוויחות חוזר אליהן. כאשר קונים מהם מוצרים הן מרגישות יותר קרבה לישראלים, זה נותן להם תחושה טובה, תחושה של ערך. את המוצרים שלהם אפשר לרכוש באתר האינטרנט שלהן. בשעה שביקרנו שם שמענו את הסיפור שלהן מפיה של סיסטר עזיזה, נזירה אריתראית אשר קיבלה ב–2012 אות לשבח ממשרד החוץ האמריקאי על מאבקה בסחר בבני אדם. הן כיבדו אותנו בקפה מפולים אשר הן קלו במקום, הן מאמינות שהקפה נותן ברכה.
קוצ'ינטה, התנופה 1
סטודיו to do
מירב ובר חדד למדה עיצוב טקסטיל בשנקר ועד לפני שלוש שנים היא העבירה חוגים לילדים בסטודיו שבחצר ביתה. בעקבות שינויים שונים שקרו היא הרגישה מיצוי בתחום הלימוד והחלה לחפש את הדבר הבא שתעסוק בו. היא מספרת על עצמה שבתור ילדה נהגה לאסוף חוטים ובדים והיא מרגישה שחזרה לילדות מכיוון שגם היום היא מתעסקת עם חוטים. הסטודיו שלה היה שייך לסבים שלה, ובזמנו היה להם מפעל לטקסטיל. היא מעולם לא ביקרה במקום בתור ילדה. יום אחד בעודה נחה על הספה, בעלה צילם אותה והיא החליטה להעתיק את התמונה בעזרת מכונת התפירה שלה, הפעולה הזאת גרמה לה להתאהב במכונת התפירה ומאז היא תופרת: מכשירי כתיבה, פרחים, עציצים, תמונות לפי בקשות ועוד. היא מוצאת שעבודת התפירה בעיקר כאשר היא תופרת בעיגולים מכניס אותה למצב מדדיטטיבי. את העבודות שלה אפשר קנות באתר האינטרנט שלה.
מירב ובר חדד שביל המרץ 3, קומה 2
מעין בן יונה, סטודיו לקרמיקה
גם מעיין היא קרמיקאית בוגרת בצלצאל במחלקת קרמיקה ואף היא עשתה שנה סטאז' בבית בנימיני. העבודות של מעיין מאופיינות בעיקר בציור על הכלים שהיא מכינה ובצבעוניות הנעימה שלהם. אף על פי שהיא מאוד אוהבת לעבוד על האבניים ותמיד חוזרת אליהם, היא מתמחה בפורצלן. היא מכינה כלים שימושיים כמו: כוסות, צלחות, אהילים, פמוטים וגם עבודות אמנות.
מעין בן יונה, סטודיו לקרמיקה המרץ 2 קומה 2
נור מינאוי, סטודיו לקרמיקה
דור שלישי לקרמיקאים, עובד על אובניים ויוצר בקרמיקה כבר 12 שנים. נור חשב שהוא לא אוהב קרמיקה ובחר ללמוד צילום. לפני 12 שנים הוא הלך לעזור לאבא שלו והתאהב בקרמיקה. הוא למד קרמיקה מאבא שלו ומקרמיקאים שונים. הוא יוצר כלים שימושיים בטרה קוטה אדומה ומוכר את הכלים שלו לאסף גרניט, מסעדת האחים ועוד.
נור מינאוי, שוקן 27
הילה לייז׳ר בז׳ה
הילה היא אמנית רב תחומית המתעסקת בחומרים קשים כמו ברזל, חלודה ובטון. אפשר למצוא בעבודות שלה מוטיב חוזר של בית. הילה מאוד אוהבת את החלודה והיא משתמשת בחלודה בעבודות שלה ע"י הטבעת דיו או חלודה במים. לאחר הייבוש אפשר לראות איפה היתה שלולית של מים. היא מספרת שתמיד מתגלות הפתעות אחרי הייבוש וכל עבודה יוצאת שונה מקודמתה. בנוסף, היא מציירת בשמן, וכן רישומים בפחם ודיו.
הילה לייז׳ר בז׳ה, שוקן 27
מאור אהרון, מעצב בפולימרים
מאור הוא מעצב תעשייתי. הוא סיים את לימודיו בשנת 2015 במכון הטכנולוגי בחולון וכיום הוא מעצב בפולימרים. לעבודת הגמר שלו הוא יצר שרפרף בנוי משכבות בטכניקה שהוא פיתח הנקראת אומפה לומפה. את הכלים שלו הוא מייצר בעזרת מחרטות או בתבניות שהוא מכין. כל אובייקט שהוא יוצר הוא יחיד ומיוחד.
