שלושה מתכוני פטריות שלא תרצו לפספס

פטריות, איך אתם עם פטריות? האמת היא שאני ממש אוהבת אותן בעיקר את הפורטבלו הקטנות. ככל שהן יותר קטנות ומוצקות הן כמובן טעימות יותר, אבל הטעם של הפטריה כשהיא נקטפת ישר מהמצע זה טעם שלא טעמתי באף פטריה שאכלתי, כל כך טעים! אני לא מוצאת את המילים המדויקות לתאר לכם את הטעם אז תצטרכו להאמין לי בנושא. כשגרנו בלונדון היה מגוון גדול של ירקות שהיו מגיעים ארוזים ועל כל אריזה היה מוטבע תאריך אריזה ותאריך אחרון לשיווק. תכלס זה היה ממש גאוני, מכיוון שיכולתי לדעת מתי נקטפה הפטריה ולפי זה להחליט האם אני קונה את הפטריות או לא. אז איך יצא לי לטעום פטריה שקטפתי ישר מהמצע? הייתי בסיור מרתק במפעל הפטריות מרינה. חברת "מרינה" – פטריות הגליל, חוגגת בימים אלו 30 שנה לפעילותה והם החליטו לציין את האירוע בסיור לכתבים, צלמים ובלוגרים. הסיור כלל סיור במפעל כולו ואח"כ ארוחת צהריים שכולה על טהרת הפטריות. היו שם מנות ממש טעימות ובהמשך הפוסט אספר לכם המנות שטעמתי, בסוף הפוסט תמצאו שלושה מתכוני פטריות שלא תרצו לפספס שהכנתי במיוחד בשבילכם. להמשיך לקרוא שלושה מתכוני פטריות שלא תרצו לפספס

אוכל לטיני, מה זה בכלל?

כשאומרים אוכל אסייתי אתם יודעים למה הכוונה,נכון? וכשאומרים אוכל מזרח אירופאי אתם בטח גם חושבים על מאכלים מסוימים ומה עם אוכל ערבי ובלקני? אז למה כשאני אומרת אוכלת לטיני אנשים מבולבלים? אני ממש יכולה לדמיין את סימני השאלה שמופיעות בעיניי האנשים כשאני אומרת את צמד המילים אוכל לטיני. אחת הסיבות העיקריות לדעתי היא שהאוכל הלטיני עדיין לא מוכר בארץ. אנשים יודעים מה זה אוכל ארגנטינאי ובשנים האחרונות נחשפו גם לאוכל מקסיקני אבל זה לא נותן הרגשה שממש מבינים מה זה אוכל לטיני. להמשיך לקרוא אוכל לטיני, מה זה בכלל?

מה קרה כשניסיתי להגשים את החלום הכי ישן שלי

החלום הזה נזרע כבר לפני 25 בטיול הגדול של אחרי הצבא לדרום אמריקה. טיילנו בפארק הלאומי של צ׳ילה ״טורס דל פיינה״ ושם בפעם הראשונה נתקלתי במטיילים מסוג אחר, משפחות, ליתר דיוק משפחות עם ילדים קטנים. מה שתמיד נראה לי כמו חלום הפך למציאות מול עיני וזה בדיוק מה שאמרתי לראובן – גם אני רוצה לטייל פה עם הילדים, עוד הרבה לפני שחשבנו בכלל להתחתן. בשנה האחרונה לשליחות ידעתי שהגיע הרגע להגשים את החלום הזה והיה ברור לכולם שהשנה מגיעים לטורס דל פיינה. הזמנו צימרים דרך הצבא הצ׳ילאני הדפסנו את אישור (מבלי לקרוא מה היה כתוב בו), העמסנו את המכונית ויצאנו לדרך. סך הכל 2750 ק״מ מפרידים ביננו לבין החלום. להמשיך לקרוא מה קרה כשניסיתי להגשים את החלום הכי ישן שלי

טורטיה מקמח תירס ו Tinga de Pollo

אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני זוכרת את הפעם הראשונה שאכלתי אוכל מקסיקני. זה היה לפני די הרבה שנים באמסטרדם, היינו בחופשה זוגית נפלאה ובאחד הערבים נכנסנו ג׳ינג׳י פז ואני למסעדה מקסיקנית שהיתה מאוד פופולרית ועמוסה ולא כל כך ידענו מה להזמין. מכיוון שהדבר המקסיקני היחידי שהכרנו עד אותו ערב היה נאצוס, הזמנו מנה שבה כל אחד יכול להרכיב לעצמו את הטורטיה שלו, עם סוגים שונים של רטבים וסוגי בשר שונים שאפשר להכניס לתוך הטורטיה. פשוט התמוגגנו מהטעמים, כל דבר שטעמנו היה כל כך טעים, מיוחד ושונה.

זו היתה חוויה כל כך מוצלחת שמאז אנחנו משחזרים אותה מדי פעם בבית ועורכים ארוחות ערב מקסיקניות שבהן מניחים כמה אפשרויות על השולחן וכל אחד שם בטורטיה שלו כרצונו. גם הילדים מאוד אוהבים לאכול בצורה הזו, הם יכולים לטעום מכל המבחר שיש על השולחן ולהחליט מה להכניס לטורטיה. להמשיך לקרוא טורטיה מקמח תירס ו Tinga de Pollo