ההזמנה לחופשה קצרה במדבר תפסה אותי בדיוק ברגע הנכון. היא תוכננה לכמה ימים אחרי שראובן חוזר מנסיעה של שבועיים וחצי שבה נשארתי לבד עם הילדים. לא שסבלתי עם הילדים, תכלס אני ממש אוהבת להיות איתם. אבל, אפילו בשבילי להיות שבועיים וחצי לבד זה קצת יותר מדי. אז ברור לכם שלא יכולתי לסרב. אלה, חברתי הוזמנה לתת הרצאה בשלוחה של אוניברסיטת באר שבע בשדה בוקר ואף הציעו לה לישון שם. באמת שכל הכוכבים הסתדרו לטובתינו. את הטיול הקצר שלנו אפשר לחלק לשני חלקים: אוכל ומסלולי הליכה. שדה בוקר והסביבה, הנה אנחנו מגיעות!
יקב כרמי עבדת
את ההמלצה על היקב קיבלתי מחברתי, נעמה כץ מדריכת טיולים מהדרום. היא כנראה מכירה אותי לא רע, אם זאת היתה ההמלצה הראשונה שלה. לאחר שהורדתי את אלה בשדה בוקר נסעתי ליקב. הכי סיקרן אותי היה לראות את היקב מבפנים אז ביקשתי סיור קצר בתוך היקב ואח"כ צפיתי בסרטון על היקב. במקום יש בית קפה קטן עם מספר מנות מצומצם היוצאות מהמטבח, טעימות יין כמובן, וגם אופציה לשירות עצמי: פירות וירקות, קרקרים שונים, עוגיות, מקרר גבינות לבחירה, ממרחים וזיתים. אני כמובן בחרתי באופציה של 6 טעימות יין במחיר מעולה של 35 שקלים. מכיוון שלא הייתי ממש רעבה בחרתי באופציה השירות העצמי שהם מציעים: לקחתי לי מגש מעץ ועליו הנחתי את הגבינה שבחרתי והזיתים. בנוסף, לקחתי לי גם קרקרים וישבתי לי בשמש החורפית הנעימה ונהנתי מהזמן החופשי שלי והיין הטעים שנמזג אל כוסי. בדיוק כשרציתי לצאת לטיול מסביב לחווה (הם מציעים מסלול מעגלי של כ 4.5 ק"מ העובר דרך פארק ציורי הסלע) אלה התקשרה לספר שהיא סיימה את התחייבויותיה.


פארק ציורי הסלע
אחרי שאספתי את אלה חזרנו לכרמי עבדת, לאחר שיחה קצרה עם הבעלים, איל יזרעאל, החלטנו לנסוע למצפור ליפא גל ומשם לעשות את מסלול פארק חרותות הסלע. אני חייבת לציין שזאת הפעם הראשונה שנתקלתי בחרותות סלע בארץ, אפילו לא שמעתי על המקום עד הסיור שלי בכרמי עבדת. חרותות הסלע הם בעצם ציורי סלע עתיקים ומיוחדים שתושבי המקום שגרו בו חרתו על הסלעים. הם חרתו באמצעות כלים חדים מגוון של סמלים, כתובות ודמויות שנראות בהירות על רקע שכבת הסלע הכהה. באזור המצפה אפשר למצוא עשרות חרותות סלע וישנם שני מסלולים מעגליים שאפשר ללכת בהם: קצר וארוך. אנחנו התחלנו את הקצר ואז דילגנו לארוך.