מאור אהרון, המפעל 5 קומה 1
עופר זיק, אמן
עופר מנהל את המחלקה לעיצוב חזותי במכון הטכנולוגי בחולון. הוא סיים ללמוד שם ב 92, ועבד שם בסגל האקדמי במשך 30 שנה. עופר מעולם לא זנח את האמנות ותמיד היא היתה חלק ממנו גם כאשר לימד במכון הטכנולוגי. בשנת 2012 נסע עם משפחתו לרילוקיישן לניו יורק בעקבות עבודתה של אשתו. בעקבות הזמן הפנוי שנוצר לו הוא התחיל לצייר בשמן. צורת העבודה שלו היא: קודם הוא מצייר סקיצות עם עפרון ורק לבסוף מצייר בצבע. הציור נוצר כאשר הוא מרגיש שיש לו מה להגיד, זאת דרך ההתבטאות שלו. בתקופת הקורונה הוא החל לעבוד בקרמיקה אצל רועי. מכיוון שלא רצה להיות תלוי בו הוא קנה לעצמו תנור והחל לשרוף את העבודות שלו. הוא מייצר קולקציות מאוד קטנות מעבודות מקרמיקה שלו. בנוסף, הסטודיו שלו משמש כחלל לאירוח ארועים, יש בו גם מטבח שבו הוא אוהב לבשל.
עופר זיק, המפעל 5 קומה 1
לסיכום, היה זה סיור מרתק ומלא השראה. ארבע שעות הסיור עברו כל כך מהר, אפילו העובדה שהגעתי בסוף לבד לסיור לא העיבה על ההנאה שלי. אני ממש ממליצה להגיע לסיורים של עדי.
אז מה נבשל היום?
אני מקווה שהשיטוט הארוך שלנו בקרית המלאכה גרם לכם להיות רעבים. אני ממש אוהבת ממולאים, בכל צורה שהיא. הממולאים הראשונים שהכנתי היו פלפלים. תכלס זה הירק שהכי קל למלא, חותכים את הקצה של הפלפל, מרוקנים מהגרעינים ואפשר להתחיל למלא. בדר"כ אני מכינה את הגרסה הקלאסית של הפלפלים: אורז עם בשר. הפעם התחשק לי להכין גרסה בריאה יותר ומצאתי את המתכון הזה בבלוג מקסקני. אמנם, המתכון ממש לא טבעוני ובריא אבל הבסיס שלו נהדר. לכן, החלטתי לשנות אותו מעט כך שיתאים למה שרציתי. יצא מעולה!
פלפל ממולא טבעוני (מקסיקו)
2 כוסות שעועית שחורה מבושלת
1 כוס קינואה לא מבושלת
½ כוס שעועית מש לא מבושלת
2 כפות רסק עגבניות
1 כפית אבקת צ'ילי (אפשר פפריקה חריפה במידה ואין צ'ילי)
1 כפית כמון
½ כפית אבקת שום
¼ כפית אורגנו
½ כפית אבקת בצל
1 כפית מלח
½ כפית פפריקה
צרור כוסברה קצוצה
7 פלפלים אדומים בינוניים
1 קופסת רסק עגבניות
אופן ההכנה:
- חותכים את הפלפלים בחלק העליון שלהם, מנקים מגרעינים ושומרים בצד עם החלק העליון של הפלפל
- בקערה עמוקה מערבבים את השעועית השחורה עם שעועית המש, הקינואה, רסק העגבניות, הכוסברה הקצוצה והתבלינים
- ממלאים את הפלפלים עד לגובה ¾ מהפלפל וסוגרים עם ה"מכסה" שלו
- מכניסים את הפלפלים לתוך סיר סוטאז'
- מערבבים בקערה את רסק העגבניות עם כוס מים
- מוזגים את הרסק עם המים בין הפלפלים וגם קצת בתוך הפלפלים
- מניחים את הסיר על הגז ומביאים לרתיחה
- כאשר רותח מנמיכים את האש ומכסים את הסיר עם מכסה
- מבשלים חצי שעה
- מדליקים את התנור על 150 מעלות
- כעבור חצי שעה מכניסים את הסיר לתוך התנור
- מבשלים כשלוש שעות, בודקים מדי פעם שלא חסרים נוזלים
הכנתי לכם גם סרטון הכנה קצר (יש גם כתוביות, ליחצו על הכפתור)
מחפשים עוד סיורים מעניינים? כנסו לפוסט על ואדי ניסנס
מחפשים עוד מתכונים עם שעועית שחורה? נסו את:
סדנאות בישול דרום אמריקאי
עשיתי לכם חשק ללמוד עוד על המטבח הדרום אמריקאי? אני מזמינה אתכם להצטרף לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים פה