טיילת מצפה רמון
לאחר התצפית היפה ממצפור ליפא גל החלטנו לנסוע לטיילת של מצפה רמון ולבלות את הערב במצפה רמון שם אפשרויות הבילוי יותר מגוונות.
הגענו ממש בדקות האחרונות של השקיעה והספקנו להנות ממנה ומהשמיים האדומים. טיילנו לאורך הטיילת כמעט עד סופה ואז התיישבנו לנו לנשום רגע אוויר של מדבר. אמנם היה כבר חשוך אבל עדיין יכולנו לראות את קוי המתאר של המדבר. לצערי, אין לי תמונות של השקיעה מכיוון שלשתינו נגמרה הבטריה בטלפון. זה מדהים כמה אנחנו תלויות במכשיר הטלפון היום. רצינו להגיע לרובע האמנים אבל הטלפון עדיין לא נטען ולכן לא היה לנו וויז. עצרנו אנשים ברחוב שהסתכלנו עלינו קצת מוזר כשביקשנו הסבר איך מגיעים לרובע האמנים הם אפילו הציעו לנו להשתמש בוויז…
רובע האמנים
בסוף הצלחנו להגיע לרובע האמנים גם בלי הוייז (מסתבר שרובע הבשמים הוא גם רובע האמנים) אבל, המסעדה הטבעונית שהמליצו לנו עליה סגורה בימי שלישי, והפאב נפתח בשעה יותר מאוחרת. החלטנו בינתיים לטייל קצת ברובע האמנים במקומות שהיו פתוחים, נכנסו לשתי גלריות, בשתיהן ניתן לראות מספר אמנים שונים המציגים בחלל אחד. הראשונה גלריה של קרמיקאי ראינו עבודות של קרמיקאי, המקום מאגד מספר אמנים והיו גם ציורים יפים ועבודות מקרמה. הגלריה השניה נקראת אומה שהיא קואופרטיב של מספר נשים שהקימו ושיפצו את המקום בעצמן. הגלריה מציגה אמנות מקורית של כ 15 אמניות מהאזור. בנוסף יש להן גם בית קפה קטנטן ושולחן רחב ידיים שעליו הן מעבירות סדנאות (בתיאום מראש). שוחחנו עם אחת הנשים שהיא מבעלי המקום, שיחה פתוחה ולבבית. אני ממש התלהבתי מהשימוש שהיא עושה מהליפה. היא יוצרת מחומר הגלם הזה אהילים משגעים. מי חשב ליצור מהדבר המכאיב הזה פריט כל כך יפה!


החבית, מסעדה
אז מכיוון שהיינו כבר ממש רעבות וכל מקומות האוכל השווים ברובע האמנות היו סגורים או שטרם נפתחו לערב חזרנו למרכז של מצפה רמון. ההמלצה שקיבלנו על החבית היתה נהדרת! מסעדה עם אווירה של פאב, מבחר גדול של בירות מקומיות ותוצרת חוץ, אוכל שמגיע ממש מהר ומנות ענקיות, הכל בנדיבות. מכיוון שהיינו ממש רעבות ולא כל כך הכינו אותנו לגודל של המנות הזמנו שלוש מנות לחלוקה: ראש כרובית אפוי בתנור עם טחינה, סלט חכמוב והמבורגר אנטריקוט. הכל היה ממש טעים ואני חושבת שאפילו השתלטנו די יפה על האוכל.

הברך, פאב
כיאה לזוג בנות שיצאו להנות בדרום הארץ החלטנו לסגור את הערב בפאב המקומי, הברך. כבר מזמן לא הייתי בפאב כזה. מקום בהחלט מדליק עם וויב צעיר. לא הייתי מספיק זמן כדי לדעת אם זוהי האוכלוסיה של מצפה או שחלק מאלה שהגיעו לפאב הם לא מקומיים בכלל. בכל מקרה היו שם הרבה טיפוסים שונים: מבוגרים וצעירים, רובם זרוקים כאלה במראה, כאילו הרגע חזרו מהודו. אתם בטח מגחכים עכשיו על הפרובינציליות שלי אבל אני סולחת לכם כי כנראה אתם קצת צודקים. מכיוון שהיינו ממש מלאות הזמנו רק שתייה אבל תדעו שהמקום מגיש גם תפריט צמחוני בנוסף לשתיה.

הכנענייה
יום למחרת קמנו מוקדם יחסית כדי להספיק להגיע למסלול ההליכה שבחרנו לנו לפני שהרוחות מתחילות להשתולל. אבל רגע לפני שיוצאים לדרך כדי להתארגן על קפה וכריך טוב. הכנענייה היא לגמרי אחד המקומות השווים והחמודים במדרשת שדה בוקר. הכנענייה היא מעדנייה משובחת במיוחד, היא מחולקת לשלושה חלקים. החלק הראשון, המעדנייה עצמה בה ניתן לקנות מאפים, כריכים טעימים עם גבינות או בשרים ואפילו טבעוניים, סלטים, שתיה חמה / קרה / אלכוהול, איטליז, יינות ובירות מקומיות, פסטות טובות ואפילו מצאתי שם מוצרים של טרס פזוס: קמח תירס לטורטיות, נאצ'וס וסלסות שונות (איזה הפתעה נעימה זאת היתה). בחלק השני יש שולחנות וכסאות שאפשר לשבת ולאכול שם. החלק השלישי הוא חנות לדברים יפים לבית, אפשר למצוא שם מוצרי קרמיקה, דברים יפים מקש, עבודות גילוף בעץ, ועוד הרבה דברים יפים לבית. אחרי שהצטיידנו בקפה טעים, כריך עם גבינת בושה מעולה וקרואסון שוקולד לפתוח איתו את הבוקר המשכנו למסלול ההליכה שלנו.

נחל חווארים ועין עבדת
אנחנו בחרנו לעשות את נחל חוורים ועין עבדת, על המסלול שעשינו תוכלו לקרוא בבלוג הטיולים של מיכל הולצברג, צאו לדרך.
נחל חוורים
אנחנו החנינו את הרכב בחניון העליון של עין עבדת וחברה הקפיצה אותנו לתחילת המסלול של נחל חוורים. כך שישר התחלנו לצעוד על הדרך המסומנת בכחול. כמה זמן שלא עשיתי טיול במדבר. יש משהו בשקט המדברי שכל כך ממלא את הלב. לאחר כקילומטר וחצי הגענו לפיצול ובחרנו ללכת על המסלול השחור (מסתבר שהיה אפשר להמשיך עוד קצת על המסלול הכחול ואז להתחבר למסלול השחור).
עין עבדת
חלק מהמסלול השחור הוא על הכביש הפנימי לעין עבדת. כאשר מגיעים לכביש אפשר לראות את עצי הדקל והצמחיה המיוחדת של עין עבדת.

הגענו לקופות שילמנו ונכנסנו לשמורה. המסלול בשמורה מאוד יפה, קשה להאמין שכל הירוק הזה נמצא במדבר. בהתחלה הולכים בתוך הנקיק ואח"כ מתחילים את הטיפוס למעלה. אנחנו עשינו טעות קטנה וטיפסנו לפני שראינו את המפל, אז שימו לב שאתם קודם ממשיכים למפל ורק אח"כ חוזרים ומטפסים את המדרגות למעלה.

לאחר כמה מאות מטרים מגיעים לחלק השני של הטיפוס, החלק הזה הוא חד סיטרי ואי אפשר לחזור אם מתחרטים באמצע. הוא כולל הליכה במסלול צר, אפשר להעזר ביתדות שבצד, שני סולמות לטיפוס ונוף משגע.

בסוף הטיפוס מגיעים לחניון העליון של עין עבדת, שם חיכה לנו הנוף המושלם הזה וגם המכונית.

חוות קורנמל
סיימנו את המסלול שלנו, הרוח כבר ממש התחזקה ואנחנו רק חשבנו על המקום הבא שלנו בטיול, חוות קורנמל. המקום פועל בשירות עצמי. אפשר לקנות גבינות ויוגורטים מהמקררים או להזמין פלטת גבינות, כריכים, סלטים ועוד. אנחנו הזמנו לנו פלטת גבינות עם לחם מחמצת ותה חם. הישיבה היא באויר הפתוח. למרות הרוח החזקה שהיתה, היא לא כל כך הורגשה בזכות המיקום של השולחנות. הגבינות היו טעימות למעט גבינה אחת שהיה לה טעם עז מדי. אני מניחה שיש כאלה שאוהבים גבינות חריפות מאוד.

חוות אלה
הארוחה בחוות קורנמל גרמה לאלה געגוע ליוגורט הנפלא של צדק מחוות אלה, אז נסענו. האמת זה לא היה כזה עיקוף, נסענו באזור חבל לכיש. לא אזור שאני מטיילת בו בדר"כ. הדרך עוברת בין הכרמים הרבים הפזורים לאורך הכביש. המראה היה כל כך יפה שאני בטוחה שבתחילת הסתיו הדרך עוד יותר יפה כשעלי הגפן נצבעים באדום. הגענו לחווה של צדק שבה הוא שומר על תנאי גידול נאותים לעיזים. המוצרים של החווה עומדים בתו האיכות של חי בריא והגבינות שלו הן אורגניות וטעימות במיוחד. לאחר ששוחחנו מספר דקות צדק פתח את מקרר הגבינות ונתן לנו לטעום את הגבינות שלו. הן היו כל כך טעימות. כל אחת מאיתנו לקחה לה כמה גבינות לדרך וכמובן מהיוגורט המשובח שלו. עוד באותו היום כשחזרנו הביתה הכנתי גרנולה לאכול עם היוגורט.

איזה חופשה נהדרת זאת היתה! תודה אלה על ההזמנה, נהנתי מכל רגע! אני חייבת לספר לכם שבתחילת השנה הכנתי רשימה של ארועים שמחים שיקרו לי השנה. אחד הארועים היה חופשה במדבר עם חברה. לפני כמה ימים נתקלתי במחברת שבה הכנתי את הרשימה, איזה כיף היה לקרוא ולסמן את כל הדברים שקרו, בינהם החופשה המשובחת הזאת.
אז מה נכין היום?
החורף סוף סוף הגיע אלינו ואני כל כך אוהבת לאכול מרק בחורף. נתקלתי במתכון למרק הזה, מרק קינואה עם תפוחי אדמה, מזמן וחיכיתי להזדמנות הראשונה להכין אותו. חזרתי מהחופשה במדבר לתוך מזג אויר חורפי וסגרירי, התארגנתי על כל המצרכים הנדרשים למרק ונכנסתי למטבח. יצא מרק קינואה עם תפוחי אדמה פשוט נהדר, מרק שהוא ארוחה מלאה ומשביעה.

מרק קינואה עם תפוחי אדמה (אקוודור)
2 כפות שמן זית
1 בצל קצוץ
4 שיני שום קצוצות
1 כפית כמון
1/2 כפית אנאטו או פפריקה
1 כפית אורגנו
ק"ג אחד של תפוחי אדמה מקולפים וחתוכים לקוביות
כוס קינואה לא מבושלת
2 ליטר מים
1 כוס חלב
200 גרם גבינת פטה מפוררת
4 כפות כוסברה קצוצה
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
להגשה:
פרוסות אבוקדו
סלסה חריפה כמו טבסקו
כוסברה קצוצה
אופן ההכנה:
- מחממים בסיר רחב ועמוק את שמן הזית
- מוסיפים את הבצל, שום והתבלינים ומטגנים תוך כדי ערבוב עד שהבצל מתרכך (כחמש שש דקות)
- כשהבצל מתרכך, מוסיפים את קוביות תפוחי האדמה ומערבבים היטב כך שתפוחי האדמה עטופים בבצל ובתבלינים
- מטגנים כחמש דקות
- כעבור 5 דקות, מוסיפים את המים ומביאים לרתיחה
- מוסיפים את הקינואה, מנמיכים את האש ומכסים למחצה
- מבשלים עד שתפוחי האדמה מתרככים לפחות חצי שעה. מערבבים מדי פעם
- אם רוצים לקבל מרקם יותר קרמי אפשר למעוך עם מזלג חלק מתפוחי האדמה
- מוסיפים את החלב והגבינה ומבשלים כחמש דקות נוספות. אם המרק סמיך מדי אפשר להוסיף מעט מים או חלב
- מוסיפים את הכוסברה הקצוצה, מערבבים ומורידים מהאש
- טועמים ומתקנים תיבול עם מלח ופלפל שלור במידת הצורך
- מגישים את המרק עם פרוסות אבוקדו, טבסקו וכוסברה קצוצה
מרק קינואה עם תפוחי אדמה ביס ממרק קינואה עם תפוחי אדמה מחפשים עוד מקומות לטיול בארץ? כנסו לפוסט על גליל מערבי או עמק יזרעאל
מחפשים עוד מתכונים של מרקים? נסו את:
מוזמנים להוריד את חוברת מתכוני המרקים הלטיניים שלי
סדנאות בישול דרום אמריקאי
עשיתי לכם חשק ללמוד עוד על המטבח הדרום אמריקאי? אני מזמינה אתכם להצטרף לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים פה
הצטרפו אלי לסיור בציפורי, כל הפרטים פה
איזה טיול מהמם. עושה חשק ללכת בעקבותיכן. האמת, על ציורי הקיר לא שמעתי עד כה. נראה שלא חסרים מקומות טובים שם בדרום הרחוק. בנחל חוורים טיילתי פעם בליל ירח מלא. לקחו אותנו מהעבודה לטיול לילה מדהים שהתחיל בחוות בודדים בשבע בערב, עבר בארוחת ערב בחאן שיירות, הליכה לאור ירח בנחל חוורים והסיום היה בקומזיץ בארבע בבוקר ליד שדה בוקר😃
איזה כיף שאהבת, נחל חווארים בתקופת ליל ירח מלא נשמע לי כמו חוויה ממש מיוחדת.
לגבי הציורים, אלו ציורים על אבנים ולא במערות . בדיוק קראתי שגם באזור כביש 10 יש מקבץ ממש גדול שלהם